הסתדרות הרבנים דאמריקה
הסתדרות הרבנים דאמריקה[1] (באנגלית: Rabbinical Council of America או בקיצור: RCA, שמתורגם לעיתים כהמועצה הרבנית של אמריקה) היא אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוקסים; הוא קשור לאיחוד האורתודוקסי (OU). זהו הארגון הרבני העיקרי בקרב אורתודוקסים מודרניים בארצות הברית.[2][3][4][5] מרבית רבני ה-RCA שייכים לאורתודוקסיה המודרנית.[דרוש מקור]
היסטוריה
תחילתו של הארגון בשנת 1923, כאשר נוסד כמועצה הרבנית של איחוד הקהילות היהודיות האורתודוקסיות באמריקה. מטרתו הייתה להנציח ולקדם את היהדות האורתודוקסית בארצות הברית. חבריו ניסו כמה פעמים להתמזג עם קבוצות יהודיות אחרות לצורך פיתוח רבנות מסורתית מאוחדת לקהילה היהודית האמריקאית. נעשו מספר ניסיונות להצטרף לקבוצות כמו אגודת ישראל, אך כל הניסיונות הללו כשלו.
בשנת 1935, התרחש מיזוג בין המועצה הרבנית של התאחדות הקהילות היהודיות האורתודוקסיות לבין קבוצה רבנית אורתודוקסית נוספת, האגודה הרבנית של ישיבת רבינו יצחק אלחנן, חלק מישיבה יוניברסיטי. עם מיזוג זה, קיבלה הקבוצה המשולבת את השם הסתדרות הרבנים באמריקה, הידועה בקהילה היהודית בשם ה-RCA. בשנת 1942 התמזגו בוגרי המכללה התאולוגית העברית בשיקגו עם ה-RCA. בשנים מאוחרות, ניסתה RCA להתמזג עם קבוצה רבנית אורתודוקסית אחרת, ה-Rabbinical Alliance of America (אנ'), אך ניסיון זה נכשל.
מרבית חברי מועצת הרבנים באמריקה עובדים באופן פעיל כרבני קהילות; מיעוט משמעותי עובדים בחינוך יהודי.
הרב יוסף דוב סולוביצ'יק מילא תפקיד חשוב ב־RCA עד מותו בשנת 1993. במשך שנים רבות הוביל את ה־RCA הרב סטיבן דבורקין, שכיהן כסגן נשיא בכיר של הארגון עד פטירתו בינואר 2003. החליף אותו הרב בזיל הרינג, שכיהן בעבר כמנהל הפורום האורתודוקסי. בספטמבר 2012 הודיעה RCA כי הרב הרינג עובר לתפקיד העורך הראשי של פרסומי RCA, וכי הרב מארק דראץ' ייכנס לתפקיד סגן הנשיא החדש.
בשנים האחרונות עלו תלונות בתוך הקהילה היהודית האורתודוקסית על היעדר מנהיגות והכוונה של ה־RCA, וכי הארגון לא הצליח לעמוד באתגרים שהציבו השינויים האחרונים בקרב הקהילה היהודית האורתודוקסית.
במשך שנים רבות הארגון היה מזוהה עם שתי ישיבות בישראל – ישיבת הדרום וכפר הנוער גן יבנה. הקשרים עם שני המוסדות נותקו בשנת 2009 בשל קשיים כלכליים.
הארגון מפרסם רבעון באנגלית, Tradition: A Journal of Jewish Jewish Thinking, שהחל לראות אור בשנת 1958; וכתב עת בעברית, הדרום, היוצא החל משנת 1957.
נכון לשנת 2010 היו קרוב לאלף רבנים מוסמכים ב־RCA, הפרוסים על פני 14 מדינות בארצות הברית.
ועדת המדיניות והסטנדרטים לגיור
בשנת 2007 הקימה הסתדרות הרבנים את ועדת המדיניות והסטנדרטים לגיור, במטרה למסד הליכי גיור אחידים לרבנים הקשורים לארגון ולבתי הדין הרבניים המקומיים ברחבי ארצות הברית.[6][7][8] במסגרת התהליך שנוצר על ידי הוועדה, הרבנים המקומיים מדריכים ומחנכים את המועמדים לגיור כפי שהיה בעבר, אך הגיור עצמו מאושר רק לאחר בחינה בבית דין אזורי.
המהלך היה שנוי במחלוקת, ולווה בביקורת על כך שהוא יהפוך את הגיור לקשה ולמפחיד יותר, יכביד על ילדים מאומצים שנדרשו לגיור, ושהוא מייצג כניעה לקולות שמרניים. תומכי המהלך גורסים כי הוא יבטיח ודאות למתגיירים – במיוחד עבור אלה המעוניינים לעלות לארץ ושהגיור שלהם יוכר במדינת ישראל; ייצור אמות מידה מוגדרות; יבטיח שהמתגיירים ישמרו על ההלכה לאחר הגיור; וימנע מצבים של גיורים מפוקפקים שהתקיימו בעבר כתוצאה מלחץ על רבנים מסוימים.
