הסכסוך האיראני-ישראלי

אף על פי שאיראן הקיסרית הצביעה נגד הקמת ישראל בהצבעה באו"ם, במהלך רוב שנות שלטון השאה אחרי הקמת המדינה שמרו ישראל ואיראן על יחסים קרובים במסגרת ברית הפריפריה. יחסים אלו כללו הן קשרים כלכליים חמים ומסחר, והן קשרים צבאיים.

בתחילת 1979, לאחר עליית האייתוללה ח'ומייני לשלטון והצהרתו שהוא תומך בכיבוש ירושלים מידי הציונים, נותקו היחסים בין שתי המדינות והוחלפו בעוינות גלויה. 33 ישראלים חולצו מאיראן בפברואר אותה שנה. ח'ומייני טבע את המונח "השטן הקטן" עבור ישראל, כנגד "השטן הגדול" שהוא כביכול ארצות הברית. בתגובה ארצות הברית העבירה לישראל את כלל הנשק שקנה פהלווי טרם המהפכה האיראנית.^[2]

במשך השנים נשאר שלטון האייתולות באיראן נאמן לקו הבלתי מתפשר נגד ישראל, גם כאשר דגלים אחרים של מדיניותם המהפכנית התפשרו עם צורכי ניהול המדינה. איראן לא חדלה להניף את דגל העוינות לישראל, לגנות את מדינות ערב על חוסר נחרצותן במאבק נגדה ועל מוכנותן לשאת ולתת עמה על שלום, ולתמוך במדינות ובתנועות האסלאמיסטיות והטרוריסטיות הנאבקות נגדה.^[3] דוברים איראנים נוהגים לכנות את ישראל "המשטר הציוני", כינוי שנטבע לראשונה על ידי רוחאללה ח'ומייני, במטרה להציג את השלילה מבחינתם בישראל. החל משנת 1979 צוין מדי שנה יום ירושלים הבינלאומי כיום הזדהות עם המאבק נגד הציונות.

ערכים מורחבים – מלחמת לבנון השנייה, סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 איראן התערבה במאבק העדתי בלבנון. קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו.^[4][5] בנוסף, איראן עזרה לחזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון במדינת ישראל אויב ועוסק בפעילות עוינת נגדה. בהודעות רשמיות של הארגון לא מכונה ישראל בשמה אלא "פלסטין הכבושה" או "האויב הציוני". יחד עם חזבאללה הייתה איראן מעורבת בפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה ב-1992 ובפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994.

איראן סיפקה נשק לפלסטינים, למשל באוניות קארין איי וקלוס סי. היא מימנה וסיפקה נשק וטילים לחמאס אחרי שזה השתלט על רצועת עזה. התמיכה האיראנית בחמאס נמשכה עד ל-2011, אז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה והתגלעה מחלוקת בין איראן לחמאס לגבי התמיכה בבשאר אל-אסד ומשטרו. בשנים האחרונות חזרה איראן לממן ולחמש את החמאס. בנוסף, איראן מחמשת ומממנת באופן קבוע את הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, במיוחד ברצועת עזה.

בצה"ל אמרו שאיראן עמדה מאחורי מטחי הפצמ"רים והרקטות של הג'יהאד האסלאמי^[6] וחמאס ביממת ה-29 במאי 2018.

ערך מורחב – ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית

החל מסוף שנות ה-90 עמדו יחסי איראן–ישראל בצל התפתחות תוכנית הגרעין האיראנית והפעילות הישראלית למניעת הגעת נשק גרעיני לידי איראן. ישראל פעלה נגד תוכנית הגרעין האיראנית במישור הדיפלומטי בקהילה הבינלאומית, וגם רמזה שאיננה שוללת תקיפה באיראן, אפשרות שהופיעה בעיתונות כבר ב-1998,^[7] אם הקהילה הבינלאומית לא תעצור את פיתוח הנשק הגרעיני של איראן.^[8]

