הסכמי סחר חופשי של ישראל

רשימת הסכמי סחר חופשי בתוקף בין ישראל למדינות או ארגונים אחרים. רשום מהראשון להחתם ועד האחרון.

ישראל וארצות הברית חתמו על הסכם הסחר החופשי שהיה הסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל והסכם הסחר החופשי הראשון של ארצות הברית עם מדינה מחוץ לצפון אמריקה. ההסכם נכנס לתוקף בספטמבר הראשון, 1985.^[15] הסחורה מאורגנת בקבוצות:

א. סחורה ללא כל הגבלה.

ב. טובין עם הגבלות כמות מוגבלות ללא עמלות מכס.

ג. טובין עם עמלות מכס שיצטמצמו בשנים.

הסחורה צריכה להיות תוצר של ישראל או ארצות הברית ואם לא, הסחורה חייבת להיות חלק מפואר המיוצר בישראל או בארצות הברית.

ישראל וארצות הברית חתמו על הסכם שני בשנת 2004, אשר מרחיב את הסחר בחקלאות,^{[16][17][18][19][20][21]} וכן על ציוד טלקומוניקציה.^[22]

בשנת 2017 חתמו ישראל וארצות הברית על הסכם בנושא כללי מקור.^[23]

בנוסף להסכמים בילטרליים ישראלים-אמריקאים, בשנת 2004 חתמו ארצות הברית, ישראל ומצרים על הסכם "QIZ, Qualified Industrial Zone" ההסכם נועד לקדם ייצור משותף בין ישראל למצרים.^[24][25][26]

ישראל ואיגוד הסחר החופשי האירופי (ה־ETFA), הכולל את שווייץ, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין, חתמו על הסכם סחר חופשי ב־1992 שנכנס לתוקף ב־1993.^[27] ההסכם כולל: סחר בסחורות, כללי מקור, IPR ועוד. בשנת 2018 עודכן ההסכם כך שירחיב גם את החקלאות.^{[28][29][30][31][32][33]}

הסכם הסחר החופשי בין ישראל לירדן נחתם ב־1995, שנה לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב־1994. בדצמבר 1996 חתמו שר התעשייה והמסחר, נתן שרנסקי, ועמיתו הירדני על הסכם סחר משופר, שמעניק הקלות נוספות לייבוא מירדן ולייצא הישראלי לירדן^[34]. שבע שנים לאחר חתימת ההסכם היקף הסחר עם ירדן גדל פי 8^[35].

ההסכם הראשון בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם ב־20 בנובמבר 1995 ונכנס לתוקף ב־1 ביוני 2000, וההסכם מכסה את כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי.^[36] ההסכם כולל: הסכמים על כללי מקור, פטור ממכסים, חקלאות, ענפי שירות, תעשייה, שיתופי פעולה, תיירות, תחבורה ועוד. ההסכם עודכן בשנת 2010 בנושא החקלאות.^[37] בשנת 2013 חתמו ישראל והאיחוד האירופי על ACAA - הסכם להערכת התאמה וקבלה של תעשייתי.^[38] ה־ACAA נותנת פטור GMP (נוהלי ייצור טובים) לתעשיית הרפואה הישראלית ומקלה על ייצוא מוצרים רפואיים מישראל לאיחוד האירופי.

ישראל וטורקיה חתמו על הסכם סחר חופשי ב־14 במרץ 1996, וההסכם נכנס לתוקף ב־1 במאי 1997. ההסכם מכסה נושאים החל מפטורי מכס על חקלאות, תעשייה ושירותים ועד זכות ומקור.^[39] ההסכם עודכן ב־2006 וב־2007.^[40][41]

ישראל וקנדה חתמו על הסכם הסחר הראשון ב־31 ביולי 1996 וההסכם נכנס לתוקף ב־1 בינואר 1997, ומפרט את מספר הסחורות ללא מכס או עם עמלות מכס נמוכות.^[42] ישראל וקנדה חתמו גם על הסכם בנושא ציוד טלקומוניקציה.^[43] ה־FTA הראשון עודכן ב־2019^[44] וביטול המכסים על סחורות מישראל ומקנדה.^[45][46]