באוקטובר 2014 נעצר הרב בארי פרוינדל, חבר RCA מאזור וושינגטון די סי, שהואשם בכך שהתקין מצלמות נסתרות במקווה. בעקבות זאת חשש הארגון לנזק שייגרם לו בשל הפרסום השלילי, וב־20 באוקטובר 2014 הודיע הארגון כי ידרוש כעת למנות נשים שתהיינה אחראיות לשמירה על צרכיהן וזכויותיהן של נשים שעוברות גיור, תהליך המחייב טבילה במקווה. הארגון הודיע כי יקים גם ועדה שתזהה דרכים בהן ניתן למנוע ניצול ופגיעה במתגיירים במהלך תהליך הגיור. הארגון הודיע כי תהיינה גם נשים חברות בוועדה. הפשעים שביצע פרנקל, על פי החשד, הכו גלים של תדהמה בקרב הקהילה היהודית האמריקאית, ואיימו ליצור משבר בין הרבנות האמריקאית לישראל. בתחילה, דובר הרבנות הראשית לישראל, זיו מאור, ציין כי הגיורים שפרוינדל פיקח עליהם ייבדקו, אך לאחר ישיבת חירום פרסמה הרבנות הצהרה כי הגיורים שביצע פרוינדל לפני מעצרו ייחשבו כתקפים. בדצמבר 2014 נוסף ה־RCA כנאשם בתביעה שהוגשה בעקבות המציצנות לכאורה של פרוינדל. שתי תביעות נוספות הוגשו בסוף 2014, ובהן הארגון הואשם בכך שהיה מודע להתנהגות לא תקינה מצידו של פרוינדל, אך לא הצליח להדיח אותו מתפקידי סמכות. הרב מארק אנג'ל, שביקר את מערך הגיור החדש של RCA, טען כי אם ההאשמות נכונות, הם מחזקים את החששות לגבי ריכוז סמכויות הגיור. "זו דוגמה נוראה לפחדים שהיו לנו לאורך כל הדרך", אמר אנג'ל לעיתון הפורוורד. "אם מרכזים כוח רב מדי אצל ידיים מעטות, גדלים הסיכויים להתעללות, וזה רק מאשר את הפחדים העמוקים ביותר שלנו." בתגובה לתביעה, פרסם הארגון את ההצהרה הבאה: "RCA התנהלה כנדרש ועושה צעדים חשובים לשיפור פרוטוקולי הגיור שלה. אנו נגן על עצמנו במרץ בעניין זה".
ב־22 באוקטובר 2018 הושג הסדר תובענות ייצוגיות בסך 14.25 מיליון דולר על תביעות הקשורות לפרוינדל. RCA, יחד עם קהילת "קשר ישראל", המקווה, ובית הדין של אמריקה, נקראו כנאשמים מיישבים.
עמדה בנושא הסמכת נשים
בשנת 2015, ה-RCA קיבלה החלטה בה נאמר כי "חברי ה-RCA בעלי תפקידים במוסדות אורתודוקסים אינם רשאים להסמיך נשים לרבנות האורתודוקסית, ללא קשר לתואר שנעשה בו שימוש; או לשכור או לאשר שכירת אישה לתפקיד רבני במוסד אורתודוקסי; או לאפשר תואר המרמז על הסמכה לרבנות על ידי מורה לימודי קודש במוסד אורתודוקסי."[9]
החלטה זו שימשה בין השאר כתגובה להקמתו של ארגון ה־IRF, ארגון רבני של האגף הליברלי יותר של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית, שהוקם בשנת 2007 וחברות בו גם נשים שהוסמכו לרבנות אורתודוקסיות.
נשיאי הארגון
נשיאים
- חיים שמשון הרברט גולדשטיין (1938–1940)
- שמחה הלוי (1940–1942)
- יוסף חיים לוקשטיין (1942–1944)
- ויליאם דרזין (1944–1946)
- אורי מילר (1946–1948)
- ישראל טבק (1948–1950)
- שמואל ברליאנט (1950–1952)
- תאודור אדמס (1952–1954)
- דוד הולנדר (1954–1956)
- זלמן יוסף (סולומון) שרפמן (1956–1958)
- עמנואל רקמן (1958–1960)
- צ'ארלס ויינברג (1960–1962)
- אברהם אברוטיק (1962–1964)
- ישראל מילר (1964–1966)
- פסח ליבוביץ (1966–1968)
- זאב סגל (1968–1970)
- ברנרד ברזון (1970–1972)
- אליעזר ברנשטיין (1972–1974)
- פביאן שונפלד (1974–1976)
- וולטר וורצבורגר (1976–1978)
- ברנרד רוזנצווייג (1978–1980)
- סול רוט (1980–1982)
- גילברט קלפרמן (1982–1984)
- אליעזר ברנשטיין (1984–1986)
- מילטון פולין (1986–1988)
- מקס שרייר (1988–1990)
- מארק אנג'ל (1990–1992)
- משה גורליק (1992–1994)
- אליעזר ברנשטיין (1994–1995)
- רפאל גרוסמן (1995–1997)
- יעקב רובינשטיין (1997–1999)
- קנת' היין (1999–2001)
- השי בילט (2001–2003)
- קנת' אומן (2003–2005)
- דייל פולקוף (2005–2007)
- שלמה הוכברג (2007–2009)
- משה קלטניק (2009–2011)
- שמואל גולדין (2011–2013)
- לאונרד מטנקי (2013–2015)
- שלום באום (2015–2017)
- אלעזר מושקין (2017–2019)
- דניאל קורובקין (2019–מכהן)
סגן נשיא בכיר
- ישראל קלבן (1950–1979)
- בנימין וולפיש (1979–1994)
- סטיבן דבורקין (1994–2003)
- בזיל הרינג (2003–2011)
- מארק דראטש (2012–מכהן)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הסתדרות הרבנים דאמריקה (באנגלית)- הסתדרות הרבנים דאמריקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
