הכיפה הירוקה

הכיפה נבנתה בשנת 1279 לספירה (שנת 678 בלוח השנה ההיג'רי) בתקופת שלטונו של הסולטאן הממלוכי קלאוון^[2]. המבנה המקורי היה עשוי מעץ והיה חסר צבע^[3], ונצבע בלבן וכחול בשחזורים מאוחרים יותר. בשריפה שפרצה בשנת 1481, המסגד והכיפה נשרפו כליל, והסולטאן קאיתבאי יזם פרויקט שיקום. במהלך השיקום הוחלף רוב בסיס העץ במבנה ללבנים, כדי למנוע את קריסת הכיפה בעתיד. הבונים השתמשו בצלחות עופרת לכיסוי כיפת העץ החדשה. הבניין, שכולל את קברו של הנביא מוחמד, חודש בהרחבה בחסותו של קאיתבאי^[4]. הכיפה הנוכחית נוספה בשנת 1818 על ידי הסולטן העות'מאני מהמוט השני^[5]. בשנת 1837 נצבעה לראשונה בירוק^[1].

כאשר סעוד בן עבדול-אל-עזיז אל סעוד (אנ') כבש את מדינה ב-1805, חסידיו, הווהאבים, הרסו כמעט כל כיפת קברים באל-מדינה, בהתבסס על אמונתם שהערצת קברים, ומקומות שייוחסו להם כוחות על טבעיים, היא עבירה על ה"תווחיד", עקרון יחידות האל^[6]. הקבר הופשט מהזהב והתכשיטים שעיטרו אותו, אך הכיפה נשמרה. ההנחה היא שהניסיון להרוס אותה נכשל, או כי מוחמד אבן עבד אל-והאב כתב שהוא לא רוצה לראות את הכיפה הרוסה, למרות הסלידה שלו מאנשים שמתפללים ליד הקבר^[7]. אירועים דומים התרחשו ב-1925 כאשר המיליציות הסעודיות, אל-אח'ואן, כבשו מחדש את העיר^[8][9][10]. רוב חוקרי הווהאבים תומכים בסברה שהתקבלה החלטה על ידי הרשויות הסעודיות לא לאפשר הערצה לקבר, אשר נבנה מאות שנים לאחר מותו של מוחמד, ולכן נחשב כ"חידוש"^[11].

קברו של מוחמד נמצא בגבולות מה שהיה הבית שלו ושל אשתו עיישה. במהלך חייו של מוחמד, החדר היה צמוד למסגד. המסגד הורחב בתקופת הח'ליף האומיי ווליד הראשון כדי שיכלול את הקברים של מוחמד, ושני הח'ליפים הראשונים מהראשידון, אבו בכר ועומר^[1], הקבורים לידו. עומר קיבל מקום ליד אבו בכר, שבמקור ייועד לעיישה.

קברו של מוחמד הוא סיבה חשובה לקדושתו הגבוהה במיוחד של המסגד. "כיפת הנביא" מסמנת את מיקומו של הקבר^[12]. לא ניתן לראות את הקבר עצמו, כי האזור מגודר ברשת זהב ווילונות שחורים^[12]. משערים כי ישנה גומחה השמורה לעיסא (ישו), במקרה שישוב בביאה השנייה^[13]. הקברים, ומה שנשאר מביתה של עיישה, תחומים במבנה בן 5 צלעות, ללא דלתות וחלונות, שנבנה על ידי הח'ליף עומר השני. צורת המחומש נבחרה בכוונה, כדי לגרום לה להיראות שונה מהכעבה בעלת 4 פאות, ובכך למנוע מאנשים לבצע "טוואף", קרי: הקפה סביב הקבר. למתחם זה לא נכנסו מאז השחזור של קאיטביי ב-1481. רק את הקיר הזה, העטוף בבד ירוק, ניתן לראות מבעד לרשתות הקיר החיצוני, שנבנה כמה מאות שנים מאוחר יותר, ולימים הונגש לציבור^[14].

• 
  מבט מהצד המערבי
• 
  מטבע ברונזה מהמאה ה-17 המתאר את הכיפה בתקופה הממלוכית
• 
  הכיפה הירוקה, במסע של ריצ'רד פרנסיס ברטון, 1850 בערך
• 
  הצילום הראשון של הכיפה, מוחמד סדיק, 1880
• 
  קברו של מוחמד נמצא ברובע זה