הכנסת השביעית

ערך מורחב – הבחירות לכנסת השביעית

אלה היו תוצאות הבחירות עם תחילת כהונתה של הכנסת השביעית:

בשלהי כהונתה של הכנסת השישית התמזגו המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל (שכלל את מפא"י ואת אחדות העבודה - פועלי ציון), מפ"ם ורפ"י והקימו את סיעת המערך, שהתמודדה במשותף גם בבחירות לכנסת השביעית. המפלגה זכתה ב-56 מושבים, ההישג הגבוה ביותר אליו הגיעה מפלגה כלשהי בישראל. עם זאת, היה בהישג זה משום ירידה קלה בכוחו של המערך, שכן עם הקמתו, מנו חברי הסיעות שהרכיבו אותו 63 חברי כנסת.

ביתר המפלגות נרשמה תנודה קלה בלבד ביחס לתוצאות הבחירות לכנסת השישית. בכוחן של 7 מתוך 13 הסיעות שהרכיבו את הכנסת לא חל כל שינוי. גח"ל שמרה על כוחה וזכתה ב-26 מושבים, וכמוה גם אגודת ישראל (4), רק"ח (3), קידמה ופיתוח (2), פאג"י (2), שיתוף ואחווה (2) ומק"י (1). המפד"ל קיבלה עוד מושב ועלתה ל-12, סיעת העולם הזה - כוח חדש הכפילה את כוחה לשני מושבים, ואילו רשימת ליברלים עצמאיים ירדה במושב אחד, לארבעה.

שתי רשימות חדשות נבחרו בפעם הראשונה לכנסת השביעית. דוד בן-גוריון, שפרש מרפ"י עם הצטרפותה של המפלגה למערך, הקים את הרשימה הממלכתית. המפלגה קיבלה 4 מושבים בכנסת. שמואל תמיר, שקרא להחליף את מנחם בגין כמנהיג תנועת החרות נוכח כישלונותיו בבחירות, הקים מפלגה עצמאית, המרכז החופשי, שהתמודדה בנפרד מגח"ל, במסגרתה התמודדה תנועת החרות. מפלגת המרכז החופשי קיבלה שני מושבים.

גולדה מאיר, שהייתה לראש הממשלה חודשים ספורים לפני הבחירות עקב פטירתו של לוי אשכול, לא התקשתה להרכיב ממשלה. בדומה לממשלת אשכול, שמאז תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה ממשלת אחדות לאומית, הקימה גם מאיר ממשלה רחבה. סיעות הקואליציה מנו 102 חברי כנסת, מסיעות המערך, גח"ל, מפד"ל, ליברלים עצמאיים, קידמה ופיתוח ושיתוף ואחווה. גח"ל, שבממשלות האחדות הקודמות כיהנו שריה רק כשרים בלי תיק, קיבלה הפעם אחריות על משרדים ביצועיים, אף שיושב ראש המפלגה, מנחם בגין, העדיף להישאר שר בלי תיק.

כשמונה חודשים לאחר שהוקמה הממשלה' ב-6 באוגוסט 1970' פרשה ממנה גח"ל על רקע הסכמתה של מאיר לדון בתוכנית רוג'רס. הקואליציה נותרה רחבה ומנתה 76 חברי כנסת.

בשל דחיית הבחירות לכנסת השמינית, כהונתה של ממשלת ישראל החמש עשרה נמשכה 4 שנים ו-3 חודשים, יותר מכל ממשלה אחרת עד אז, שיא שנשבר על ידי הממשלה השלושים וארבע שכיהנה חמש שנים.

דוד בן-גוריון, שעמד בראש הרשימה הממלכתית, התפטר מהכנסת ביוני 1970, ופרש מהחיים הפוליטיים. בעקבות פרישתו, פרש מהסיעה חבר הכנסת מאיר אביזוהר, שגרס שללא בן-גוריון אין טעם בקיומה של המפלגה, והקים סיעת יחיד. ב-1973 הצטרף אביזוהר למערך.

אבנר חי שאקי הקים אף הוא סיעת יחיד, לאחר שפרש מהמפד"ל. בבחירות לכנסת השמינית עמד שאקי בראש התנועה לשוויון חברתי.

