הכנסת העשרים וארבע

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וארבע

• גוש הימין: הליכוד, ימינה, ישראל ביתנו, הציונות הדתית, תקווה חדשה – 56 מושבים
• גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
• גוש המרכז: יש עתיד, כחול לבן – 25 מושבים
• גוש השמאל: העבודה, מרצ – 13 מושבים
• גוש הערבים: הרשימה המשותפת, רע"ם – 10 מושבים

חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:

בכנסת זו כיהנו 13 שרים וסגני שרים שלא התפטרו במסגרת החוק הנורווגי. בנוסף, כיהנו 19 חברי כנסת במסגרת החוק הנורווגי, לעומת 12 חברי כנסת בכנסת הקודמת:

• יש עתיד (4): יאיר לפיד, מאיר כהן, אלעזר שטרן, יואב סגלוביץ
• כחול לבן (2): בני גנץ, אלון שוסטר
• תקווה חדשה (2): יפעת שאשא-ביטון, מאיר יצחק-הלוי
• העבודה (1): מרב מיכאלי
• מרצ (1): יאיר גולן
• ימינה (2): אביר קארה, נפתלי בנט
• המחנה הממלכתי (1): מתן כהנא

35 חברי כנסת חדשים כיהנו בכנסת העשרים וארבע:

• יש עתיד (6): רון כץ, נירה שפק, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, ענבר בזק, סימון דוידסון
• ימינה (6): עמיחי שיקלי, ניר אורבך, אביר קארה, שירלי פינטו, יום טוב כלפון, אורנה שטרקמן
• העבודה (5): אמילי מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן, אבתיסאם מראענה, נעמה לזימי
• ישראל ביתנו (4): יוסי שיין, לימור מגן-תלם, אלינה ברדץ'-יאלוב, שרון רופא-אופיר
• הציונות הדתית (4): מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אבי מעוז
• מרצ (3): ג'ידא רינאווי זועבי, גבי לסקי, עלי סלאלחה
• כחול לבן (2): מופיד מרעי, אלון טל
• תקווה חדשה (2): מאיר יצחק-הלוי, מישל בוסקילה
• הליכוד (1): גלית דיסטל-אטבריאן
• ש"ס (1): חיים ביטון
• רע"מ (1): מאזן גנאים

בנוסף חזרו לכנסת העשרים וארבע 8 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים ושלוש:

• מרצ (3): מוסי רז, מיכל רוזין, (עיסאווי פריג')
• יש עתיד (1): מירב בן-ארי
• הציונות הדתית (1): אורית סטרוק
• ימינה (1): עידית סילמן
• תקווה חדשה (1): זאב בנימין בגין
• העבודה (1): עמר בר לב

בכנסת זו כיהנו 45 נשים כחברות כנסת. השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 36:

• הליכוד (9): מירי רגב, גילה גמליאל, גלית דיסטל-אטבריאן, אתי עטייה, קרן ברק, אורלי לוי-אבקסיס, קטי שטרית, מאי גולן, טלי פלוסקוב
• יש עתיד (8): אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, נירה שפק, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, ענבר בזק
• העבודה (5): מרב מיכאלי, אמילי מואטי, אפרת רייטן, אבתיסאם מראענה, נעמה לזימי
• כחול לבן (4): פנינה תמנו שטה, אורית פרקש-הכהן, יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
• ימינה (4): איילת שקד, עידית סילמן, שירלי פינטו, אורנה שטרקמן
• ישראל ביתנו (4): יוליה מלינובסקי, לימור מגן-תלם, אלינה ברדץ'-יאלוב, שרון רופא-אופיר
• מרצ (4): תמר זנדברג, ג'ידא רינאווי זועבי, מיכל רוזין, גבי לסקי
• תקווה חדשה (3): יפעת שאשא-ביטון, שרן השכל, מיכל שיר
• הציונות הדתית (2): מיכל וולדיגר, אורית סטרוק
• הרשימה המשותפת (1): עאידה תומא-סלימאן
• רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין

4 נשים לא יהודיות ו-10 גברים לא יהודים כיהנו בכנסת העשרים וארבע:

• הרשימה המשותפת (5): איימן עודה, אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה, עאידה תומא-סלימאן, אוסאמה סעדי
• רע"מ (4): מנסור עבאס, מאזן גנאים, וליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין
• מרצ (3): ג'ידא רינאווי זועבי, עיסאווי פריג', עלי סלאלחה
• הליכוד (1): פטין מולא
• כחול לבן (1): מופיד מרעי
• העבודה (1): אבתיסאם מראענה
• ישראל ביתנו (1): חמד עמאר

