הפורום הכלכלי העולמי
הפורום הכלכלי העולמי (באנגלית: The World Economic Forum) הוא ארגון ללא מטרות רווח, אשר הקים המהנדס, והכלכלן הגרמני, מרטין קלאוס שוואב ב-1971. הארגון מפורסם בזכות הכנסים השנתיים שהוא מקיים בדאבוס שבשווייץ. לכנסים אלה מגיעים בכירי הפוליטיקאים, הכלכלנים, אנשי העסקים והעיתונאים, כדי לדון בנושאים הבוערים בענייני רפואה, סביבה וכלכלה. ייחודו של הכנס הוא בריכוז אנשי המפתח המגיעים אליו ובאפשרות שהוא מעניק להם, מדי שנה, להיפגש אחד עם השני הרחק מעיני התקשורת, שכן זו אינה מורשית, ברוב המקרים, לצלם במתחם בו נערכים האירועים.
 | |
.jpg) | |
| מדינה | שווייץ  |
|---|---|
| מטה הארגון | Cologny |
| מייסדים | קלאוס שוואב |
| עובדים | 550 (נכון ל־19 ביוני 2020) |
| תקופת הפעילות | ינואר 1971 – הווה (כ־53 שנים) |
| www | |
| קואורדינטות | 46°13′31″N 6°11′30″E / 46.225269444444°N 6.1916888888889°E |
 | |
  | |
הפורום מנפק מעת לעת דוחות מקיפים על סטטיסטיקות בינלאומיות שונות. הדוח המפורסם ביותר היוצא אחת לשנה הוא "מדד התחרותיות העולמי".
חברי הארגון
בפורום הכלכלי העולמי חברים גופים מסחריים ואנשים פרטיים. חברי הארגון המסחריים הם 1,000 התאגידים העשירים בעולם. עלות החברות לארגונים נעה בערך בין 53 אלף לכ-530 אלף יורו בשנה[1][2]. מרבית חברי הארגון הפרטיים הם בוגרי 'תוכנית המנהיגים הצעירים'[3], אשר בין שורותיה נמנים כמה אלפי פוליטיקאים ומובילי דעה מרחבי העולם.
דמותם הציבורית של הארגון והעומד בראשו, וההיסטוריה המשותפת שלהם
במהלך המאה ה-20
התנהלות הארגון קשורה לרוב באופן ישיר באישיותו, אמונותיו ויוזמותיו של מקימו, בעליו ומנכ"לו הנוכחי - קלאוס שוואב, אשר מקדמו מזה עשורים רבים. קלאוס שוואב נולד בשנת 1938 בגרמניה הנאצית. את הונו הראשוני צבר קלאוס מעסקי משפחתו. אביו של קלאוס, אויגן, היה בעל מפעל גדול, סניף גרמני של חברת אסשר-וויס ושות' (Escher-Wiss & Co.), אשר קלאוס ירש את הנהלתו ממנו בבגרותו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, עבד המפעל בשירות המפלגה הנאצית. הדעות חלוקות באשר למידת המעורבות של המפעל ובעליו, אביו של קלאוס, במהלך תקופה זו, בפשעי המלחמה שביצעו הנאצים. יש הטוענים כי המפעל בניהולו של אויגן שוואב, העסיק בכפייה כעבדים שבויי מלחמה[4][5]. שוואב הוא פרופסור לכלכלה ומרצה בתחום בעברו. בראיונות הרבים עמו ונאומיו, נוהג הוא לדבר על הצורך "לשנות את העולם", ומתייחס לכוחות שיכולים לעשות זאת כ-"אנחנו" (חברי הפורום הכלכלי העולמי)[6].
בהציגו את עצמו ומטרותיו, הפורום הכלכלי העולמי הוא ארגון החותר לשלום עולמי, מלחמה בעוני, וקידום ענייני השעה הבינלאומיים לטובת האנושות בכללותה[7][8]. כל זאת תוך הדגשת מעורבות במשבר האקלים[9] וקידום פתרון סכסוכים מדיניים וצבאיים. כך למשל, היה מעורב הארגון וקלאוס בראשו, במשא ומתן להסכמי אוסלו בין ישראל לפלשתינאים[10][11][12]. בשל מעורבות הארגון בענייני חשובים ביותר ועם אנשים רמי-מעלה, יוקרתו ועוצמתו הן רבות. לראיה, כרטיס כניסה למפגשיו השנתיים בדאבוס עולה כ-19,000 דולר לערך[13][14] לאדם בודד, ויקר פי כמה עבור קבוצות. מפגשים אלה מסוקרים באופן קבוע בכלי תקשורת בינלאומיים רבים.