שלום כהן, מסיעת "העולם הזה - כוח חדש", החל לפעול רבות בסוגיות עדתיות, למורת רוחו של יושב ראש המפלגה, אורי אבנרי. בעקבות הקרע בין השניים פרש כהן מהסיעה והקים אף הוא סיעת יחיד. בהמשך היה למזכ"ל הפנתרים השחורים.

ב-28 ביולי 1970 מונה סיף א-דין א-זועבי לסגן יושב ראש הכנסת, והיה לחבר הכנסת הערבי-ישראלי הראשון שמכהן בתפקיד זה.

ב-5 באפריל 1972 נפטר יושב ראש הכנסת, ראובן ברקת. ב-9 במאי נבחר לתפקיד ישראל ישעיהו-שרעבי, שכיהן עד אז כיושב ראש ועדת הכנסת.

ב-10 באפריל 1973 בחרה הכנסת באפרים קציר לנשיאה הרביעי של מדינת ישראל. קציר נתמך בידי 66 מחברי הכנסת, בעוד שבאפרים אלימלך אורבך תמכו 41 חברי כנסת. תשעה חברי כנסת נוספים שלשלו פתק לבן.

ב-25 באוקטובר 1973, יום לאחר שהושגה הפסקת האש בין ישראל לבין סוריה ומצרים, חוקקה הכנסת בהליך בזק חוק לדחיית הבחירות, שנועדו להתקיים חמישה ימים לאחר מכן. הבחירות נדחו בחודשיים.

מהלך כהונתה של הכנסת השביעית, אישרה הכנסת 319 חוקים, מהם 279 ביוזמה ממשלתית (87.5%) והיתר ביוזמה פרטית^[1].

במהלך כהונתה של הכנסת השביעית לא נחקקו חוקי יסוד חדשים, אך חוק יסוד: הממשלה תוקן, ונקבעה בו תקופת צינון של 100 ימים לשופטים, דיינים וקציני צבא בטרם ניתן יהיה למנותם לשרים.

• חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 4) - תיקון זה, הידוע בשם חוק בדר-עופר, קבע מחדש את אופן חלוקת עודפי הקולות לאחר הבחירות.
• חוק מימון מפלגות.
• חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 5) - בתיקון זה נוסף למבקר המדינה תפקידו כנציב תלונות הציבור.
• חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 4) - בתיקון חקיקה זה נאסרה תעמולת בחירות באמצעות שימוש בכלי רכב ובאמצעות מודעות שלא הודבקו על לוחות מודעות. כן הוסמך יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להוציא צווי מניעה נגד ביצוע מעשה המהווה עבירה לפי החוק.
• חוק ועדות חקירה (תיקון) - התיקון מסמיך ועדות חקירה להוציא דו"חות חלקיים ודו"חות ביניים, וכן נוספה עבירה של השפעה שלא כדין על חברי הוועדה
• חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 3) - תיקון בחוק הבחירות לכנסת המסדיר מחדש את אופן הצבעתם של שוטרים.

• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) - במסגרת תיקון זה הונהגו לראשונה דמי אבטלה.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 13) - במסגרת תיקון זה נקבעת קצבת נכות ונקבעות הוראות שונות לזכאותם של נכים לטיפולים שונים.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 10) - תיקון מקיף בחוק הביטוח הלאומי, במסגרתו, בין היתר, מוצמדות קצבאות הנכות והמשפחה לשכר הממוצע במשק, נקבע כי קצבת שאירים תומר בקצבת זקנה עם ההגעה לגיל המתאים, נקבע כי בחישוב דרגות נכות ניתן יהיה להתחשב בדרגות נכות קודמות, וכן נקבע כי גברים מגיל 65 ונשים מגיל 60 יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי, למעט דמי ביטוח נפגעי עבודה, ועוד.
• חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה - מסדיר מתן תגמולים ממדינת ישראל לנפגעי פעולות איבה.
• חוק החיילים המשוחררים (הוראת שעה) - חוק זה מקנה שורה של הטבות והקלות לחיילים ששירתו תקופות ממושכות בשנה שהחלה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בין היתר, ניתנה לחיילים אלה עדיפות במכרזים, בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, בשיכון ובהלוואות לדיור, הנחה בתשלום שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה, זכות ללמוד בחינם לשם קבלת תעודת בגרות, זכות לקבל בחינם הכשרה מקצועית הניתנת על ידי המדינה ומענקי סיוע לעובדים עצמאיים.
• חוק המזונות (הבטחת תשלום).