מבחינה השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:

• ערבים מוסלמים (11):^{[דרוש מקור]} איימן עודה, אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, מנסור עבאס, מאזן גנאים, סאמי אבו שחאדה, סעיד אלחרומי, וליד טאהא, אימאן ח'טיב-יאסין, ג'ידא רינאוי זועבי, אבתיסאם מראענה
• דרוזים (4): פטין מולא, מופיד מרעי, חמד עמאר, עלי סלאלחה
• ערבים נוצרים (1): עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית)^[7]

אורתודוקסים (33):

• דתיים-לאומיים (17):
  • הציונות הדתית (7): בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז, אופיר סופר
  • ימינה (3): ניר אורבך, נפתלי בנט, יום טוב כלפון
  • הליכוד (3): יולי אדלשטיין, שלמה קרעי, קטי שטרית
  • יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
  • המחנה הממלכתי (1): מתן כהנא
• חרדים (16):
  • ש"ס (9): יעקב מרגי, יואב בן-צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסי טייב
  • דגל התורה (4): משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס
  • אגודת ישראל (3) מאיר פרוש, ישראל אייכלר, יעקב טסלר

רפורמים (1):

• העבודה (1): גלעד קריב

קונסרבטיבים (1):

• כחול לבן (1): אלון טל

בכנסת זו כיהנו 5 להט"בים:

• יש עתיד (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
• הליכוד (1) אמיר אוחנה
• כחול לבן (1): איתן גינזבורג
• מרצ (1): ניצן הורוביץ

בכנסת זו כיהנו 8 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:

• יש עתיד (2): אורנה ברביבאי (אלוף) אלעזר שטרן (אלוף), נירה שפק (אלוף-משנה)
• הליכוד (2): מירי רגב (תת-אלוף), יואב גלנט (אלוף)
• כחול לבן (2): בני גנץ (רב-אלוף), מופיד מרעי (אלוף-משנה)
• העבודה (1): עמר בר-לב (אלוף-משנה)
• מרצ (1): יאיר גולן (אלוף)
• המחנה הממלכתי (1): מתן כהנא (אלוף-משנה)

4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

• יש עתיד (3): רם בן ברק (משנה לראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
• הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)

בכנסת זו כיהנו 11 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות ומועצות:

• כחול לבן (4): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב), איתן גינזבורג (רעננה), מופיד מרעי (חורפיש)
• הליכוד (2): ניר ברקת (ירושלים), טלי פלוסקוב (ערד)
• דגל התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
• יש עתיד: (1): מאיר כהן (דימונה)
• ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
• תקווה חדשה (1): מאיר יצחק-הלוי (אילת)
• רע"מ (1): מאזן גנאים (סח'נין)

בכנסת זו כיהנו 8 בעלי תואר דוקטור ושני פרופסורים.

פרופסורים בכנסת ה-24:

• כחול לבן (1): אלון טל (משפטים)
• ישראל ביתנו (1): יוסי שיין (מדעי המדינה)

דוקטורים בכנסת ה-24:

• הליכוד (2): יובל שטייניץ (פילוסופיה), שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
• הרשימה המשותפת (2): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית)
• תקווה חדשה (2): יפעת שאשא-ביטון (חינוך), בנימין זאב בגין (גאולוגיה)
• ישראל ביתנו (1): אלינה ברדץ'-יאלוב (תקשורת)
• רע"ם (1): מנסור עבאס (רפואת שיניים)

• אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה ברשימה המשותפת, בדומה לכנסות קודמות.
• מאיר יצחק-הלוי מסיעת תקווה חדשה ויואב בן צור מסיעת ש"ס הם בני דודים מדרגה שנייה.

בכנסת זו כיהנו 10 חברי כנסת תושבי יהודה ושומרון

• הציונות הדתית (4): בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק
• הליכוד (2): גלית דיסטל-אטבריאן, דודי אמסלם
• ימינה (1): אביר קארה
• ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
• יש עתיד (1): משה טור-פז
• ש"ס (1): חיים ביטון

בכנסת זו כיהנו 21 עיתונאים ואנשי תקשורת לשעבר.