.jpeg)
הארגון מקדם בפומבי קשרים חזקים בין גורמי הון ושלטון, כולל אנשים וארגונים ישראליים רבים[15][16]. בשל כך, ומסיבות נוספות, הפך הארגון למטרה לאנשים וקבוצות הסבורים כי קידום קשרים שכאלה הוא פסול או מושחת[17]. חלק ממתנגדיו של הארגון עורכים מחאות קבועות בדאבוס מחוץ לכנסיו מזה שנים רבות, בנושאים שונים[18][19][20]. חרף היות הארגון מזוהה עם המאבק במשבר האקלים, ישנם גם פעילי אקלים מבין מתנגדיו[21][22]. גורמים שכאלה הביעו ביקורת, למשל, על כך שחברי הארגון מגיעים לכנסים בדאבוס במטוסים פרטיים מזהמים[23][24].
בתחילת המאה ה-21 (2000 - 2019)
בשנת 2004, קיבל שוואב מאוניברסיטת תל אביב את פרס דן דוד, על סך כמיליון דולרים, בעבור "תרומתו לקידום הדיאלוג הבינלאומי"[25][26].
בשנת 2017 במהלך כנס, קלאוס שוואב התבטא בנוגע לתוכנית המנהיגים הצעירים[27] של הפורום הכלכלי העולמי. הוא סיפר בגאווה כי ראשי מדינות רבים הם בוגרי התוכנית בעבר ובהווה, כולל ולדימיר פוטין[28], אנגלה מרקל, ג'סטין טרודו, ועוד, כמו גם מאות חברי פרלמנטים ברחבי העולם, כולל "לפחות מחצית הפרלמנט הקנדי". זאת בעודו מספר למראיין כי "הם (הארגון) חודרים אל תוך הפרלמנטים"[29][30][31][32]. אמירות אלה הניבו ביקורת כלפיהן[33][34].
במהלך מגפת הקורונה (2019 - 2022)
בשנת 2020, כמספר חודשים לאחר תחילתה של מגפת הקורונה, פרסם שוואב, בשיתוף אדם נוסף בשם ת'יירי מלרט, ספר בשם 'קוביד-19: האיפוס הגדול' (COVID-19: The Great Reset), אשר מקדם את חזון האיפוס הגדול של הארגון[21]. הכותר הפך במהרה לרב-מכר בינלאומי[35]. בספר זה, כתב קלאוס על הצורך "להשתמש בפנדמיית קוביד-19 כהזדמנות יוצאת דופן לדמיין ולעצב מחדש את העולם כולו"[36]. הספר מכיל קריאה לכינון סדר עולמי חדש[37], אשר יקודם באמצעות "איפוס של כלכלות העולם וקידום המהפיכה התעשייתית הרביעית"[38][39]. קלאוס מכנה בספרו את השיטה הכלכלית השלטת אותה הוא מקווה ליצר: "קפיטליזם של בעלי אינטרסים" (Stakeholder Capitalism)[40]. במסגרת שיטה כלכלית זו, תופחת באופן משמעותי הבעלות הפרטית על רכוש - מקרקעין ומיטלטלין כאחד, ואילו ממשלות, ובמיוחד בסופו של דבר ממשלה עולמית, יהיו מעורבות הרבה יותר בסיפוק צורכיהם החומריים של האזרחים. תאגידים פרטיים יהיו מעורבים הרבה יותר בחיי האזרחים, וימלאו חלק ניכר מתפקידיהן המסורתיים של ממשלות[41][42]. היבטים נוספים בתוכנית הם הפסקת השימוש בכסף מזומן ומעבר מלא למטבעות דיגיטליים, והחלת הכנסה בסיסית לכל. לאחר פרסום הספר, קלאוס המשיך את קריאותיו לכינון "ממשלה עולמית אחת"[43], ואף ארגן כנס בנושא, וקידם במרץ את התוכנית שבספר באמצעות ארגונו[44]. בו-בעת, הפורום הכלכלי העולמי פרסם משך כמה חודשים מודעות אידאולוגיות באתר יוטיוב ובשלטי חוצות במדינות מסוימות, ובהן סלוגנים כגון: "לא יהיה בבעלותכם דבר, ואתם תהיו מאושרים"[45][46][47][48][49] (מקור האמירה הוא במאמר של חברת הפורום משנת 2016[50]). תוך זמן קצר מעת פרסום ספר זה, נכתבו מספר ספרים בידי מחברים אחרים באופן מכוון בכדי להעביר ביקורת על קלאוס, ארגונו וספרו, והפכו אף הם לרבי מכר[51][52][53][54][55].