ישראל ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חופשי בשנת 2000,^[47] ועדכנו אותו ב־2008 בנושאי הטכנולוגיה.^[48]

ראו גם – יחסי אורוגוואי–ישראל, יחסי ארגנטינה–ישראל, יחסי ברזיל–ישראל, יחסי ישראל–פרגוואי

מרקוסור ("השוק הדרומי המשותף") הוא גוש סחר שהוקם ב־1991 ומורכב מארבע מדינות באמריקה הדרומית: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. ב־1997 החלו מגעים בין מדינות הגוש לישראל בנושא הסכם סחר חופשי,^[49] ושיחות משא ומתן על תוכן ההסכם התנהלו מאז 2005.^[50] הסכם הסחר החופשי בין ישראל למרקוסור נחתם ב־18 בדצמבר 2007, והוא נכנס לתוקפו ב־1 ביוני 2010.^[51] ארגנטינה, שהוחרגה תחילה מההסכם, החילה אותו בתורה ב־9 בספטמבר 2011.^[52] היה זה הסכם הסחר הראשון של הגוש עם מדינה שאינה באמריקה הלטינית, והוא הקנה פטור מוחלט ממכס על כל סוג כמעט של ייצוא חקלאי ותעשייתי ישראלי למדינות מרקוסור ועל 40% מהתוצרת החקלאית המיובאת ממדינות אלו.^[53] בעקבות ההסכם, סיכמו ישראל ומדינות מרקוסור על הקמת ועדה קבועה שתשמש להמשך התיאום בין שני הצדדים.^[3]

ונצואלה, שהחלה את תהליך ההצטרפות לגוש מרקוסור ב־2006, השעתה את יחסיה עם ישראל בשנת 2009 ולא הייתה שותפה לחתימת ההסכם, וגם לא החילה אותו לאחר שהצטרפה לארגון כחברה מלאה ב־2012. בשנת 2016 הושעתה חברותה בארגון וכיום אין צפי להצטרפותה להסכם.

הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקולומביה נחתם ב־2013 ונכנס לתוקף ב־2020.^[54] ההסכם כולל פטור או הפחתה ממכסים על סוגים שונים של סחורות כמו מוצרי טיפוח, טקסטיל, גאדג'טים ומוצרים תעשייתיים אחרים, הנהנים ממכסים של 5% - 35%. ההסכם כולל מגזרים נוספים כמו חקלאות, למשל.^{[55][56][57][58]}

הסכם הסחר החופשי בין ישראל לפנמה נחתם ב־2018 ונכנס לתוקף ב־2020.^[59]

ישראל ואוקראינה חתמו על הסכם סחר חופשי ב־21 בינואר 2019 וההסכם נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2021.^[60] אלפי סחורות פטורות ממכסים, מתעשייה, חקלאות, חומרי גלם ועוד.^[61][62]

עקב הברקזיט, הממלכה המאוחדת אינה כלולה בהסכם הסחר בין האיחוד האירופי לישראל. ישראל והממלכה המאוחדת חתמו על ההסכם ב-2019 בטרם תיכנס לתוקף פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי. ההסכם נכנס לתוקף ב־01 בינואר 2021.^[63]

ישראל והרפובליקה של קוריאה פתחו רשמית במשא ומתן על הסכם סחר חופשי במאי 2016,^[64] והכריזו על סיומו באוגוסט 2019.^[65] ב־12 במאי 2021 נחתם הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות,^[66] הראשון של ישראל עם מדינה במזרח אסיה, והוא נכנס לתוקף החל מ־1 בדצמבר 2022.^[67] ההסכם כולל בין היתר הסרת מכסים על כלי רכב, מוצרי חשמל וצעצועים מקוריאה הדרומית, וכן על ייצוא ישראלי של ציוד רפואי, מוצרי קוסמטיקה, דשנים ויין.^[68]