• הליכוד (5): מירי רגב, גלית דיסטל-אטבריאן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, אורלי לוי-אבקסיס.
• העבודה (4): מרב מיכאלי, אמילי מואטי, אפרת רייטן, אבתיסאם מראענה.
• יש עתיד (3): יאיר לפיד, מירב כהן, עידן רול.
• יהדות התורה (3): משה גפני, מאיר פרוש, ישראל אייכלר.
• תקווה חדשה (2): גדעון סער, יועז הנדל.
• כחול לבן (1): פנינה תמנו.
• ישראל ביתנו (1): יבגני סובה
• הרשימה המשותפת (1): עאידה תומא סלימאן.
• מרצ (1): ניצן הורוביץ.

• ב-27 ביוני 2021 התפלגה סיעת עתיד אחד של אופיר סופר מסיעת הליכוד והתמזגה עם סיעת הציונות הדתית.^[8]
• ב-25 באפריל 2022 הוכרז עמיחי שיקלי כפורש מסיעת ימינה. כתוצאה מכך, כיהן שיקלי כחבר כנסת יחיד עד התפטרותו ב-14 ביולי 2022.
• ב-3 ביולי 2022 התפלגה סיעת היחיד עוצמה יהודית מסיעת הציונות הדתית.
• ב-15 באוגוסט התרחשו ההתפלגויות הבאות:
  • התפלגו מסיעת ימינה מתן כהנא, שירלי פינטו ונפתלי בנט לסיעת המחנה הממלכתי
  • התפלג נפתלי בנט מסיעת המחנה הממלכתי לסיעת היחיד "ביחד"
  • התפלגה פילוג טכני, לצורכי בחירות, סיעת יהדות התורה לסיעות אגודת ישראל ודגל התורה.
  • סיעת היחיד נעם התפלגה לקראת הבחירות מסיעת הציונות הדתית.
  • סיעת היחיד דרך ארץ התפלגה מסיעת תקווה חדשה.
• ב-6 באוגוסט 2022 חזר נפתלי בנט לסיעת ימינה

• בחירות 2021 לנשיאות ישראל התקיימו ב-2 ביוני, בהתאם להחלטת יושב ראש הכנסת בהתייעצות עם סגניו.^[9] יצחק הרצוג ומרים פרץ הגישו את מועמדותם ב-19 במאי.^[10][11] ב-2 ביוני נבחר יצחק הרצוג לנשיא המדינה האחד עשר ברוב של 87 קולות לעומת 26 קולות שתמכו במרים פרץ.^[12] טקס השבעת הנשיא האחד עשר התקיים בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת ב-7 ביולי 2021.
• בחירת חבר הכנסת מיקי לוי לתפקיד יושב ראש הכנסת ברוב של 67 קולות מול 52 קולות.^[13]
• מתן אמון בממשלת ישראל השלושים ושש.^[14]

• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) – הרחיב את "החוק הנורווגי" ודחה את המועד האחרון לקבלת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה.^[16]
• חוק הכנסת (תיקון מס' 49) – נתן אפשרות ל-4 ח"כים להתפלג מסיעה מבלי שייחשבו פורשים.^[17]
• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) – החלת את מנגנון ההצבעה הפריטטי שקבעה הממשלה לגבי מליאת הממשלה גם בוועדות השרים השונות בממשלת חילופים, קביעת חילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי לפני מועד החילופים המקורי גם במקרה של אי קבלת חוק התקציב, או קבלת חוק לפיזור הכנסת בו תמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות ששריהן בעלי זיקה לראש הממשלה, ומתן אפשרות למינוי 2 סגני שרים במשרד ראש הממשלה.^[18]

• חוק התקציב לשנת הכספים 2021^[19]
• חוק התקציב לשנת הכספים 2022^[20]
• חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022) – חוקי ההסדרים לשנים 2021 ו-2022.^[21]
• חוק שירות מידע פיננסי (פרק י"ח בחוק התכנית הכלכלית) – קבע כי כל המידע הפיננסי על לקוחות, שהיה רק בידי הבנקים, יועמד לרשות כל גוף פיננסי בהתאם לדרישת הלקוח.^[22]
• חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3) – חייב תאגידים בתשלום 75% מהיטל מס שבמחלוקת עוד לפני שהתברר האם ההיטל מוצדק, והסמכת רשות המיסים לגבות 15% מהפער בין הערכת חסר של תאגיד לגבי הגירעון שלו לבין הערכתה שלה. מטרת החוק היא לאפשר ל"קרן העושר" לפעול במהירות.^[23]
• חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) – הוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה עד סוף שנת 2022, והגדלת מענק העבודה לזכאים בשיעור של 40% בהוראת שעה עד סוף שנת 2025. בנוסף, גיל הזכאות למענק ירד מ-23 ל-21 בהוראת שעה, עד סוף שנת 2024.^[24]

• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) – קבע מתווה חדש לתשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה.^[25]
• חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) – חידוש ההסדר לעניין דמי בידוד לעובד, ומתן תוספת של 15% לדמי הלידה לנשים שמתקשות למצוא עבודה ולא זכאיות לדמי אבטלה יותר.^[26]
• חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) – הסדר לעניין דמי בידוד לעצמאים.^[27]
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230) – ביטל הקיזוז בדמי האבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית.^[28]
• חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) – קבע כי עובד שחלה בסרטן או במחלה שמצריכה טיפול קבוע בדיאליזה ונעדר מעבודתו בגין טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות, יקבל דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרותו.^[29]
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231) – קובע כי שר הרווחה יתקין תקנות שיקבעו כי סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל, ישלמו תשלום מופחת של דמי ביטוח לאומי כפי שמשלמים הסטודנטים שלומדים בישראל.^[30]
• חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) – מתווה הסיוע לעסקים שמחזור העסקאות שלהם נפגע בלפחות 25% במהלך החודשים ינואר ופברואר 2022, במהלך התפרצות וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה.^[31]

• חוק הדיינים (תיקון מס' 29) – הוספת חבר ממשלה וטוענת רבנית לוועדה לבחירת דיינים.^[32]
• חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 - הוראת שעה) – התיר לבתי המשפט לחייב את מי שהוצא נגדו צו הרחקה בטיפול במסגרת מתאימה על פי חוות דעת של עובד סוציאלי.^[33]
• חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) – ביטל ההגבלה על הוצאה, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה של חייבים בהוצאה לפועל או במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.^[34]
• חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 19) ("חוק פרי העץ המורעל") – קבע כי בית המשפט רשאי לפסול כל ראיה שהושגה שלא כדין במידה ושוכנע שהיא פוגעת בזכות להליך הוגן.^[35]

• חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה) – קבע עונשי מינימום למחזיקי נשק באופן בלתי חוקי.^[36]
• חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 15) – האריך התקופה לשמירת דגימה פורנזית מנפגעי עבירות מין מ-3 חודשים ל-50 שנה.^[37]

• חוק ההתיישנות (תיקון מס' 7) – האריך תקופת ההתיישנות על הגשת תביעה אזרחית על עבירות מין. לתובעים תהיה אפשרות להגיש תביעה עד גיל 35, וקיומו של הליך פלילי נגד הנתבע לא יביא לקיצור התקופה.
• חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים – החוק קבע איסור פרסום מידע לגבי נפגעים לפני שנמסר מידע רשמי לבני משפחתם על הפגיעה. בית המשפט יכול לפסוק לטובת התובע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ש"ח.^[38]

• חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות – מעגן את זכותם של אנשים בעלי מוגבלות לקבל שירותי רווחה בהתאם לצרכיהם. החוק מאפשר לאנשים בעלי מוגבלות שמתגוררים בהוסטלים, או במעונות, לבחור לעבור למגורים עצמאיים בקהילה. לבעלי מוגבלויות אלה יוקצה תקציב לרכישת שירותים בהתאם לצרכיהם.^[39]
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) – הסדרת תחום כלבי הנחייה לאנשים עם מוגבלויות שהן לא בהכרח עיוורון, וקביעת איסור אפליה על הכנסתם לבתי עסק.^[40]

• חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30 והוראת שעה) – הקל על מבחני ההכנסה מעבודה החלים על נכה צה"ל: תמלוגים שמקבל נכה צה"ל לא יקוזזו כל עוד הכנסתו מעבודה לא עולה על שכר המינימום.^[41]
• חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) – עיגן בחוק את מלגת "ממדים ללימודים" אשר מממנת 75% משכר הלימוד האוניברסיטאי לחיילים משוחררים הזכאים לכך. בנוסף נקבע כי מימונה יהיה מתקציב המדינה.^[42]
• חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 40) – קבע כי אחים שכולים יוכלו לקבל ישירות את ההטבות המגיעות להם מהמדינה. בכך, למעשה, מוסדר מעמדם. בנוסף, הועלה הגיל המקסימלי שבו ניתן לקבל סיוע למימון לימודים אקדמיים וטיפול רגשי אלטרנטיבי.^[43]