בקרב פוליטיקאים ברחבי העולם, הרבו בשנים 2020–2022 להזכיר מונחים אשר מופיעים גם בספרו של קלאוס, כגון "Great Reset" (איפוס גדול) ו-"Build Back Better" (לבנות מחדש טוב יותר)[56][57]. בקרב הציבור הרחב, היו אולם מי שמתחו ביקורת על הספר, והעלו חשדות באשר למניעיו של קלאוס, והארגון אשר הוא עומד בראשו. יש מי שכינו את חזונו של קלאוס 'דת גלובליסטית'[58], ואותו "איש מסוכן"[59]. המגזין אפוק טיימס פרסם כמה כתבות ביקורת כנגד תוכנית זו[60][61], בהן תוארה היא כהרסנית ומסוכנת. שחקן הקולנוע והפעיל החברתי ראסל בראנד הקדיש כמה עשרות סרטונים בערוץ היוטיוב שלו לביקורת על האיפוס הגדול וקלאוס שוואב, בהאשימם "כגורמים נזק גדול לחברה האנושית ומובילים בני אדם לשיעבוד". סרטונים אלה של בראנד זכו לעשרות מיליוני צפיות[62]. ביקורות כלפי התוכנית רבו בשנים 2019–2022 במיוחד באתר יוטיוב, ובנוסף לבראנד התבטאו כנגדה בחריפות אנשים כגון רקס ואן שלייקוויק (שופט בית משפט עליון לשעבר בדרום אפריקה)[63], דאגלאס קרוגר (מרצה מפורסם ומחברם של מספר רבי מכר)[64], ועוד. הסופר מתיאס דסמט, בספרו רב המכר 'הפסיכולוגיה של הטוטאליטאריות' (The Psychology of Totalitarianism), כתב על האיפוס הגדול כניסיון להשליט משטר רודני בינלאומי מסוכן[65][52]. פיטר ס. גודמן, בספרו רב המכר 'איש דאבוס: כיצד המיליארדרים טרפו את העולם', מציג את קלאוס וארגונו כגורמים עוינים אשר מבצעים השתלטות עוינת על הכלכלה העולמית, מטעם העשירים ביותר וכנגד כל שאר האוכלוסייה[66]. לעומת זאת, ההיסטוריון והסופר הישראלי יובל נח הררי, אשר עובד בשכר כיועץ עבור הפורום הכלכלי העולמי, נואם לעיתים קרובות באירועי הארגון, ומצדד בעמדותיו ורעיונות של קלאוס[67], אשר את חלקם הציג בעבר בספרו משנת 2015, ההיסטוריה של המחר. קלאוס עצמו, כמי שמודע לביקורת כלפי הצעדים שינקוט ארגונו, התבטא מספר פעמים באומרו כי "עלינו להתכונן לעולם כועס יותר"[68].
בספרו, קוביד-19: האיפוס הגדול, שוואב מתייחס לאחד מאתגרי האנושות בדורו כצמיחתן המהירה של אוכלוסיות אנושיות; דהיינו, הריבוי הטבעי הגבוה של המין האנושי על פני כדור הארץ בכמה מאות השנים האחרונות, ובפרט במאה ה-20. חברים רבים בפורום הכלכלי העולמי, דוגמת יובל נוח הררי[69], מחזיקים אף הם בדעה כי גידולן המתמיד של אוכלוסיות אנושיות הוא "בעיה". במהלך המאה ה-21, הפורום עצמו פרסם מספר רב של מאמרים סטטיסטיים בנושא גידול וקיטון אוכלוסיות ברחבי העולם. אחד מאותם המאמרים, אשר נכתב בשנת 2021 על ידי מנהל בכיר בפורום, גורס כי קיטון אוכלוסיית בני האדם בעולם הוא "דבר טוב אשר יועיל לאקלים, אף אם המחיר הכלכלי יהיה כבד", וחוזה כי "כבר בקרוב, האנושות תהיה קטנה וזקנה הרבה יותר מאשר היום"[70]. ג'יין גודול, פרימטולוגית מפורסמת וחברה בפורום[71][72], התבטאה אף היא באחד מאירועי הארגון, באומרה כי "חלק גדול מהבעיות עמן האנושות מתמודדת לא היו קיימות, אם גודל אוכלוסיית בני האדם כיום היה שווה ערך לזה שלפני כ-500 שנה"[73] - דעה אשר הביעה גם באירועים נוספים[74]. תפיסת עולם זו, המקדמת קיטון בכמותם של בני האדם על הפלנטה, הביאה לביקורת כלפי הפורום מגורמים שונים ומגוונים, וחלקם אף הגדילו להאשים כי הפורום מקדם את הקטנת האוכלוסייה האנושית באופן מכוון[66][75][76][77]. היזם המפורסם אילון מאסק יצא אף הוא חוצץ כנגד עמדות אלה, באומרו כי "גידול אוכלוסייה נמוך הוא איום ממשי על האנושות", ו-"כדור הארץ יכול להכיל עוד פי כמה יותר בני אדם מאשר כיום"[78][79].
בדצמבר שנת 2021, פרסם קלאוס ספר המשך, אשר שמו 'הסיפור הגדול (האיפוס הגדול)'[80]. ספר זה המשיך וחידד את אותם המסרים של ספרו הקודם. ביניהם: שינוי האקלים הוא איום גדול על האנושות. כדי להילחם בו ולטפל בקשיי המהפיכה התעשייתית הרביעית, יש לכונן ממשלה עולמית, לצמצם משמעותית בעלות על רכוש פרטי באמצעות יישום כלכלה מעגלית, להפסיק השימוש בכסף מזומן, ולקדם התממשקות בין גוף האדם לטכנולוגיה.