• חוק מילווה מלחמה - החוק נחקק במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונועד לאפשר את מימון הוצאות המלחמה באמצעות מלווה מהאזרחים.
• חוק מס מקביל - חוק הקובע כי על המעסיקים להעביר למוסד לביטוח לאומי 2.7% משכרו של כל עובד, והמוסד יעביר את הכספים לקופות החולים.
• חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 3) - תיקון חקיקה המסמיך את שר התעשייה והמסחר להוציא צווים האוסרים על העלאת מחירים, לגבי מצרך מסוים או סוגי מצרכים, אדם מסוים, סוג מפעלים מסוים, או אזור מסוים בישראל.
• חוק לעידוד השקעות (חברות עתירות הון) - חוק שהעניק הטבות כלכליות לחברות שהון המניות שלהן הוא 100 מיליון דולר לפחות, ושמטרותיהן הקמה, רכישה או הפעלה של מפעלים ועסקים בישראל.
• חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 6) - התיקון מסמיך את שר האוצר לקבוע, כי ניתן יהיה לתת פיצויים לפי החוק גם בגין נזקים שנגרמו לנכסים מסוימים מחוץ למדינת ישראל. התיקון נוסף בשל פעולות הטרור שהחלו נגד מטרות ישראליות בחו"ל.
• חוק מס שירותים (מוסדות בנקאיים וחברות ביטוח) - החוק מטיל מס בשיעור של 3.5% על הכנסותיהם של מוסדות בנקאיים וחברות ביטוח.

• חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) - חוק המסדיר את ההליכים הפליליים נגד קטינים.
• חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה) - תיקון הקובע, כי אם אדם קיבל שכר תמורת ביצוע עבירה, ניתן להטיל עליו בנוסף לכל עונש קנס בשיעור פי שלושה מגובה שכרו, וכן קבע הוראות שונות לגבי חילוט חפצים שניתנו כשכר תמורת ביצוע עבירה.
• חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 35) - תיקון חקיקה במסגרתו נוספו עבירות של מתן כלים, חומרים או אמצעים לביצוע פשע, השפעה והטרדה בקשר לעדות או חקירה, נשיאת נשק בבית משפט וחבלות ותקיפות בנסיבות מחמירות, שונו הגדרות העבירה של איומים, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש עשיית משפט, סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, וכן ניתנה לשוטרים הסמכות לחפש בגופם ובחפציהם של הבאים לבית משפט.
• חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק) (תיקון) - התיקון מוסיף לספר החוקים עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ונטילת נכסים לשם סחיטה.
• חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 4) - תיקון לחוק הנוער (טיפול והשגחה) הקובע, בין היתר, כי שופט רשאי למנוע את זימונו של קטין להעיד, או להפסיק את עדותו, אם סבר שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין, וכן לקבל תחת זאת כראיה עדות שגבה חוקר נוער. עוד קבע התיקון, כי בסמכותו של בית המשפט לכפות את התייצבותו של קטין בפניו או בפני מוסד שקבע, וכן הסמיך את המשטרה לסייע לפקידי הסעד באכיפת צווים.
• חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד) (תיקון מס' 5) - תיקון הקובע עונש של שלוש שנות מאסר על שוחד שנועד להשפיע על תוצאות תחרות.
• חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 34) - במסגרת התיקון הוחמרה הענישה על עבירה של החזקת נשק לא חוקי ונקבעה תקופת מעבר בה ניתנה אפשרות למסור נשק בלתי חוקי לתחנות משטרה ללא סנקציה פלילית.
• חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 2) - במסגרת תיקון זה נקבע, כי על קנס שלא שולם במועד תיווסף תוספת פיגור.
• חוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 7) - התיקון קובע הוראות לגבי מי שהוטל עליו הן מאסר פלילי והן מאסר אזרחי.

