הפקעת מחירים
הפקעת מחירים היא כינוי לתופעה של מכירת מצרכים או שירותים במחיר מעבר למותר ולסביר. מחיר מותר נקבע בחוק הקובע מחיר מקסימלי, ואילו מחיר סביר הוא עניין ציבורי שעשוי להיות במחלוקת. הפקעת מחירים אופיינית למצבי משבר אמיתיים (מלחמה) או מדומיינים (שמועות, צפיות) המביאים למחסור, אך היא תתכן גם בשיטות של הונאה, צבירת מלאי וכדומה.
המשפט הישראלי
לאחר הקמת מדינת ישראל, עוד בשנת 1948, נקבעה "פקודת מניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תש"ח-1948", מכוחה הוקמו בתי דין מיוחדים לשיפוט בענייני הפקעת שערים (לצד שיפוט בענייני ספסרות). בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בתי דין אלו הטילו קנסות על מפקיעי שערים[1] והופיעה במשפטים של סוחרים שהואשמו בהפקעת מחירים[2].
במרץ 2023 בטל בית המשפט העליון פסק דין שקיבל תביעה על גביית מחיר מופרז. בפסק הדין כתבה השופטת יעל וילנר[3]:
- "השימוש בעילת המחיר המופרז צריך שייעשה באיפוק ובריסון, במיוחד במסגרת תובענות ייצוגיות. כמובהר לעיל, הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. ... על בתי המשפט ליישם את העילה דנן בזהירות ובאיפוק רב, בהתאם לאמות המידה שצוינו לעיל, ולהחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני, אשר "דוקרים את העין וברורים לכל" – הן מבחינת גובה המחיר, הן מבחינת חוסר הגינותו – בשים לב, בין היתר, להשלכות הכלכליות הטמונות בהחלתה במקרה הנדון."
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "הפקעת שערים" במילון אבניאון
- פקודת מניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תש"ח-1948
- פרופ' נחום רקובר, המסחר במשפט העברי פרק רביעי - הפקעת שערים, 28. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשמ"ח-1987.
- הערך "הפקעת שערים", באתר ויקישיבה
- דיויד גילה ואלון קלמנט, פרוצדורה ומהות בתובענה הייצוגית בעילת מחיר מופרז: כלים שלובים להרתעה אופטימלית, עיוני משפט מ"ה, תשפ"א