חברת פייזר הייתה במרכז העשייה הרפואית הגלובלית בתקופת פנדמיית הקורונה. עוד טרם החלה הפנדמיה, הייתה פייזר חברה בפורום הכלכלי העולמי[81], ובאופן פרטי חבר בפורום גם מנכ"לה, אלברט בורלא, ד"ר לרפואה וטרינרית[82]. לכל אורך הפנדמיה, קידמו קלאוס והפורום את יוזמותיה המסחריות של חברת פייזר, והרבו לארח כדובר ומרצה את ד"ר בורלא. הדבר נעשה במסגרת כנסיהם, אתר האינטרנט של הפורום, ואף בפודקאסט של הפורום ובמדיה החברתית[83][84][85][86]. באחד מכנסי הפורום, בחודש מאי 2022, דן בורלא בחידושים טכנולוגיים של חברתו, והציג גלולה לבליעה אשר תכיל חיישנים על גבי שבבים, שידווחו על פעילויותיו של המטופל לחברות הביטוח ורשויות אחרות[87][88]. קלאוס עצמו גם כן התבטא כשנה קודם לכן בעד הרעיון של שימוש בשבבים בגופם של בני אדם בעתיד[89], רעיון אותו הפורום מקדם באופן גלוי[90].
בחודש יולי שנת 2022, נעשתה הפיכה שלטונית במדינת סרי לנקה[91]. כתוצאה מכך, נפגעה קשות כלכלת המדינה, אשר נעדרה סמכות ניהולית מרכזית מתפקדת[92]. בתגובה לאירוע זה, בתוך ימים בודדים, פרסם הפורום הכלכלי העולמי מסמך עמדה, ובו המלצות לאופן בו רצוי, להבנתו, כי סרי לנקה תתקן את כלכלתה[93]. עיקרי המסמך התמקדו בגישות שכבר התפרסמו בעבר בספרו של קלאוס (קוביד-19: האיפוס הגדול), ובכנסים מרובים של הפורום. הרעיון המרכזי במסמך הוא כי על סרי לנקה לעבור לשימוש במודל של 'כלכלה מעגלית'. מודל שכזה יכלול צמצום בעלות פרטית על רכוש מכל הסוגים, תיעדוף של תיקון רכוש קיים על פני רכישת מוצרים חדשים, וחלוקת שימוש במוצרים שונים בין אזרחים רבים. המסמך תיאר זאת כמודל בו: "מספר מצומצם של בעלי-נכסים יהפכו עצמם אפוטרופסים של אלה, ויתנו לכל האחרים שימוש בהם על-פה צורכיהם... התשלום ייקבע לפי מידת השימוש בחפץ או בנכס".
לאחר מגפת הקורונה (2022-2023)
בשנת 2022, פרסם הפורום דו"ח מקיף ובו חזון משמעותי לשינוי החקלאות ושוק המזון באיחוד האירופאי[94].
הפורום הכלכלי העולמי מקדם בשנים האחרונות יוזמה בשם 'עיר 15 דקות', אשר נהגתה בידי פרופסור קארלוס מורנו[95] בתחילת המאה ה-21. בבסיסו של רעיון ערי 15 הדקות, הוא חלוקה מחדש של כל הערים הגדולות בעולם לרבעים קטנים ומצומצמים, אשר הגדרת גבולותיהם היא, באופן כללי, "האזור בו אדם יכול להתנייד במרחק 15 דקות של הליכה או נסיעת אופניים מביתו". מטרת היוזמה היא לייצר מצב בו תושבי אזורים מיושבים צפופים, מקבלים תמריצים חזקים מן הממשלות והעיריות להישאר "באזור 15 הדקות" שלהם, בתוכו יוכלו לכאורה לקבל את כל השירותים להם עשויים הם להיזקק[96][97][98]. הוגה התוכנית, פרופסור מורנו, תיאר אותה כ-"הולכת בכיוון הופכי לעיור המודרני עד כה... חשובה לשם ייצור צדק חברתי ואקלימי... מקדמת מקומות עבודה בקרבת אזורי המגורים... ויוצרת סולדריות בתוך קהילות..."[99].