• חוק החוזים (חלק כללי).
• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
• חוק יחסי ממון בין בני זוג.
• חוק המכר (דירות).
• חוק המיטלטלין.
• חוק השכירות והשאילה.
• חוק המכר (מכר טובין בינלאומי).
• חוק נכסי נפקדים (פיצויים) - החוק מאפשר מתן פיצויים לתושבים שנכסיהם הועברו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים. החוק הוא כללי, אך מיועד בעיקר לתושבי ירושלים המזרחית, אשר לא שופו עד חקיקת החוק, מאחר שבעת העברת הנכסים לאפוטרופוס, אלה היו תחת שלטון ירדן.
• חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 2) - תיקון לפקודת הראיות הקובע כי הממצאים והמסקנות שבפסק דין חלוט במשפט פלילי יכולים לשמש ראיה לכאורה במשפט אזרחי.
• חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 4) - תיקון לפקודת הנזיקין הקובע הוראות חדשות לגבי עוולת הסגת גבול.

• חוק השבות (תיקון מס' 2) - תיקון לחוק השבות שהתקבל בעקבות בג"ץ שליט ועורר דיונים סוערים בשאלת מיהו יהודי. התיקון קובע, כי יהודי על פי החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת", וכן קבע כי הוראות החוק יחולו לא רק על יהודים, אלא גם על ילד ונכד של יהודי, על בן זוג של יהודי ועל בן זוג של ילד ונכד של יהודי, אך לא יחולו על יהודים שהמירו דתם מרצון.
• חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית.
• חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון) - חוק המסמיך את שר הדתות להוציא למועצה דתית צו למלא חובה, או לבצע פעולה שהיא מוסמכת לעשותה והיא אינה עושה זאת, וכן למנות אדם אחר שיעשה זאת במקומה, על חשבונה.

• חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 14) - בתיקון זה לפקודת סדרי השלטון והמשפט נמשכת המגמה של ההתנתקות מהוראות המשפט המנדטורי, בכך שנקבע בו כי "כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו, או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה, או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלת באנגליה - לא תהיה עוד הוראה מחייבת".
• חוק הסיוע המשפטי - מכוחו פועל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
• חוק העזרה המשפטית למדינות זרות (תיקון) - במסגרת תיקון זה, נקבעו הוראות לגבי מסירת חפצים שנתפסו לרשויות שיפוטיות, וכן נקבעו הוראות לגבי העברת אסירים ועצירים לחו"ל.

• חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7) - תיקון לחוק שירות ביטחון, שבין היתר מסמיך פוקדים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לבדיקות מוקדמות ("צו ראשון"), מסמיך את הצבא לחסן את הבאים לבדיקות המוקדמות, מסדיר מחדש את סוגיית ההתנדבות לשירות, מסדיר מחדש את סמכויות שר הביטחון לפטור משירות, ומעלה את גיל הפטור משירות מילואים מ-49 ל-54.
• חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 7) - תיקון לחוק השיפוט הצבאי במסגרתו הוקם מוסד נציב קבילות חיילים.
• חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל וחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר.

• חוק יישוב סכסוכי עבודה^[2] (תיקון מס' 2) - תיקון זה קובע הוראות לגבי הסכמים קיבוציים במגזר הציבורי.
• חוק עבודת נשים (תיקון מס' 3) - תיקון זה נועד לאפשר לנשים שאימצו ילדים לצאת לחופשה המקבילה לחופשת לידה.
• חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 6) - התיקון קובע כי כל נער עובד בן 15 עד 18 יהיה חייב בלימודים לשם הכשרה מקצועית.
• חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 5) - תיקון זה מתיר לבני נוער מגיל 14 לעבוד בתקופות שבהן יש חופשות מן הלימודים.
• חוק לתיקון פקודת המשטרה וחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - תיקונים לפקודת המשטרה ולפקודת בתי הסוהר, שהבהירו כי בין המשטרה לבין השוטרים, ובין שירות בתי הסוהר לבין הסוהרים, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בכל הנוגע לסוגיות של מינויים, שינויי דרגות, השעיות ופיטורים.
• חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 4) - חוק המקנה זכות לפיצויי פיטורים למי שהתפטר מעבודתו כדי להתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר.

• חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 11) (מבקר העירייה) - חוק המחייב עיריות, שבהן למעלה מ-30 אלף תושבים, למנות מבקר וקובע את תפקידיו וסמכויותיו, וכן מסמיך ערים קטנות יותר למנות מבקרים, אם יהיו מעוניינות בכך.
• חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 13) - תיקון בפקודת העיריות הקובע, כי חברי המועצה רשאים לעיין בכל מסמכי העירייה.
• חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5) - תיקון חקיקה הקובע כי בכל רשות מקומית תוקם ועדת מל"ח, וכי הכנת משק לשעת חירום והפעלתו יהיו בין תפקידי הרשות המקומית.
• חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 3) - החוק קובע, כי פושט רגל לא יוכל לכהן כחבר מועצה.
• חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2) - התיקון מסמיך את הרשויות המקומיות לחייב בעלי עסקים לנקות את המדרכות שמול בתי העסק שלהם.

• חוק לימוד חובה (תיקון מס' 8)- תיקון לחוק לימוד חובה המחמיר את הענישה על הורים שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר, וקובע כי בית משפט הדן בעבירה כזו ישמע את חוות דעתו של עובד סוציאלי ושל היועץ בבית הספר.
• חוק לימוד חובה (תיקון מס' 9) - בתיקון זה מוסמכת מערכת החינוך להורות על בדיקות רפואיות לתלמידים לשם קביעת התאמתם למוסדות חינוך מסוימים.
• חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 3) - התיקון אוסר על פתיחת מוסד להשכלה גבוהה ללא היתר מהמועצה להשכלה גבוהה.

• חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 3) - חוק הקובע, כי מחירי התרופות יהיו אחידים, על פי קביעת שר הבריאות.
• חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 4) - תיקון לפקודת בריאות העם הקובע הוראות לגבי איכותם התברואתית של מים.
• חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5) - חוק המסדיר את פעילות השירות הסניטרי ומסמיך את שר הבריאות לקבוע הוראות לגבי השקיה במי שופכין ולקבוע מפרטים למכשירים רפואיים ועוד.
• חוק לטיפול בחולי נפש (תיקון) - תיקון הקובע הוראות לגבי תשלום בגין אשפוז במוסד לחולי נפש.

• חוק חגורות בטיחות ברכב - חוק המחייב לראשונה נהגים ונוסעים היושבים במושב הקדמי להשתמש בחגורת בטיחות.
• חוק הספנות (ימאים) - חוק ההמסדיר את העיסוק במקצועות הימאות.
• חוק הטיס (עבירות ושיפוט).
• חוק הטיס (תיקון מס' 2) - תיקון המסדיר את הפעלתם של מנחתים.
• חוק רשות הנמלים (תיקון) - תיקון המוציא את נמל תל אביב ונמל יפו מאחריותה של רשות הנמלים, ובכך קבע כי נמלים אלה יחדלו לשמש כנמלי סחורות.

• חוק המים (תיקון מס' 5) - תיקון לחוק המים הקובע הוראות לגבי מניעת זיהום מים.
• חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 2) - תיקון חקיקה הקובע הוראות לגבי שיקום מחצבות.

• חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
• חוק האזרחות (תיקון מס' 3) - תיקון לחוק האזרחות המסמיך את שר הפנים לתת אזרחות למי שזכאי לאזרחות מכוח חוק השבות, עוד בטרם הגיע לישראל, אך הביע נכונות להשתקע בה.
• חוק כלי היריה (תיקון מס' 4) - תיקון אשר, בין היתר, מחייב קבלת מידע ממשרד הבריאות על מחלות נפש לפני מתן רישיון נשק, וכן מסדיר את השימוש בכלי ירייה בסרטים ובהצגות.
• חוק השבת אבידה.
• חוק זכויות מטפחים - חוק המסדיר את זכויותיהם של מטפחי זני צמחים.
• חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק).
• חוק לתיקון פקודת העתיקות (מס' 2) - התיקון אוסר על מכירה ומסירה של עתיקות למי שאינו תושב ישראל ללא רישיון.
• חוק לביטול פקודת הפיקוח על הבדואים - החוק מבטל פקודה מנדטורית שכללה הוראות ארכאיות ודרקוניות הנוגעות לפיקוח על המגזר הבדואי, ואשר לא נעשה בה שימוש.
• חוק רשות נאות מרפא.

חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:

מדיה וקבצים בנושא הכנסת השביעית בוויקישיתוף

• הכנסת השביעית, באתר הכנסת
• חברי הכנסת השביעית, באתר הכנסת