היריון כפוי
היריון כפוי (באנגלית: Forced pregnancy) הוא אילוץ אישה להרות בניגוד לרצונה ולהשאיר את ההריון. היריון כפוי עשוי להתרחש בשל מספר נסיבות. הוא עשוי להיות כחלק מנישואים בכפייה, בעילת שפחות ואף כחלק מטיהור אתני.
ניסויים רפואיים
בתקופת הקיסרות של יפן, נשים אשר היו אסירות בבתי סוהר, אולצו להיכנס להיריון כדי להשתמש בהן לניסויים רפואיים. הניסויים הרפואיים נוהלו על ידי יחידה 731 של הצבא היפני.[דרוש מקור]
חטיפות כלה
המונח חטיפות כלה (אנ') ונישואים מאולצים כוללים בתוכם בדרך כלל מעשה של אונס ה"כלה" הנחטפת, על מנת שתתעבר ותהיה תלויה במשפחת האנס. בשל תפישות תרבותיות אישה שהרתה לאנס אינה מסוגלת לחזור למשפחתה,[1] כיוון שלעיתים נשקפת לה סכנת חיים ואף ישנם מקרים שמשפחתה לא תקבל אותה. ברפובליקה הסובייטית של קירגיזסטן, אלפי נשים בכל שנה נחטפו ואולצו להיכנס להיריון ולהתחתן, דבר זה מביא להשלכות הרסניות על החברה. לעיתים חטיפות כלה והיריון כפוי מיוחס למסורת, ונתפסות כדבר המובן מאליו. גם בתקופתנו קיימים מקרים של חטיפות כלה בארצות כגון: קירגיזסטן, צ'צ'ניה, מולדובה ועוד, בהן חטיפות כלה מתרחשות בתדירות גבוהה למרות שהמעשה אינו חוקי.[2]
בעילת שפחות בארצות הברית
בתקופת העבדות בארצות הברית, בעלי עבדים רבים ניסו להרביע את שפחות בבעלותם על מנת לחזק את העושר שלהם, ולהגביר את תפוקת העבודה. בעילת שפחות כוללת בתוכה כפיית יחסי מין בין עבדים לשפחות, ייזום הריונות אצל שפחות, יחסי מין בין בעל עבדים לשפחות, כל זאת על מנת להוליד ילדים שישמשו גם הם עבדים. בנוסף, תופעה זו כללה העדפת שפחות פוריות שילדו מספר גדול יותר של ילדים. מטרות בעילת שפחות הייתה הגדלת מספר העבדים מבלי לשלם כסף ברכישתם, פיצוי על חוסר העבדים שנוצר בעקבות סיום סחר העבדים האטלנטי וניסיון לשפר את תפוקת העבודה של העבדים. בדרום ארצות הברית, מעשה בעילת שפחות היה מקובל, כיוון שעבד היה נחשב לתת-אדם שאינו זכאי לזכויות של אדם חופשי.
חקיקת חוקים כנגד כפיית היריון ואונס
אונס, ניצול מיני של עבדים ומעשים קשורים שכוללים בתוכם היריון כפוי, מוכרים על פי אמנות ז'נבה כפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.[3] מעשה זה של היריון כפוי נאסר באופן ספציפי מ-1947 במאמר ה-27 של ועידת ז'נבה הרביעית, ומאוחר יותר ב-1977 פרוטוקולים נוספים של ועידות ז'נבה אסרו באופן מפורש מעשי אונס בזמני מלחמה וכפיית זנות. מזכר ההסבר של המשפט הרומי אשר מגדיר את תחום השיפוט של בית המשפט הבינלאומי לפשעים מכיר באונס, ניצול מיני של שפחות, כפיית זנות וכפיית היריון, כפשעים נגד האנושות אם הם חלק מתופעה רחבה ושיטתית.[4][5] בית הדין הפלילי הבינלאומי של רואנדה, זיהה אונס כדבר המהווה אמצעי לרצח עם, כאשר משתמשים בו באופן שיטתי או בקנה מידה המוני להשמדת עם. מאוחר יותר בית המשפט הבינלאומי של יוגוסלביה לשעבר, גם קטלג אונס כפשע שעשוי להיות פשע כנגד האנושות. ב-2008 החלטה 1820 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, זיהו מעשים כאלו של אונס כפשעים שעשויים להיות פשעי מלחמה, פשעים כנגד האנושות או רצח עם. למרות כל האיסורים הללו,[6] אונס באופן שיטתי או לא, נשאר תופעה רחבה באזורי עימות. חוק העונשין הישראלי[7] מגדיר אונס ועבירות מין, כמעשים פליליים שהעונש עליהם נע בין שלוש לעשרים שנות מאסר בפועל. בנוסף, לפי חוק העונשין מותר לאישה להפסיק את ההיריון כאשר הוא נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי.
הריונות כפויים בארצות הברית
ביוני 2022 התקבל בארצות הברית פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון, שביטל את פסק דין רו נגד וייד והתיר למדינות בארצות הברית לחוקק חוקים נגד הפלות. חוקים כאלה נחקקו ב-14 בדינות.
בינואר 2024 פורסם בכתב בעת JAMA Internal Medicine מחקר לפיו היו כ-65,000 מקרים של היריון כפוי כתוצאה מאונס במדינות ארצות הברית שבהן חל איסור על הפלות, במהלך שנה וחצי לאחר שפורסם פסק הדין. מחקר נוסף מצא שההפלות נפסקו כמעט לחלוטין ב-14 המדינות שבהן נחקקו חוקים האוסרים הפלות. לרוב, נשים שנכנסו להיריון כפוי במדינות אלה לא מצליחות לבצע הפלה, למרות שהחוק מתיר הפסקה של היריון כתוצאה מאונס.[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Takai, Alexandra. (2011). Rape and forced pregnancy as genocide before the Bangladesh tribunal. Temple International and Comparative Law Journal, 25(2), 393-422.
- Jessie, Soh Sie Eng. (2006). Forced pregnancy: Codification in the Rome Statute and its prospect as implicit genocide. The New Zealand Journal of Public and International Law, 4(2), 311-337.
- Marable, Manning, How capitalism underdeveloped Black America: problems in race, political economy, and society South End Press, 2000, p 72
קישורים חיצוניים
- חטיפות כלה בעידן הנוכחי (באנגלית)
- קירגיזסטן: חוטפים נשים ומאלצים אותן להתחתן, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2015
הביקוש לכלות בסין הפך את הנשים מעבר לגבול לסחורה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2017