יוזמת ערי 15 הדקות החלה לקבל התייחסות תקשורתית ואקדמית לראשונה בשנת 2020[100][101][102], והפורום הכלכלי העולמי החל לפרסם מאמרים וסרטונים בעניינה החל בשנת 2021[103][104][105]. בשנת 2022, זכתה יוזמת ערי 15 הדקות לתמיכה של ארגון בינלאומי, C40 Cities, אשר מאגד 96 ערים ברחבי העולם[106] (כולל תל אביב-יפו[107]), וקודמה בספרו של קלאוס שוואב, 'הסיפור הגדול (האיפוס הגדול)'[80]. התקשורת הישראלית החלה להתייחס בהרחבה ליוזמת ערי 15 הדקות בשנת 2023, ובכתבות ומאמרים רבים תוארה התוכנית, לצד ביקורות שונות כלפיה. חולשותיה של התוכנית תוארו כ-"צמצום הגיוון והתחרותיות, אובדן אוטונומיה של הפרט, ופוטנציאל למעקב מוגבר אחר האוכלוסייה בידי השלטונות"[108] מספר עיתונאים ואקדמאים טענו, כי למרות שערי 15 הדקות מקדמות קהילתיות ונוחות בתנאי המחיה, הן אינן מספקות מענה למצוקותיהן של אוכלוסיות מוחלשות, ובמיוחד אלו המתקשות במציאת דיור בר-השגה[109][110][111]. אוזכר בתקשורת כי יש רבים המאמינים בתאוריית הקשר, על-פיה תכלית היוזמה היא צמצום חופש התנועה של האזרחים מטעמים רודניים, תוך הצדקת המעשה באמצעות המאבק במשבר האקלים[112]. דעה זו הובעה גם על-ידי חברת הפרלמנט האירופאי כריסטין אנדרסון[113]. מתנגדים לתוכנית אף הרחיקו עד כדי כינויה בשם "גטו מודרני"[114], דעה אשר הוקעה בידי אחרים כ-"ביטוי זעם של ימין קיצוני"[115]. בשנים שלאחר מגפת הקורונה, עם התרחבות ההד התקשורתי, הוגה התוכנית, פרופסור מורנו, הפך למטרה להשמצות והפגנות מאת מתנגדיה[116].
העיר הסעודית העתידנית ניאום, אשר בנייתה החלה בשנת 2022, מיועדת להיות סוג של 'עיר 15 דקות', בה יהיה ניתן להתנייד לכאורה מקצה אחד לשני של העיר בתוך 20 דקות בלבד. עיר זו היא חלק מהחזון הסעודי לשנת 2030 (אנ'), אשר עומד בקנה מידה אחד ומבוסס על אג'נדת האומות המאוחדות לשנת 2030, אותה גם כן מקדם הפורום הכלכלי העולמי[117][118][119]. העיר הסעודית ניאום, וסגן-מנהלה, אף הם חברים בפורום הכלכלי העולמי[120][121]. בניית העיר צפויה להסתיים בשנת 2025.
בשנים 2021-2023, ערים רבות בישראל חולקו מחדש לרבעים. יש מי שקישרו בין חלוקה זו של הערים לרבעים, לבין תוכנית ערי 15 הדקות[122][123]. ד"ר אורלי רונן-רותם מאוניברסיטת תל אביב[124], התבטאה באומרה כי "תל אביב, חיפה, באר-שבע ומרכז ירושלים כבר מממשות למעשה את הרעיון הזה (של ערי 15 דקות), לפחות באופן חלקי עם פרויקטים חדשים", והציעה "להקטין את הטווח מ-15 דקות לכ-300 מטרים בלבד מביתו של כל אדם"[125]. בישראל קיים בנוסף, ארגון בשם '15 דקות', אשר הוקם בשנת 2009, אשר מעודד שימוש בתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, תוך סיוע לאזרחים ורשויות בנושאים הקשורים לכך[126]. הארגון פועל במוצהר לקידום חזון 'עיר 15 הדקות'[127].
יחסי הפורום הכלכלי העולמי עם האומות המאוחדות
הפורום הכלכלי העולמי הוא ארגון פרטי, בניגוד לאו"ם אשר הוא ארגון על-מדיני ללא בעלים או מייסד בודד. חרף כך, שני הארגונים חולקים ביניהם מספר קווי דמיון משמעותיים. שניהם מקיימים באופן קבוע מפגשים ביבשת אירופה בין ראשי מדינות העולם. לשניהם קשרים הדוקים עם חברות עסקיות בינלאומיות, ובפרט אלו בבעלותו של ביל גייטס[128][129][130][131]. בשנת 2019, חתמו שני הארגונים על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי[132]. שיתוף פעולה זה נוגע לתחומים רבים, וביניהם מציאת מימון לתוכנית "יעדים לפיתוח בר קיימא" של האו"ם (הידועה גם כ"אג'נדה 2030"), טיפול במשבר האקלים, ענייני 'בריאות' גלובליים, ועוד.
יוזמת האיפוס הגדול של קלאוס שוואב וארגונו, היא בעלת קווי השקה רבים עם תוכנית אג'נדה 2030[7], ובפרסומים שונים נושאות תוכניות אלה את אותו הלוגו (טבעת אשר היקפה עשוי מספר רב של חלקים בצבעים שונים). בהתאם, תומכי ומתנגדי הפורום הכלכלי כאחד הציעו כי מדובר למעשה באותה התוכנית[133][134].
