המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ

המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ
Gaziantep Arkeoloji Müzesi
	הכניסה לאגף הפסיפסים
	הכניסה לאגף הפסיפסים
מידע כללי
סוג	מוזיאון לארכאולוגיה
כתובת	גזיאנטפ, טורקיה
מיקום	גזיאנטפ
מדינה	טורקיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2005
תאריך פתיחה רשמי	2005
קואורדינטות	37°03′59″N 37°22′42″E / 37.06626°N 37.37826°E
	אתר רשמי
	(למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור המוזיאון

המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ (בטורקית: Gaziantep Arkeoloji Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר גזיאנטפ בטורקיה. המוזיאון ידוע במיוחד באוסף הפסיפסים שלו, שרובם נחפרו בחפירות ארכאולוגיות בעיר הרומית העתיקה זאוגמה, שהייתה חלק ממלכת קומגנה.

יתר התצוגות במוזיאון כוללות ממצאים מהתקופה הפלאוליתית, פריטים מתקופת הברונזה שנחפרו מהתקופות החתית, הפרסית, ההלניסטית והרומית, שנמצאו באתר ממלכת קומגנה, כולל פריטי זכוכית, מטבעות מהתקופה העו'תמאנית ומדליונים. ממצא נוסף הוא שלד של ממותה. ליד המוזיאון נמצא גן ובו מוצג מבחר של חפצי אבן, כולל מצבות מקומגנה, מצבות נוצריות ופסלים מהתקופה החתית. המוזיאון גם מנהל את המוזיאון הפתוח של מחצבת יסמק.

היסטוריה

המוזיאון נפתח לראשונה ב-1944 במבנה קהילתי מקומי. ב-1969 עבר המוזיאון למסגד "נורי מהמט פאשה".^[2] המוזיאון בצורתו הנוכחית נפתח בשנת 2005 ובהמשך הורחב לצורך תצוגת הפסיפסים שנמצאו בזאוגמה. שטח התצוגה של המוזיאון הוא 3,500 מ"ר. במוזיאון מוצגים כ-1,800 פריטים, המסודרים כרונולוגית ומשתייכים לאתרים בנפת גזיאנטפ וסביבתה.

מוזיאון הפסיפסים של זאוגמה

הפסיפסים מאורגנים באגף מיוחד המוקדש להם ושמו "מוזיאון הפסיפסים של זאוגמה" (Zeugma Mosaic Museum). אגף הפסיפסים נחשב למוזיאון הפסיפסים הגדול ביותר בעולם והוא נפתח ב-2011. שטח התצוגה שלו הוא כ-2,500 מ"ר.^[3] הממצאים הועברו למוזיאון לאחר שרוב שרידי העיר זאוגמה, שנוסדה על ידי סלאוקוס הראשון, הוצפו על ידי האגם שנוצר לאחר הקמת סכרים על הפרת (סכר בירג'יק) במסגרת פרויקט דרום-מזרח אנטוליה.

האתר של זאוגמה נחפר מעט מאוד במהלך השנים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 התגלתה בעיה של שוד עתיקות מהאתר, וממצאים הגיעו לידי מוזיאונים וידיים פרטיות. לאחר שהחל פרויקט לבניית סכרים על הפרת, היה ברור שחלקו הגדול של האתר יוצף ויעלם מתחת למים. בעקבות כך הוחלט להקים פרויקט להצלת הממצאים הארכאולוגיים ולהעבירם מהאתר. הפרויקט מומן על ידי ממשלת טורקיה, אוניברסיטאות אמריקאיות והמכון למדעי הרוח על שם פאקארד (אנ').לפני בניית הסכרים נעשו מאמצי שימור רבים של השרידים באתר. כל ממצא שניתן לשמר ולהזיזו ממקומו, נחפר, כולל קירות פרסקאות ופסיפסים. חלק גדול מהממצאים הועברו למוזיאון שהוקם במיוחד כדי לשמר את הממצאים מהאתר. הממצאים באגף הם מהתקופה הרומית והביזנטית. בנוסף, הועברו מזאוגמה מזרקות פסלים ופסל ברונזה של אל המלחמה הרומי מרס.^[4]

בשימור הממצאים עסק צוות של 50 איש. בנוסף לשיקום 2,453 מ"ר של פסיפסים, שוקמו 140 מ"ר של קירות עם פרסקאות, ארבע מזרקות מהתקופה הרומית, 20 עמודים מאבן גיר, ארבעה פסלים מאבן גיר, פסל מברונזה של האל מרס, מצבות קבורה, קברים ואלמנטים אדריכליים.^[3]

חלק מהפסיפסים שהועברו, נפגעו במהלך השנים בעקבות שוד וביזה מהאתר הארכאולוגי. המוזיאון משקיע מאמצים בהגברת המודעות כנגד שוד וביזה של ממצאים ארכאולוגיים. הפסיפסים כוללים דמויות כמו אל הים פוסידון, דיוניסוס ואכילס. פסיפס מפורסם השייך לאוסף המוזיאון הוא פסיפס ראש של נערה עם זוג עיניים מובלטות במרכז הפסיפס, שקיבל את השם "הנערה הצוענייה".