• כבאות – פרק ג' בחוק התכנית הכלכלית – הפחית את הדרישות הרגולטוריות מעסקים בתחום הכבאות ואימץ התקינה האמריקאית בתחום.^[44]
• חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה) – הקשיח את התנאים בהם יוכל אסיר להשתחרר מהכלא בשחרור מנהלי, ללא בחינת ועדת השחרורים.^[45]

• חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24) – קבע קיצור זמן ההמתנה שעירייה יכולה לתת התראה לגרירת רכב נטוש מ-60 יום ל-30 יום. בנוסף, קוצר פרק הזמן בו בעל הרכב הגרור יכול לבקש אותו בחזרה מחודשיים ל-45 יום.^[46]

• חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 – שלילת הזכות לקבלת אזרחות מבני זוגם של אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים או במדינות עוינות לישראל.^[47]

• חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 8) – אסר פרסום מוצרי עישון וטבק בעיתונות המודפסת. האיסור יוחל באופן הדרגתי ויהפוך למוחלט בשנת 2029.^[48]

• חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) – האריך את פעילות הותמ"ל ב-4 שנים נוספות והרחיב את סמכויותיו.^[49]
• תכנון ובנייה – פרק י"א בחוק התכנית הכלכלית – קבע הקלות על הפעלת מעון יום בדירות מגורים, ומתן אפשרות להסבת 30% מזכויות בנייה במגרש ממשרדים למגורים על ידי הגשת בקשת היתר בלבד.^[50][51]
• רישוי באמצעות מורשה להיתר – פרק י"ד בחוק התכנית הכלכלית – נתן אפשרות לאדריכלים מורשים לאשר היתרי בנייה במקום ועדות התכנון המקומיות.^[52]
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מספר 136)^[53] ("חוק החשמל") – התיר לשר הפנים לאשר חיבור מבנה בלתי חוקי שנבנה עד 2018 למים, חשמל וטלפון בתנאים מסוימים.^[54]
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139) – קבע את החלופה לתוכנית תמ"א 38, התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. החלופה מגדילה את זכויות הבנייה שמתווספות לבניין שעובר חיזוק לפי תוכנית זו ונותנת אפשרות לרשויות מקומיות לקחת לידיהן את סמכויות התכנון לתוכנית זו.^[55]

• בינוי ושיכון – פרק י"ב בחוק התכנית הכלכלית – הוריד את שיעור המצביעים התומכים בתחילת הליך פינוי בינוי מ-80% ל-66.6% מבעלי דירות בבניין והוראות נוספות.^[56]
• חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 98) – קבע העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה מ-5% ל-8%.^[57]
• חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34) – הגביל את העמלה לפתיחת תיק משכנתה בבנק ל-360 ש"ח, במקום עמלה בגובה 0.25% מסכום ההלוואה המבוקש.^[58]
• חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9) – קבע כי הקבלנים יוכלו להצמיד עד 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה. כמו כן, לא יוצמד מחיר הדירה למדד לאחר פיגור במסירתה לרוכש. בנוסף, צומצם הפטור מפיצוי לרוכשים עקב איחור במסירת הדירה רק למקרים בהם הרוכש אשם בכך.^[59]

• רכבת תחתית (מטרו) – פרק ה' בחוק התכנית הכלכלית – הקמת רשות לניהול פרויקט המטרו וקביעת היטל השבחה בסכום של 75% על בעלי נכסים בסמוך לתוואי המטרו.^[60]
• תחבורה – פרק ו' בחוק התכנית הכלכלית – ביטל את הגבלת המחיר לשעת חנייה ברשויות מקומיות, וקבע כי לתושבים לא תהיה אפשרות לחנות בכחול לבן בכל רחבי העיר שבה הם מתגוררים, אלא רק במקום שהוגדר כשכונת/רובע מגוריהם + תיקוני חקיקה נוספים.^[61]
• מס גודש – פרק י' בחוק התכנית הכלכלית – נקבעה אגרה על הכניסה לגוש דן ברכב פרטי בימי חול בשעות העומס. החוק יועד להיכנס לתוקפו ב-2025.^[62]

• צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה – פרק ט"ז בחוק התכנית הכלכלית – קבע את העלאת גיל הפרישה לנשים בהדרגה מ-62 ל-65.^[63]
• חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין) (תיקון מס' 4) – האריך את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה של מי שחשף עבירה במקום עבודתו וטוען שבעקבות זאת תנאיו נפגעו, מ-12 חודשים ל-3 שנים.^[64]

• חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 4) – קבע הורדת מחיר המטרה במסגרת יישום הסכם החלב שנחתם בינואר 2021.^[65]
• יבוא – פרק י"ט בחוק התכנית הכלכלית – התיר יבוא מוצרים רבים על בסיס עמידתם בתקן זר בלבד. כמו כן, קבע החוק כי אגרות הייבוא יבוטלו ודרישות הנצילות האנרגטית יותאמו לאירופה. בנוסף, תבוטל חובת בדיקת המשלוח על כל המוצרים ויותר לייבאם על בסיס הצהרה בלבד.^[66]
• חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (2003 ו-2004) (תיקון מס' 20) – עניינו ביטול המס על העסקת עובדים זרים בכל ענפי המשק.^[67]
• חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) – חקיקתו של ההסכם שנחתם בין הממשלה לבין החקלאים בענף הלול, בנוגע לרפורמה בענף. התכנון בענף יבוטל בשנת 2032, והחקלאים אשר יצאו מהענף בתקופה יקבלו פיצוי.^[68]

• חוק הדואר (תיקון מס' 13) – קבע את פתיחת שוק המכתבים לתחרות, וכן הקלות רגולטוריות על דואר ישראל, כמו גם עיגון סמכויות פיקוח ואכיפה על שוק הדואר.^[69][70]
• חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) – קבע הקלות רגולטוריות רבות בשוק התקשורת. כמו כן, קבע כי חלק מהגורמים המבקשים לקבל רישיון על מנת לפעול בשוק התקשורת יקבלו פטור וחלק מהם יעברו למסלול רישוי מהיר.^[71]
• חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 47) – התיר לרשות השנייה להאריך את תקופת הזיכיון של תחנות הדריו האזורי ב-4 שנים נוספות.^[72][73]

• חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259) – קבע פטור ממס הכנסה לזוכים במדליה במשחקים האולימפיים או הפראלימפיים.^[74]
• חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה) – האריך את תקופת ההרחקה המקסימלית של אוהד מהמגרשים על ידי שוטר מ-30 ל-60 יום, ועד לקבלת החלטה בעניין בבית המשפט. איפשר אי הכללת ימי פגרה במניין ימי ההרחקה. בנוסף, אושר הטלת קנס מנהלי על אוהד שהתפרע.^[75]

• ייעול מערך הכשרות – פרק י"ז בחוק התכנית הכלכלית – התיר לגופים פרטיים להעניק שירותי כשרות על בסיס סטנדרטים מקצועיים שייקבעו על ידי הרבנות הראשית, או על ידי 3 רבני עיר.^[76]

• חוק עקרונות האסדרה – פרק ז' בחוק התכנית הכלכלית – קבע את עקרונות האסדרה וכן את הקמתה של רשות האסדרה.^[77]
• רישוי עסקים – פרק י"ג בחוק התכנית הכלכלית – עניינו העברת הסמכות לקביעת מפרטים לרישוי עסקים ממשרדי הממשלה לוועדה לאסדרת רישוי עסקים שתהיה ברשות האסדרה.^[78]

• חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) – התיר לממשלה להחיל פיקוח טכנולוגי על כלל החייבים בבידוד ולא רק על השבים מחו"ל.
• חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) - החיל הבחנה חדשה של "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלי תחלואה בקורונה, בו הממשלה יכולה להתקין תקנות להתמודדות עם הנגיף רק באישור מראש של הכנסת, לבין "מצב חירום" בו הממשלה יכולה להתקין תקנות שהכנסת מאשרת רק בדיעבד לאחר שהן כבר נכנסו לתוקף. בנוסף, בוטלה סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמתיר להגביל הפגנות. כמו כן, החוק אוסר על מקומות שפועלים בהתאם ל"תו הירוק" להגביל כניסת אנשים לא מחוסנים או מחלימים, ומחייב לאפשר להם הצגת בדיקה שלילית כתנאי לכניסה.^[79]

• תאגידים שהוקמו לפי חוק – פרק ב' בחוק התכנית הכלכלית – חיוב כל התאגידים הממשלתיים בפרסום דו"חות כספיים באופן פומבי.^[80]

מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים וארבע בוויקישיתוף

• אתר הכנסת
• אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים וארבע
• הכנסת ה-24 במספרים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 ביוני 2022