פעילות הארגון במדינת ישראל
קלאוס שוואב היה מעורב ישירות בתהליך המשא-ומתן של ישראל עם הפלסטינים, במהלך הסכמי אוסלו[135]. מעורבות זו לא דווחה בהרחבה בכלי התקשורת הישראליים באותה התקופה. שוואב נפגש מספר רב של פעמים עם שמעון פרס ויאסר ערפאת, אותם הכיר באופן אישי, לשם קידום ההסכמים הללו, וזאת במסגרת תפקידו הרשמי כראש הפורום הכלכלי העולמי[136]. הפורום ממשיך להיות מעורב בענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני גם בימינו[137][138]
בנימין נתניהו הוא דמות מרכזית בפורום והוא אף נוהג להשתתף ולנאום בכנסים השנתיים של הפורום בדאבוס.
מאז הקמת הפורום, נפגש שוואב עם כמה מראשי ממשלתה ונשיאיה של מדינת ישראל, כאשר את חלקם הכיר שוואב היטב[139]. אלה הרבו ומרבים להשתתף ולנאום באירועיו של קלאוס וארגונו[140][141].
בישראל ישנם מספר 'מנהיגים צעירים של הפורום הכלכלי העולמי' שהוכשרו לתפקידם זה בקורסים ייעודיים. ביניהם: סתיו שפיר[142], ר'דיר מריח[143] ולוסי אהריש[144]. גם ראש הממשלה ה-10 אהוד ברק[145] וראש הממשלה ה-14 יאיר לפיד[146] הם חברי הפורום, אף שאינם מוצהרים כבוגרי תוכנית המנהיגות שלו. ראש הממשלה ה-13 נפתלי בנט, השתתף ונאם באירועי הפורום מספר פעמים[147][148].
הפורום הכלכלי העולמי מקיים יחסים שיתוף פעולה עסקי וחברתי עם רשות החדשנות של ממשלת ישראל. מדינת ישראל חברה ב-'רשת המהפיכה התעשייתית הרביעית' של הפורום (C4IR), ורשות החדשנות היא המשרד המפקח על קשר זה[149][150]. החיבור האמור האמור כרוך גם בשיתופי פעולה טכנולוגיים בהווה ובעתיד[151]. בשנת 2019, עלות השתתפות מדינת ישראל ברשת המהפיכה התעשייתית הרביעית הוערכה בכשישה מיליון ש"ח לשנה, אשר חלק ניכר מהם שולמו כ-'דמי חבר' לפורום הכלכלי העולמי[152]. למשרד החוץ ישנה לפחות משרה אחת שתכליתה ביסוס שיתופי פעולה עם הפורום הכלכלי העולמי[153].
המאבק במשבר האקלים
הפורום הכלכלי העולמי מיצב ומיתג עצמו כארגון המצוי בחזית 'המאבק במשבר האקלים'[154], ונושאים היקפיים הקשורים בו. אלפי כתבות באתר המרשתת של הפורום מוקדשות לשינוי האקלים[155], והפורום מצוי בשיתוף פעולה עם מאות חברות מסחריות המעורבות ביוזמות הנוגעות לעניין. מנהיגים מרחבי העולם שותפים לעשייתו של הפורום בענייני המאבק בשינוי האקלים[156]. כך למשל, בשנת 2022, בעת ביקורו בכנס הפורום בדאבוס, ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, נאם בעניין תרומתה של ישראל למאבק בשינוי האקלים[157][158]. ספרו של קלאוס שוואב, קוביד-19: האיפוס הגדול, מקדם יוזמות חברתיות ופוליטיות בינלאומיות אשר חלקן הגדול תואר כמוצדק כחלק מן 'המאבק במשבר האקלים'. שינוי אקלים הוא נושא שעולה תכופות גם במאמריו[159]. קלאוס אמר כי "ניתן לטעון כי שינוי האקלים הוא האיום הקיומי הגדול ביותר כלפי האנושות"[160], וציין כי "חלק ניכר ממשנתו הפילוסופית אודות שינוי האקלים מקורה ב-ביל גייטס"[161], אשר לו שיתופי פעולה רבים עם הפורום.
אחת מהחברות המסחריות שהן שותפות בולטות של הפורום[162][163][164], חברת Arup[165], עוסקת בקיימות על דרך פיתוחי הנדסה ואדריכלות. חברה זו הביעה תמיכה פומבית ברעיון 'המהפיכה התעשייתית הרביעית' של קלאוס שוואב[166], ראשיה משתתפים תכופות בכנסים של הפורום[167][168] וחבריה לוקחים חלק פעיל בוועדות הארגון[169] ומפרסמים מאמרים באתר הפורום[170]. מספר חודשים טרם פרסום ספרו של קלאוס שוואב, קוביד-19: האיפוס הגדול, פרסמה חברת Arup דו"ח המכונה 'העתיד של תכנון עירוני בעולם של 1.5 מעלות (יותר)'[171]. בדו"ח זה, שנכתב בשיתוף איגוד 40 ערים, מהדהדת חברת Arup כמה רעיונות בולטים, שהופיעו מאוחר יותר בספריו של קלאוס. בין השאר, ממליץ הדו"ח על צמצום הרכוש הפרטי (במיוחד ביגוד וכלי רכב), קידום כלכלה מעגלית בה אנשים שוכרים חפצים יום-יומיים במקום לרכוש אותם, צמצום טיסות מסחריות, וצמצום כמות המזון שאוכלים בני אדם ("עד לכמות מרבית של 2500 קלוריות ביום בלבד ועם שאיפה להפסקה מוחלטת של צריכת בשר ומוצרי חלב"). בדומה לכתוב בספרו של קלאוס, הדו"ח הצדיק דרישות אלה בהתבסס על החשיבות של "המאבק בשינוי האקלים". פרשנים ואתרי אינטרנט מסוימים טענו, בתגובה, כי הדו"ח מקדם רעיונות לפיהם "עד 2030 כל בני האדם ילבשו מדים", ו-"טבעונות כפויה", וכי המסרים הללו מקורם בקלאוס שוואב עצמו[172][173]. מנגד, אתר בדיקת העובדות Snopes, וסוכנות AP, פרסמו מאמרים המכחישים קשר בין דו"ח זה של חברת Arup לפורום הכלכלי העולמי, וטוענים כי הכתוב בדו"ח סולף והוצא מהקשרו[174][175].