תוכנית ההצטיידות והאימונים של חיל האוויר הישראלי בעשור הראשון של המאה ה-21 כללה היערכות לתקיפה לטווח ארוך, כזו שתאפשר תקיפה של מתקני הגרעין באיראן.^[9] בפברואר 2015 כתב הפרשן דן מרגלית כי ההכנות לתקיפה באיראן בתקופת נתניהו וברק לא היו אלא הונאה, שמטרתה הייתה לגרום לקהילה הבינלאומית להחריף את הסנקציות על איראן.^[10]

כמו כן יוחסו ל"מוסד" פעולות חבלה במתקני גרעין וטילים באיראן, וחיסולים של מדענים ובכירים בתוכנית הגרעין האיראנית, בהם ארדשיר חוסיינפור (2007), מסעוד עלי מוחמדי (2010), מג'יד שהריארי (2010),^[11] ומוחסן פח'רי-זאדה (2020). בתחילת 2018 הצליחו סוכני המוסד לפרוץ לארכיון סודי בטהראן שבו הוחזק חומר ארכיוני רב על תוכנית הגרעין האיראנית בכלל ובפרט על פעילותה לפיתוח נשק גרעיני.^[12] חומר זה שהוברח לישראל שימש את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להציג את איראן כמי שהערימה על הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ביחס לכוונותיה בתחום זה וכן הוצגה כדוברת שקר בנוגע להצהרתה בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015 על כך שמעולם לא היה בכוונתה לפתח נשק גרעיני.

ביולי 2018 מונה האלוף ניצן אלון לתפקיד "פרויקטור למאבק באיום האיראני".^[13]

בשנת 2021, חשף ראש הממשלה נפתלי בנט כי האופציה הצבאית נזנחה במשך שנים, וכי ייקח למנגוני הביטחון הישראלים שנים לשקם את היכולת לבצע מתקפה אפקטיבית על מתקני הגרעין.^[14]

בשנת 1998 הורשע נחום מנבר, איש עסקים וסוחר נשק ישראלי, בסיוע לאיראן על ידי מכירת ידע, ציוד וחומרים אשר עשויים לשמש להכנת נשק כימי.^[15]

בשנת 2019 הורשע שר האנרגיה לשעבר, גונן שגב, בריגול חמור לטובת איראן. שגב פעל מאז שנת 2012 בשירות המודיעין האיראני, מסר מידע על משק האנרגיה ועל גופי הביטחון של ישראל, וניסה לקשר בין אזרחים ישראלים לאנשי מודיעין איראניים שהציג כאנשי עסקים.^[16]

ערך מורחב – סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה

ב-2011 פרצה בסוריה התקוממות נגד שלטונו של בשאר אל-אסד. אסד הפעיל כוח צבאי רב כדי לדכא את ההתקוממות, וכתוצאה מכך שקעה סוריה למלחמת אזרחים עקובה מדם, שנכון ל-2021 עדיין נמשכת, ובה נהרגו למעלה מ-500 אלף בני אדם ומיליונים נוספים הפכו לפליטים. בעקבות חוסר יכולתו של אסד לדכא את ההתקוממות, ובזכות היותו בעל ברית של איראן ורוסיה, הוא החל לקבל סיוע צבאי ניכר שהתבטא במשלוחי נשק, בייעוץ צבאי של קצינים ממשמרות המהפכה האסלאמית, ובמיליציות שיעיות, שבראשן חזבאללה ששלח אלפי לוחמים למערכה. בהדרגה החלה איראן לשלוח עוד ועוד כוחות לסוריה ואף הקימה בה בסיסים צבאיים. מלבד לסייע לסורים מטרת איראן היא להתבסס בשטחי סוריה על מנת לפעול משטחה נגד ישראל. ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו הודיע שמבחינת ישראל מדובר ב"קו אדום" ושישראל לא תרשה לאיראן להתבסס בסוריה.

ב-18 בינואר 2015 תקפו מסוקי קרב שיירה של חזבאללה בגולן הסורי והרגו 6 לוחמים של חזבאללה וכ-6 לוחמים של משמרות המהפכה, כולל תת-אלוף האיראני מוחמד עלי אלעדאדי וג'יהאד מורנייה. התקיפה יוחסה לישראל, וב-28 בינואר ירו בתגובה מחבלי חזבאללה שישה טילי קורנט לעבר כלי רכב של כוח צה"ל בסמוך לע'ג'ר. מהירי נהרגו קצין ולוחם מחטיבת גבעתי.

