המרכז לאמנות יהודית

המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטת העברית בירושלים הוקם בשנת 1979 על ידי פרופ' בצלאל נרקיס, חתן פרס ישראל, במטרה לתעד את חפצי האמנות היהודית ולפתח אינדקס איקונוגרפי מקיף של נושאים יהודיים.^[1] יסודו של המרכז במחקר איקונוגרפי על כתבי יד עבריים מאוירים מימי הביניים, שניהלו פרופ' נרקיס ופרופ' גבריאל סד-ריינה (פריס) בשנת 1974.

האינדקס האיקונוגרפי לאמנות יהודית כלל בתחילה ארבעה מדורים: מדור לכתבי יד עבריים מאוירים, מדור לתשמישי קדושה ומצוה, מדור לאמנות יהודית עתיקה, ומדור לאמנות יהודית מודרנית.

פרופ' בצלאל נרקיס עמד בראש המרכז עד 1991. המנהלת הבאה, פרופ' עליזה כהן-מושלין ייסדה מדור חמישי - המדור לאדריכלות יהודית ולבתי קברות יהודיים. תחת הנהגתה יצאו משלחות מחקר רבות למרכז ומזרח אירופה הפוסט-קומוניסטי, שלא היו נגישים בעבר לחוקרים מערביים, על מנת לתעד בתי כנסת בסכנת הכחדה ומצבות.^[2] בנוסף, משנת 1994 תיעד המרכז בתי כנסת בגרמניה ששרדו את המשטר הנאצי. פרויקטי התיעוד בגרמניה נעשו בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה של אדריכלות באוניברסיטה הטכנית בבראונשוויג, בראשותו של פרופ' הרמן תיס. בשנת 1997 שיתוף פעולה זה מוסד כ"בית תפילה" – יחידת מחקר לאדריכלות יהודית באירופה.^[3] המדור לספרים יהודיים מודפסים הוקם בשנת 2018.

• Jewish Art (בשנים 1974–1985, Journal of Jewish Art) הוא שנתון המוקדש למחקר של אמנות יהודית. עורכיו היו בצלאל נרקיס ועליזה כהן-מושלין; הפרופסורים זיוה עמישי-מייזלש וביאנקה קוחנל שימשו כעורכות אורחות של שניים מהגיליונות.^[4]
• רימונים הוא כתב עת לאמנות יהודית בעברית, שמטרתו להביא את תוצאות המחקר האקדמי לקהל ישראלי רחב יותר.^[5]
• בין 1976–1994 פרסם המרכז לאמנות יהודית עשרה כרכים של "אינדקס ירושלים לאמנות יהודית" כאגד כרטיסיות על כתבי יד עבריים מאוירים, תשמישי קדושה ואמנות יהודית עתיקה.^[6]
• החל משנת 2007, מפרסם "בית תפילה" סדרה של מונוגרפיות בנושא ארכיטקטורה יהודית וסדרה של מחקרים קטנים יותר על מבנים יהודיים בודדים. העורכים של שתי הסדרות הם עליזה כהן-מושלין והרמן תיס, והן פורסמו על ידי Imhof Verlag באנגלית וגרמנית.^[7]
• Sergey R. Kravtsov and Vladimir Levin, Synagogues in Ukraine: Volhynia. Jerusalem: Zalman Shazar Center for Jewish History and the Center for Jewish Art, 2017 (848 pages, 1,200 ills.)
• איליה רודוב, בעקבות הזמן האבוד: סיפורי מסע של זוסיה עפרון על אמנות יהודית ברומניה. ירושלים: המרכז לאמנות יהודית, 2023 (264 עמודים, 329 תמונות).

האינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס הוא "המוזיאון הווירטואלי" היהודי הגדול ביותר בעולם, הכולל יותר מ-560,000 תמונות מכ-800 מוזיאונים, אוספים פרטיים ובתי כנסת ממדינות רבות, כמו גם תוכניות אדריכליות של כ-1,700 בתי כנסת. התמונות ממוינות לפי נושא איקונוגרפי, סוג החפצים, מוצא, תאריך ועוד. הדיגיטציה של האינדקס מתבצעת כעת בשיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית וחטיבת היודאיקה של ספריית אוניברסיטת הרווארד.^[8][9][10]

עכשיו האינדקס כולל 7 חטיבות תמטיות:

• Historic Synagogues of Europe^[11]
• Catalogue of Wall Paintings in Central and East European Synagogues (by Boris Khaimovich)^[12]
• Catalogue of Illuminated Esther Scrolls (by Dagmara Budzioch)^[13]
• Slovenian Jewish Heritage^[14]
• Gross Family Collection^[15] בו מוצגים פריטים מאוסף של ויליאם גרוס
• Kurt and Ursula Schubert Archive of Hebrew Illuminated Manuscripts^[16]
• Holocaust Memorial Monuments database.^[17]

• 1. אוזבקיסטן: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1992, 2000, 2002-2012).
• 2. אוסטריה: בתי כנסת מימי הביניים וכתבי יד (1994, 1998-2005).
• 3. אוקראינה: תשמישי קדושה, בתי כנסת, בתי קברות (1991–2003, 2007, 2010-2013).
• 4. אזרבייג'ן: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1994, 1997).
• 5. איטליה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1983, 1985, 1990, 1991, 1995, 2000, 2002, 2008, 2009, 2012).
• 6. אירלנד: כתבי יד (1975–1980).
• 7. אלבניה: בתי כנסת עתיקים (2003).
• 8. ארצות הברית: כתבי יד (1988–1992, 1998)
• 9. בולגריה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1998).
• 10. בוסניה והרצגובינה: בתי כנסת (1998–2004).
• 11. בלארוס: בתי כנסת, בתי קברות (1993–2003, 2007).
• 12. בריטניה: כתבי יד (1962–1997).
• 13. גאורגיה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1997, 1999).
• 14. גרמניה: בתי כנסת וכתבי יד (1985, 1994-2010, 2008-2014).
• 15. דאגסטן: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1994).
• 16. דנמרק: כתבי יד (1979–1989).
• 17. הודו: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1995).
• 18. הוותיקן: סקר של כתבי יד (1985).
• 19. הונגריה: תשמישי קדושה (1986, 1988, 1990), בתי כנסת (2018 - 2019).^[18]
• 20. טורקיה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1992–1994).
• 21. יוון: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1996, 1997, 1999, 2001-2003).
• 22. ישראל: ארכאולוגיה, אמנות מודרנית, תשמישי קדושה ובתי כנסת (1979–2011).
• 23. לטביה: בתי כנסת (2000, 2007-2009).
• 24. ליטא: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1993, 2000, 2004, 2006-2009), אנדרטאות לשואה (2022).^[19]
• 25. מולדובה: בתי כנסת, בתי קברות (1994).
• 26. מונטנגרו: בתי כנסת עתיקים ומונומנטים יהודים (2004).
• 27. מצרים: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1983, 1984).
• 28. מקדוניה: בתי כנסת עתיקים ומודרניים (2003).
• 29. מרוקו: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1992, 1993).
• 30. סלובניה: בית כנסת (2000), אתרים, חפצים וכתבי יד יהודיים (2018).
• 31. סלובקיה: בתי כנסת (2001).
• 32. ספרד: כתבי יד (1987).
• 33. סרביה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1986, 1987, 2001, 2002, 2004).
• 34. פולין: תשמישי קדושה (1991–1995, 1997).
• 35. צ'כיה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1994, 1995, 2014).
• 36. צרפת: כתבי יד (1972–1989, 1999, 2002).
• 37. קנדה: בתי כנסת (1998, 1999).
• 38. קרואטיה: בתי כנסת (1986, 1987, 1998, 2000-2007), 2021.^[20]
• 39. רומניה: תשמישי קדושה, בתי כנסת, בתי קברות (1993, 1996, 1997, 2009, 2010, 2011, 2012, 2017,^[21] שתי משלחות ב-2019,^[22][23] מאי 2022^[24]).
• 40. רוסיה: כתבי יד, בתי קברות (1989–1994), בתי כנסת, בתי קברות, חפצים יהודיים בסיביר (2015),^[25] בתי כנסת, בתי קברות, חפצים יהודיים לאורך הנהר וולגה (2021).^[26]
• 41. תוניסיה: תשמישי קדושה ובתי כנסת (1997).

• אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לאמנות יהודית

• המרכז לאמנות יהודית, ברשת החברתית פייסבוק
• אתר של "בית תפילה" – יחידת מחקר לאדריכלות יהודית באירופה
• אינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס
• אוסף המרכז לאמנות יהודית באתר הספרייה הלאומית
• האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לאומנות יהודית, דף שער בספרייה הלאומית