הפורום הכלכלי העולמי מעודד ודוחף לשילובם של חרקים בדיאטת בני האדם. רעיון זה מוצג על-ידי הפורום כחשוב למאבק בשינוי האקלים. זאת משום שלטענת הפורום, חיות המשק המסורתיות (פרות, חזירים, כבשים וכדומה) פוגעות באקלים על-דרך גידולן בידי האדם, והחרקים יהוו לכאורה תחליף נאות עבורן כחלבון מן החי[176][177][178]. כן סבור הפורום שאכילת חרקים היא תשובה נאותה למצבי מחסור במזון[179]. בתגובה למאמצי הפורום, בשנת 2022, כ-1000 בתי ספר באוסטרליה שילבו חרקים בארוחות שהציעו לתלמידים, או איפשרו רכישת מזונות וחטיפים המכילים חרקים[180][181].
ביקורת
ביקורת על מעורבות בינלאומית
נטען על-ידי רבים כי אחת ממטרות הפורום היא "לבסס שליטה תאגידית באמצעות הצעת פתרונות טכנולוגיים"[182]. ההיסטוריון הישראלי אורי מילשטיין, טוען כי מטרת הפורום הכלכלי העולמי היא "לשעבד את האנושות", והקליט ופרסם בנושא שני דיונים עם מספר מומחים[183][184].
אחת ממבקרותיו הבולטות של הפורום היא הפעילה הסביבתית והסופרת ההודית, ד"ר ואנדנה שיווה[185]. חלק ניכר מספרה רב-המכר[186], 'אחדות כנגד האחוז האחד' (Oneness vs. The 1%), מוקדש לביקורת כלפי חברים בולטים בפורום הכלכלי העולמי. את גישת הפורום וחבריו היא מכנה 'קפיטליזם של נדבנות', אשר לדבריה מטרתו היא "לעקוף מוסדות דמוקרטיים, להפריע לגיוון חברתי, ולבסס רעיונות טוטאליטאריים..." (Philantrocapitalism)[187].
מבקר בולט נוסף של הפורום הוא הפסיכולוג וההוגה הקנדי ג'ורדן פיטרסון. בינואר 2023, התראיין פיטרסון לתוכנית ההסכת של ג'ו רוגן[188]. בראיון זה תקף פיטרסון בחריפות את הפורום הכלכלי העולמי. הוא כינה את הפורום "בעל חזון אפוקליפטי". באותו ראיון, הכריז פטרסון כי יקים ארגון בשם "הברית לאזרחות אחראית" (Alliance for Responsible Citizienship), אשר יהווה אלטרנטיבה לפורום הכלכלי העולמי, ויתנגד לו בזירה הבינלאומית "במטרה להביסו"[189][190][191]. במסגרת כנס שנערך כחודש לאחר מכן, נשאל פיטרסון: "האם עלינו להיות מודאגים מהפורום הכלכלי העולמי?". על כך ענה, בתמצות הדברים: "אינני מעריץ של הפורום. אינני מעריץ של אנשי אוטופיה גלובליסטית. אני סבור שהם יומרניים ובורים מעבר לכל הכרה... אני לא אוהב את הפורום הכלכלי העולמי... אני לא שמח במיוחד בנוגע לאנשים שמוכנים להקריב אנשים אחרים בעבור מחשבות השווא האוטופיות שלהם. ראינו הרבה מזה במאה השנים האחרונות. אני חושב שטיפוסי הפורום הכלכלי העולמי מתאימים היטב לקטגוריה זו... אני לא חושב שהם לטובת הציבור"[192].
ביקורת על יחסי הפורום עם גורמים ישראליים
על שיתופי הפעולה של הפורום עם מדינת ישראל הועברה ביקורת מגורמים שונים. יש המאמינים כי מטרתו האמיתית של הפורום היא לספח לעצמו סמכויות על-מדינתיות, אשר יאפשרו לו להתוות למדינת ישראל כיווני פעולה ועשייה אשר אינם בהכרח כרצון בוחריה[193].