בלילה שבין 1 בדצמבר ל-2 בדצמבר הותקף בסיס צבאי שבנתה איראן כ-15 ק"מ מדמשק. לפי רוב הדיווחים את התקיפה ביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי באמצעות ירי טילי אוויר-קרקע מלבנון, אך לפי חלק מהפרסומים בתקיפה שוגרו גם טילי קרקע-קרקע אל עבר הבסיס.^[17] לבסיס נגרם נזק כבד ולפי ההערכות בין 10 ל-12 חיילים נהרגו, בהם איראנים,^[18] הסורים הגיבו בירי נ"מ וטענו שהצליחו ליירט חלק מהטילים.^[19] צילומי לוויין צילום שפורסמו בתקשורת מספר ימים אחרי הראו שלבסיס נגרם נזק כבד ומספר מבנים הושמדו כליל.

ב-2018 הפך העימות בין ישראל לאיראן לגלוי. עד אז תקפה איראן את ישראל באמצעות פרוקסי, ארגונים הפועלים מטעמה אך לא מהווים חלק רשמי מכוחותיה. הפרוקסי העיקרי היה חזבאללה, שניסה להקים תשתית טרור בסוריה ומשם לבצע פיגועים נגד ישראל. מנגד, ישראל פעלה נגד איראן במבצעים חשאיים ונמנעה לקחת עליהם אחריות. המבצעים כללו תקיפות רבות של משלוחי נשק מאיראן לחזבאללה דרך סוריה. בעקבות מספר תקריות גלויות צוטט האלוף במילואים וראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין כי ישראל נמצאת בעימות ישיר מול איראן.^[1]

• העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן ב-10 בפברואר 2018: סדרת קרבות בין חיל האוויר הישראלי לכוחות סוריים ואיראניים: כטב"ם איראני שחדר לישראל יורט על ידי מסוק אפאצ'י ישראלי. בתגובה נוספת הפציץ חיל האוויר הישראלי גם את קרון ההפעלה של הכטב"ם בשדה התעופה T-4. אחד המטוסים התוקפים, מדגם F-16I סופה, נפגע מירי נ"מ של צבא סוריה והתרסק ליד קיבוץ הרדוף. בעקבות זאת תקף חיל האוויר הישראלי 12 מטרות סוריות ואיראניות בסוריה.^[20]
• תקיפת שדה התעופה T-4 ב-9 באפריל 2018: תקיפה אווירית על שדה התעופה T-4 שבה, בין היתר, נהרגו 7 חיילים סורים ו-7 חיילים איראניים, יוחסה לישראל. מטרת התקיפה הייתה, לפי אחד המקורות, מערך מל"טים איראני, ולפי מקור אחר - מערכת הגנה אווירית איראנית מדגם 9K330 טור,^[21] וייתכן שהן מל"טים והן מערכת הטור הושמדו בתקיפה.
• תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה ב-29 באפריל 2018: הותקפו מהאוויר בסיסים צבאיים ומחסני אמצעי לחימה ותחמושת איראנים על אדמת סוריה. באתרים המופצצים נראו ונשמעו פיצוצים עזים. לפי הדיווחים, בתקיפה הושמדה תחמושת רבה ונהרגו 26–40 אנשי צבא ובהם 11–19 חיילים איראנים, שחברים במשמרות המהפכה האסלאמית או במיליציות השיעיות הפועלות תחת כנפי איראן. לפי דיווח הניו יורק טיימס בתקיפה הושמדו כ-200 טילי קרקע-קרקע איראניים. זהות התוקף לא אושרה רשמית, אך מקורות רבים – בהם בכירים בממשל האמריקאי וכלי תקשורת בעולם – ייחסו את התקיפה לישראל, ששמרה על עמימות ולא התייחסה לדיווחים אלו.
• מבצע בית הקלפים: ב-10 במאי 2018 בשעה 00:10 שיגר כוח קודס האיראני 20 רקטות ארטילריות אל עבר רמת הגולן, 4 מתוכן יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים.^[22][23] בתגובה תקף צה"ל עשרות מטרות של כוח קודס בסוריה. המטרות כללו בסיסים צבאיים, מחסני נשק, מרכזים לוגיסטיים, מוצבי מודיעין ומשגרי טילים, כולל המשגר שביצע את הירי לעבר ישראל. חיל האוויר הישראלי תקף נוכח ירי סוללות הגנה אווירית סוריות, אשר ביצעו ירי על אף האזהרה הישראלית. בתגובה תקף צה"ל מספר מערכות נ"מ (מדגמי SA-2‏, SA-5‏, SA-17 ו-SA-22) השייכות לצבא סוריה, וכל המטוסים שבו בשלום.^[24][25]
• מתקפת הטילים בלטקיה: ב-17 בספטמבר 2018 תקף חיל האוויר הישראלי מחסני נשק ותחמושת במערב סוריה, בלטקיה, בחומס ובטרטוס. בדרך כלל ישראל לא נהגה להתייחס לתקיפות אוויריות שלה בסוריה, אך במקרה זה יצא דובר צה"ל בהודעה רשמית: "מטוסי קרב של צה"ל תקפו הלילה מתקן של הצבא הסורי ממנו עמדו להעביר מערכות לייצור נשק מדויק וקטלני עבור איראן וחזבאללה בלבנון. נשק זה נועד לתקוף את ישראל ומהווה איום בלתי נסבל כלפיה."^[26] המתקפה האווירית הביאה לכך שהסורים הפעילו את מערכות ההגנה האווירית שלהם, בניסיון ליירט את המטוסים הישראליים, וירו לכל עבר עשרות טילי קרקע-אוויר במשך כ-40 דקות. לאש נקלע מטוס ביון רוסי מדגם איליושין Il-20M שהיה בדרכו לנחיתה בשדה התעופה הצבאי חמיימים, והוא הופל בטיל קרקע-אוויר סורי.^[27]
• ב-25 באוגוסט 2019 תקף חיל האוויר הישראלי בכפר עקרבה דרום-מזרחית לדמשק כוח של משמרות המהפכה האסלאמית שעסק בהכנת פיגוע טרור נגד ישראל. המחבלים, פעילי כוח קודס וחזבאללה, תכננו לשלח לעבר ישראל מספר רב של רחפנים חמושים. בתקיפה נהרגו 2–3 פעילי חזבאללה ועוד פעיל כוח קודס.^[28]
• ב-19 בנובמבר 2019 נורו לעבר ישראל 4 רקטות שיורטו על ידי כיפת ברזל. בתגובה, תקף למחרת צה"ל עשרות מטרות של כוח קודס ושל הצבא הסורי. המטרות כללו טילי קרקע-אוויר, מפקדות, מחסני אמל"ח ובסיסים צבאיים. במהלך התקיפה בוצע ירי של טילי קרקע-אוויר סורי, בעקבות כך הושמדו מספר סוללות הגנה אווירית סוריות.^[29]
• התקפת אונייה בבעלות ישראלית במפרץ עומאן: ב-25 בפברואר 2021 אירע פיצוץ באונייה ישראלית בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. איש לא נפגע אך האונייה נאלצה לחזור על עקבותיה. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ האשימו את איראן בפיצוץ, איראן הכחישה. פיצוץ זה בא לאחר יותר מעשר פעולות חבלה ישראליות באוניות איראניות.^[30]
• תקיפת ספינת הביון האיראנית, לפי פרסומים זרים בארצות הברית ב-6 באפריל 2021 התרחשה תקיפת של ספינת הביון "סאוויז" האיראנית על ידי ישראל. הספינה נפגעה ממוקשים ימיים בים האדום, סמוך לחופי אריתריאה.

• ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי ב-1 באפריל 2024: סמוך לשעה 17:00, תקפו מטוסי קרב ישראלים את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הסמוך לשגרירות האיראנית בדמשק ומשמש גם כמעון השגריר האיראני בסוריה. בתקיפה נהרגו לפחות שישה אנשים, ומבנה הקונסוליה נהרס כליל. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בין ההרוגים מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. בעקבות החיסול, המתיחות בין איראן לישראל הייתה על סף פיצוץ ורמת הכוננות בישראל הועלתה לגבוהה ביותר. צה"ל ביצע עיבוי כוחות למערך ההגנה האווירית בעקבות חשש מתרחיש של ירי טילים לעבר ישראל באופן ישיר מאדמת איראן לראשונה בהיסטוריית הסכסוך.

