הסחת דעת
הסחת דעת או מוסחות היא תופעה שבה הקשב מוסט מאובייקט הקשב העיקרי אל גורם מסיח.[1] הסחת דעת היא אחד המנגנונים של ויסות רגשי. היא מאפשרת להסיט את הקשב מאספקט שלילי של מצב לאספקט חיובי או נייטרלי, ובכך להפחית רגשות שליליים.[2] בהסחת דעת ניתן להפנות את הקשב החוצה (אל גורמים מחוץ לאדם), או פנימה (אל מחשבות נייטרליות או חיוביות). משום כך, הסחת דעת מהווה אסטרטגיה יעילה לוויסות רגשות.[3] הסחת דעת מערבת אזורים ספציפיים במוח כמו האמיגדלה וקליפת המוח הקדם־מצחית.[4]
גורמים להסחת דעת
הסחת הדעת יכולה להיגרם ממקורות חיצוניים או פנימים כאחד.
בין הגורמים להסחת דעת יכולים להיות קשיי קשב והנמכה ביכולת הקשב,[5] חוסר עניין במושא הקשב או החידוש והאטרקטיביות של הגורם המסיח. בקרב תלמידים בבתי-ספר, הסחת הדעת עשויה להיגרם מבחינה חברתית, כתוצאה מהצקות והקנטות, למשל.
הפרעת קשב
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[5] שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות.[6][7]אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת.[8] בנוסף, הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטנית ואינטנסיבית, בעקבות קשיי ויסות של רשת ברירת המחדל.[9]הנטייה למוסחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב יכולה להיגרם בעקבות חוסר יכולת לדכא בצורה מספיקה את הפעילות של רשת ברירת המחדל כתגובה לעלייה ברמת הקושי של משימה מסוימת.[10] בהתאם לכך, מוסחות רבה מעוררת חשד לקיומה של הפרעת קשב.[11] במקרה זה יש לפנות לאבחון הפרעת קשב על מנת לברר את המקור לקשיים.
השפעות של הסחת דעת
להסחת דעת יכולות להיות השפעות שליליות או חיוביות, בהתאם למצב ולהקשר בו נמצא האדם. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם עולה הצורך להימנע מהסחת דעת ולצדם ישנם מקרים בהם עולה הצורך לעודד ואף ליצור הסחת דעת.
השפעות חיוביות
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מטופלים לומדים איך להסיח את דעתם ממצבים שליליים העלולים לפגוע במצב הרוח.[12]
הסחת דעת יכולה להפחית תחושת כאב. לדוגמה, מאמר סקירה של 11 מחקרים מצא שהסחת דעת בעזרת מציאות מדומה מפחית כאב בניסויי מעבדה וכן בטיפול בכוויות.[13] עם זאת, הממצאים לגבי כאב מדקירת מחט לא היו עקביים.
הסחת דעת יכולה לסייע להתמודד עם מצב רוח שלילי. בניסוי שנערך על 60 סטודנטים, הכניסו אותם למצב רוח שלילי ואז הקצו אותם לשלושה תנאים: רומינציה (חשיבה מוגזמת), הסחת דעת וקשיבות (מיינדפולנס). רומניציה פגעה במצב הרוח, קשיבות לא שינתה אותה ואילו הסחת הדעת שיפרה אותה.[14]
השפעות שליליות
משום שההתמדה היא מרכיב חיוני של החשיבה היצירתית, מוסחות עלולה לפגוע ביצירתיות של האדם.[15]
הימנעות מהסחת דעת
ניתן לצמצם את כמות הסחות הדעת על ידי מעבר לסביבה שקטה יותר[16] שבה יש פחות גורמים מסיחים.
הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי.[17]פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" (Filtering).[18]
אחד הגורמים העיקריים שמסייעים בעבודה בסביבה אלטרנטיבית וריכוז במשימות הוא שיטה של הצבת גבולות שתמנע מהאדם להתפתות להסחות הדעת שסביבו. לטענתה, יש לשמור על הגבול בין בית ובין עבודה כשעובדים מרחוק, וכך להישאר מרוכזים ולפעול ביעילות בשני התחומים בנפרד.[19]
יצירת הסחת דעת
פעוטות בגילאי 3–6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים.[21]
אסקפיזם היא הסחת דעת נפשית המכוונת לבריחה ממצבים שנתפסים מלחיצים או לא נעימים במציאות היומיומית.
עורבא פרח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו היא בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!", שאומרו עושה בו שימוש במטרה לחמוק מדיון בנושא העיקרי להסיט את תשומת לבו אל עניין אחר.