ביקורת בנושאי חקלאות, תזונה והמאבק בשינוי האקלים
יש המאמינים כי הפורום הכלכלי העולמי מעורב לרעה במשברי מזון וחקלאות ברחבי העולם[194]. רבים מן המוחים במחאות החקלאים באירופה בשנים 2022-2023, קשרו את הפורום הכלכלי העולמי במצוקתם[195]. בהקשר זה, הצביעו חקלאים-מפגינים בהולנד על העובדה, כי ראש ממשלת מדינתם, מארק רוטה, הוא חבר בפורום[196][197].
הפעיל הסביבתי המועמד לרשות המפלגה הדמוקרטית האמריקנית, רוברט קנדי ג'וניור, טוען כי: ""סוגיות הנוגעות לשינוי האקלים מנוצלות על ידי, אתם יודעים, הפורום הכלכלי העולמי ו-ביל גייטס... לשם שימוש בכך כתירוץ לתנועת מלקחיים מלמעלה למטה של שליטה טוטאליטארית על החברה"[198].
על קידום אכילת חרקים על-ידי הפורום[178][199][200][201], הועברה ביקורת רבה בהתבסס על נימוקים בריאותיים[202][203][204] ו-דתיים[205][206]. אחרים סבורים כי האמונה לפיה הפורום הכלכלי יכפה באמצעות ממשלות את האכלתן של אוכלוסיות בני אדם בחרקים, היא לא יותר מתאוריית קשר[207].
ביקורת-נגד כלפי מבקרי הפורום
מבקרי הנגד נוטים להתייחס לעובדה כי לרבים ממבקרי הפורום דעות ימניות-קיצוניות, ונטייה להאמין במגוון תיאוריות קשר[208][209]. כך למשל, מאוזכר לעיתים קרובות שמו של מפיץ תיאוריות הקשר מן הימין הקיצוני, אלכס ג'ונס, כמבקר של הפורום הכלכלי העולמי[210][211][212]. הפורום עצמו פרסם לפחות מאמר אחד בגנות אלכס ג'ונס כדמות שלילית המובילה אמונה בתיאוריות קשר[213]. יש גם מי שהציעו, שתיאוריות הקשר הנוגעות לפורום, היוו כר פורה לגיבושה של תנועת ימין-קיצוני בינלאומית[214][215]. בהתאם, היו רבים ממבקרי הנגד שהאשימו את חברי מחאת המשאיות בקנדה (שנת 2022) בהשתייכות לימין הקיצוני, ובו-בעת לבעלי אמונות-שווא של תיאוריות קשר הנוגעות לפורום הכלכלי העולמי ולאיפוס הגדול[216][217][218]. עוד מאשימים מבקרי הנגד, כי גורמי ימין קיצוניים 'רוכבים' על מצוקותיהן של קבוצות שונות - דוגמת החקלאים ההולנדים, ומסיתים אותן כנגד הפורום הכלכלי העולמי, לשם צבירת כוח פוליטי[219][220][221].
ביקורת הנגד מביאה גם לרוב את הטיעון, כי שיוכן של כוונות זדון למעשי או תוכניות הפורום, היא עיוות העובדות או אי-הבנה של טיב המצב. בהקשר זה, היו עובדות וטענות רבות מאוד הנוגעות לפורום, מושא למאמרים באתרי בדיקת עובדות, אשר הוקיעו לרוב את טענות מבקריו[222][223][224][225][226][227][228][229][174][230].
גלריית תמונות
קלאוס שוואב, מייסד הפורום
שמעון פרס בפורום, 2009
ציפי לבני נפגשת עם סאלם פאייד, ינואר 2008
יצחק הרצוג בפורום, 2024
.jpeg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפורום הכלכלי העולמי (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של הפורום הכלכלי העולמי (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של הפורום הכלכלי העולמי (בסינית)
- אתר האינטרנט הרשמי של הפורום הכלכלי העולמי (ביפנית)
הפורום הכלכלי העולמי, ברשת החברתית פייסבוק
הפורום הכלכלי העולמי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפורום הכלכלי העולמי, ברשת החברתית אינסטגרם
הפורום הכלכלי העולמי, ברשת החברתית טיקטוק
הפורום הכלכלי העולמי, ברשת החברתית LinkedIn
הפורום הכלכלי העולמי, סרטונים בערוץ היוטיוב
הפורום הכלכלי העולמי, באתר פליקר- הפורום הכלכלי העולמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איתן אבריאל, בדאבוס מחפשים פתרון למשבר - בינתיים בלי הצלחה, באתר הארץ, 28 בינואר 2009
איתן אבריאל, "המקום שבו המיליארדרים מספרים למיליונרים מה קורה במעמד הביניים", באתר TheMarker, 27 בינואר 2018- ויקי אוסלנדר, האיש שהביא את הכלכלה לדאבוס: הכירו את קלאוס שוואב, באתר גלובס, 25 בינואר 2018
.svg){kind=icon}