• התקיפה האיראנית על ישראל (2024): ב-13 באפריל 2024 נפתחה התקיפה האיראנית על ישראל, שבה שיגרה איראן משטחה לעבר ישראל, 110 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט. כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו. טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים אך גרמו נזק קל, והבסיס המשיך לתפקד. הטילים יורטו באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ", אך גם באמצעות קלע דוד ובמקרה נדיר ותקדימי טיל בליסטי יורט גם על ידי כיפת ברזל. ובכך לראשונה נוצר עימות ישיר בין ישראל לאיראן.^[31][32]
• התקיפה הישראלית באיראן (2024) - ב-19 באפריל תקפה ישראל בסיס של חיל האוויר האיראני באזור אספהאן. על פי דיווחים אמריקנים, ישראל תקפה את מערך ההגנה של מתקן הגרעין בנתנז.^[33]

בקיץ 2019 החלו תקיפות נגד מטרות איראניות (בסיסי טילים ובסיסי מיליציות פרו-איראניות) בעיראק. רוב התקיפות יוחסו לישראל, אך למעשה ישראל לא לקחה עליהן אחריות.

ביולי בוצעו שתי תקיפות נגד בסיסי טילים של משמרות המהפכה האסלאמית בעיראק.

ב-19 ביולי הושמדו טילים שהוסלקו במשאיות קירור במחוז צלאח-א-דין^[34] וב-29 ביולי הותקף מחנה אשרף של מיליציית אל-חשד א-שעבי.^[35] בתקיפות נהרגו עשרות חיילים איראנים ואנשי מיליציות שיעים והושמדו טילים בליסטיים. אף על פי ששום גורם לא לקח אחריות באופן רשמי, היו שייחסו את ביצוע התקיפות לישראל.^[36]

באוגוסט בוצעו תקיפות נוספות נגד בסיסי טילים ומחסני נשק של מיליציות פרו-איראניות. לפי דיווח בא-שרק אל-אווסט חלק מהתקיפות בוצעו על ידי מטוסי F-35 של חיל האוויר הישראלי,^[35] אך גורמים עיראקיים טענו שחלק מהתקיפות בוצעו על ידי כלי טיס בלתי מאוישים.

מאז 2019 נפתחה המערכה הימית בין ישראל לאיראן. מערכה זו כוללת תקריות בולטות כגון:

• תקיפת אונייה בבעלות ישראלית במפרץ עומאן. - 25 בפברואר 2021, הותקפה האונייה "הליוס ריי" בבעלות ישראלית במפרץ עומאן. במסגרת התקיפה אירע פיצוץ בספינה ישראלית בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר, איש לא נפגע. עם זאת, הספינה נאלצה לחזור על עקבותיה. משלחת ישראלית נשלחה לחקור את האירוע. מדינת ישראל טענה כי איראן אחראית לתקיפה, אך איראן הכחישה. בישראל הוחלט להגיב על התקיפה, הרמטכ"ל וראש המוסד חלקו על עוצמת התגובה הנדרשת. האירוע הגיע כתגובה לחיסולם של קאסם סולימאני ומוחסן פח'רי-זאדה.^[37]
• תקיפת האונייה האיראנית "שאהר קורד" ב-12 במרץ 2021, תקיפת האונייה האירנית "שאהר קורד" מיוחסת לישראל. בעת שהפליגה כ-80 ק"מ ממערב לישראל. עשן היתמר מאחת ממאות המכולות על האונייה שנשאה כנראה נשק בדרך לסוריה (היעד המקורי – ספרד). בכיר ישראלי טען כי הפעולה הזו הייתה תגובה לתקיפה של האונייה הישראלית הליוס ריי במפרץ עומאן.^[38]
• תקיפת אונייה בבעלות ישראלית במפרץ עומאן ב-25 במרץ 2021, דווח על טיל ששיגרה איראן לעבר ספינת המכולות "לורי" שנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי אודי אנג'ל. ספינת המכולות הישראלית הותקפה באזור מפרץ עומאן בעת שהייתה בדרכה מטנזניה להודו, היא נפגעה קלות מטיל אחד או שניים, או על ידי מוקשים ימיים שהוצמדו אליה, והמשיכה בדרכה, לא היו נפגעים.^[39]
• תקיפת ספינת הביון האיראנית "MV Saviz" אירעה ב-6 באפריל 2021. הספינה "סאוויז" נפגעה ממוקשים ימיים בים האדום, סמוך לחופי אריתריאה. איראן אישרה את התקיפה. עיתון הניו יורק טיימס טען שהישראלים עומדים מאחורי התקיפה שבאה כתגובה לתקיפת אוניות ישראליות על ידי האיראנים.^[40]
• תקיפת ספינה בבעלות ישראלית ליד האמירויות ב-13 באפריל 2021, האונייה "היפריון", המשמשת להובלת כלי רכב, הותקפה ליד הנסיכות אל-פוג'ירה. גורמים מדיניים אמרו כי הספינה נפגעה ממל"ט או טיל, ונגרם לה נזק קל.^[41] בישראל מאשימים את איראן וטוענים כי מדובר בתקיפה איראנית, ישראל ביקשה מארצות הברית סיוע בהגנה על הספינה שהותקפה במפרץ הפרסי לפני התקיפה. הניו יורק טיימס דיווח כי הבקשה התקבלה טרם תקיפת הספינה, על רקע חשש מפעולות נקם איראניות.^[42]
• התקפת הספינה Mercer Street ב-30 ביולי 2021, הותקפה ליד עומאן ספינה המופעלת על ידי חברה בבעלות ישראלית, הספינה, שעשתה את דרכה מטנזניה לאיחוד האמירויות, מופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime שבבעלות איש העסקים אייל עופר. בהתקפה נהרגו שני אנשי צוות, בריטי ורומני. לפי הניו יורק טיימס, הספינה הותקפה בידי מספר מל"טים מתאבדים. במהלך הימים שלאחר ההתקפה על הספינה נשמעו הצהרותיהם של ארצות הברית, ישראל, בריטניה ורומניה שכללו בין היתר האשמת איראן בתקיפה ואיום בתגובה לכך. איראן הכחישה.

• בשנת 2020 הייתה סדרת פיצוצים שהתרחשו באיראן, בחודשים יוני-יולי 2020, שמקורם בלתי ברור. הפיצוץ הראשון היה ב-25 ביוני 2020. מיקומי הפיצוצים כללו מתקן מתקדם להרכבת צנטריפוגות,^[43] אתרי טילים לכאורה,^[44][45][46] מרכז פטרוכימי,^[47] תחנות כוח^[48] ומרפאות רפואיות.^[49] ממשלת איראן הכחישה את הדיווחים על פיצוצים באתרי הטילים שלה תוך הכרה בפגיעה במתקן ההעשרה הגרעיני הגדול ביותר שלה בנתנז .^[50][51]
• ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט, שקידם מדיניות של לקיחת יוזמה ופעולה נגד "ראש התמנון האיראני",^[52] במקום התרכזות בשלוחותיו. בנט הוסיף וטען כי לשיטתו יש לתקוף את איראן בשיטת "מוות באמצעות אלף חתכים" ולא במכה חד־משמעית אחת גדולה ומרוכזת.^[53]
• בפברואר 2022 תקפו מל"טים בסיס צבאי באזור כרמאנשאה שבאיראן והשמידו כמאה (או מאות) מל"טים איראניים, התקיפה יוחסה לישראל.^[54] בחודשים מאי ויוני חוסלו באיראן מספר קצינים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית ומהנדסי גרעין, טילים ואווירונאוטיקה. איראן האשימה את ישראל בחלק מהחיסולים.^[55] החיסולים נעשו ברקע שיחות בינלאומיות בווינה בין איראן למעצמות על חידוש הסכם הגרעין. במהלך השיחות ישראל גם פרסמה תוכן מסווג שנגנב בידי איראן מידי סבא"א במטרה לשנות את תוצאות המגעים בווינה לטובתם.^[56]
• במסגרת הסלמה זו, איראן החלה לפעול בניסיון לחטוף תיירים ישראלים בטורקיה. נגד תאי פעילות איראניים במדינה נעשה שיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל לטורקיה שנועד לנטרל את אותם התאים האיראניים בתוך אדמת טורקיה ולהגן על התיירים הישראלים. בין היתר פורסם על פיגועים של אותן החוליות שסוכלו, כולל ניסיון חטיפה של שגריר ישראלי לשעבר.^[57]
• ב-28 בינואר 2023 הותקף מפעל נשק איראני לפיתוח וייצור טילים באיספהאן. האיראנים דיווחו שהתקיפה בוצעו באמצעות רחפנים מתאבדים גדולים שגרמו נזק רב למפעל. לפי פרסומים זרים, ישראל עמדה מאחורי התקיפה. לפי ההערכות המטרה שהותקפה בהצלחה הייתה תשתית לפיתוח טילים היפר-סוניים.^[58][59] לפי דיווחים אחרים במפעל ייצרו רחפנים וכטב"מים מתאבדים.
• בפברואר 2024 יוחסו לישראל 3 מבצעי חבלה באיראן: שני פיצוצים במערך הספקת הגז הטבעי ופיצוץ נוסף במפעל כימי. רון בן ישי העריך שאם אכן מדובר בפעולה ישראלית, הרי שזה נעשה בתגובה למעורבות הפרוקסי של איראן במלחמת חרבות ברזל.^[60]