כתוצאה מהסכמי אברהם, ישראל ואיחוד האמירויות יצרו מערכת יחסים חמה; כשנה אחת בלבד לאחר כינון היחסים הרשמיים, בנובמבר 2021, החלו שתי המדינות במשא ומתן על הסכם סחר חופשי, ובאפריל 2022 כבר הכריזו על סיומו.^[69] ההסכם נחתם ב־31 במאי 2022, ונכנס לתוקף ב־1 באפריל 2023.^[4] ההסכם כלל בין היתר ביטול מכסים על ייצוא ישראלי של דשנים, יהלומים, ציוד רפואי ומוצרי פלסטיק, וכן על ייבוא ביצים, תמרים ותרופות מאיחוד האמירויות. בנוסף הוא התייחס להיבטים של רגולציה ושמירה על קניין הרוחני.^[70] במסגרת ההסכם התאפשר לחברות ישראליות לגשת למכרזים ממשלתיים באמירויות.^[71]

גואטמלה וישראל מקיימות מערכת יחסים ידידותית רבת שנים, וב־2006 נחתם בין המדינות הסכם השקעות הדדי. משא ומתן על הסכם סחר חופשי בין המדינות החל ביולי 2018, והסתיים באפריל 2022.^[72] ההסכם נחתם ב־8 בספטמבר 2022^[73] ואושרר בישיבת הממשלה ב־16 במרץ 2023, אך טרם נכנס לתוקפו.^[74]

וייטנאם וישראל חתמו על הסכמים כלכליים רבים מאז כינון היחסים ב־1993, והחלו לדון באפשרות לקיים הסכם סחר חופשי ב־2015.^[75] משא ומתן רשמי בין המדינות החל ב־2016,^[76] והסתיים באפריל 2023.^[77] ההסכם נחתם ב־24 ביולי 2023, והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שנחתם בין ישראל למדינה בגוש אסיאן, והשני במזרח אסיה.^[78]

מוצע הסכם סחר חופשי בין אוסטרליה לישראל.^[79]

האיחוד הכלכלי האירואסייתי בהובלת רוסיה, ואשר כולל את ארמניה, בלארוס, קזחסטן וקירגיזסטן, מנהל משא ומתן עם ישראל מאז 2018, אך הפלישה הרוסית לאוקראינה עלולה להשפיע על תהליכי המשא ומתן.^[80]

בחריין וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 2020, במסגרת הסכמי אברהם. בספטמבר 2022 פתחו שתי המדינות במשא ומתן על הסכם סחר חופשי,^[81] לאחר שנחתם הסכם דומה בין ישראל לאיחוד האמירויות, והוא צפוי להיחתם במהלך 2023.^[82]

ישראל והודו מנהלות משא ומתן על הסכם סחר חופשי מאז 2010,^[83] לאחר שכבר נחתמו עם הודו שורה של הסכמי סחר קודמים.^[84]

הסכם סחר חופשי בין יפן לישראל הוצע בשנות האלפיים אך לא התממש, וככלל יפן מיעטה לחתום על הסכמים מסוג זה באותה תקופה.^[85] הנושא עלה לדיון פעם נוספת בעת ביקור שר הכלכלה היפני בישראל ב־2019, אז החליטו שני הצדדים על קידום הרעיון.^[86] בנובמבר 2022 הודיעו משרדי הממשלה בישראל וביפן כי ינהלו מגעים לקראת שיחות משא ומתן על הסכם סחר חופשי.^[87] מגעים אלו רשמו האצה במהלך 2023, לאחר שנכנס לתוקף הסכם מקביל עם קוריאה הדרומית השכנה, וקיימת הערכה כי טיוטת הסכם ראשונית תגובש לכל המוקדם בסוף 2024.^[88]

מולדובה וישראל הכריזו ביולי 2023 על פתיחת שיחות במטרה להשיק הסכם סחר חופשי.^[89]

ישראל וסין הכריזו על פתיחת משא ומתן לכינון הסכם סחר חופשי במרץ 2016,^[90] והשיחות צפויות להסתיים במהלך 2023.^[91]

במרץ 2023, קוסטה ריקה וישראל הודיעו על פתיחת משא ומתן להסכם סחר חופשי.^[92]