• במאי 2020 דווח על מתקפת סייבר, שיוחסה לאיראן, נגד מתקני מים בישראל.^[61] תקיפה זו אירעה בתקופה של ריבוי מתקפות אוויריות של ישראל בסוריה, שבהן גם נהרגו איראנים. מספר ימים לאחר מכן דווח על תקיפת סייבר שנערכה ב-9 במאי ושיבשה את פעילות נמל שהיד רג'אי באיראן. המתקפה יוחסה לישראל.^[62]
• ב-26 ביוני 2020 אירע פיצוץ עז בבסיס פרצ'ין (אנ'), סמוך לטהראן. האיראנים טענו שמדובר בפיצוץ במכלי גז בעקבות דליפה, אך בעיתון הסעודי 'ערב ניוז' ציטטו גורם שטען שיש הסכמה מודיעינית שמדובר במתקפת סייבר ישראלית. הועלתה הערכה שהפיצוץ פגע במתקן של הקבוצה התעשייתית שהיד בייקר, שמייצרת רקטות בעלות הנעה מוצקה.^[63] לפי הערכות, בסיס זה הוא האתר העיקרי שבו עוסקת איראן בפיתוח הנשק הגרעיני עצמו.^[64]
• התקפות סייבר נוספות בוצעו על ידי קבוצת הדרור הטורף שנטען כי היא פרו-ישראלית.

ראו גם – תעמולה באיראן, ההסברה הישראלית

• באוקטובר 2005 ערך נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, ועידה בטהראן בשם "עולם ללא ציונות". בוועידה הוא הצהיר כי הקמת מדינת ישראל הייתה צעד תוקפני כלפי האסלאם וכי "יש למחוק את ישראל מהמפה".^[65] אחמדינז'אד הוא מכחיש שואה, כנשיא הוא הבהיר זאת במספר נאומים ואף ארגן אירועים המקדמים הכחשת שואה.
• בספטמבר 2015 אמר המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי: "ראשית, אם ירצה האל, לא תהיה מדינה ציונית בעוד 25 שנים. שנית, עד אז יהיה מאבק, של גבורה, ג'יהאד ומורל, שלא ישאיר לציונים רגע של מנוחה".^[66]
• ביום ירושלים האיראני (המכונה גם "יום אל-קודס") ביוני 2017, הציבו השלטונות באיראן "שעון לספירה לאחור להשמדתה של מדינת ישראל". השעון הוצב בכיכר פלסטין במרכז עיר הבירה טהרן. השעון סופר לאחור עד לשנת 2040, בה, לטענתם, תושמד מדינת ישראל.^[67] בנוסף, מדי שנה ביום ירושלים האיראני מתקיימות צעדות רבות ברחבי איראן בקריאות "מוות לישראל".^[68]
• באפריל 2018 הזהיר בכיר איראני כי על ישראל להימנע מלתת לאיראן תירוץ להשמיד את תל אביב וחיפה. בתגובה אמר שר הביטחון של ישראל, אביגדור ליברמן: "כל מוצב בסוריה שבו נראה שאיראן מנסה להתמקם צבאית - נהרוס אותו. לא נאפשר זאת, יהיה אשר יהיה המחיר. אנו שומעים איומים רבים. אם הם יתקפו את תל אביב, נתקוף את טהראן. אם לא יהיה שקט בתל אביב ובישראל, לא יהיה גם בטהראן."^[69] איומי ישראל הופנו גם אל בני בריתה של איראן. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, איים על סוריה: "אם נשיא סוריה בשאר אל-אסד ימשיך לתת לאיראנים לפעול משטח סוריה - הוא צריך לדעת שדמו בראשו וזה יהיה סופו. נמוטט את משטרו".^[70] שר החינוך, נפתלי בנט, אמר ש"תקיפה של חזבאללה על ישראל, תביא להחרבתה של לבנון".^[71]
• בנובמבר 2019 המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, נשא נאום בטהרן בו אמר "איראן אינה קוראת להשמדת העם היהודי, אלא רק להשמדת מדינת ישראל בקיומה הנוכחי".^[72]
• ב-18 ביוני 2018 הושק אתר ישראלי הפונה לציבור האיראני ומטרתו לסייע לחקלאים האיראנים בהתפלת ומחזור מים.^[73] ב-2 ביולי 2018, בעקבות הבצורת הקשה באיראן והפגנות ההמונים נגד המשטר, האשים גנרל איראני את ישראל בבצורת וטען ש"ישראל גנבה את העננים" מאיראן ומנעה ירידת משקעים שם.^[74]
• בטקס שנערך בקריה למחקר גרעיני - נגב באוגוסט 2018 אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "אויבינו יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות, הם מכירים את המדיניות שלנו. מי שמנסה לפגוע בנו - אנו פוגעים בו. מי שמאיים עלינו בכליה, מעמיד עצמו בסכנה דומה, ובכל מקרה הוא לא ישיג את מטרתו". שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הגיב לדברים אלה בציוץ בטוויטר שבו אמר: "איראן, מדינה ללא נשק גרעיני, מאוימת בהשמדה אטומית בידי מחרחר מלחמה הניצב במפעל לנשק גרעיני".^[75]
• במאי 2023 נכתב באתר של סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, כי במהלך טורניר ג'יו ג'יטסו בגאורגיה מתחרה איראנית בשם באהארה אמיני (בפרסית: بهاره امینی) לא הופיעה מול מתחרה מישראל, מאיה בהר. כמו כן צוין בכתבה, כי בהמשך גם לא עמדה על הפודיום לצד המתחרה מישראל.^[76]

• יחסי איראן–ישראל
• תוכנית הגרעין האיראנית
• המערכה הימית בין ישראל לאיראן
• ישראל במלחמת האזרחים בסוריה
• הסכסוך הישראלי-ערבי
• שיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן
• סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
• התקיפה האיראנית על ישראל (2024)

• יוסי מלמן, ‏לא רק גונן שגב: כך מנסה המודיעין האיראני במשך שנים לפעול נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 20 ביוני 2018
• מלחמת איראן - ישראל, במאי: אילן זיו, 2021
• אמיר בוחבוט‏, מלחמת הצללים שאיראן מנהלת על אדמת ישראל, באתר וואלה‏, 30 בינואר 2021
• יוסי מלמן, ישראל ואיראן מחפשות נקודות תורפה בכל זירה אפשרית, באתר הארץ, 15 במרץ 2022
• ראש בראש עם איראן: גנץ חשף אתרים בסוריה, ראש המוסד איים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:29), 12 בספטמבר 2022
• עומר בן יעקב, נרחב, מתוחכם, משנה צורה: מבצע השפעה זר משסה וזורע כאוס בישראל כבר שנתיים ללא מפריע, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2023