היפרקרטוזיס

עיבוי של שכבת האפידרמיס שבעור

היפרקרטוזיסאנגלית: Hyperkeratosis) הוא עיבוי של השכבה הקרנית (השכבה החיצונית ביותר של האפידרמיס, או העור), הקשורה לעיתים קרובות עם נוכחות של כמות חריגה של קרטין,[1] ובדרך כלל גם מלווה בעלייה בשכבה הגראנולרית. מכיוון ששכבת הקרנית בדרך כלל משתנה מאוד בעובי במקומות שונים בגוף, יש צורך בניסיון מסוים, כדי להעריך דרגות מינוריות של היפרקראטוזיס.

היפרקרטוזיס
Hyperkeratosis
שיוךהצטברות קראטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מערכת השפה הרפואית המאוחדתC0870082 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיבות לתופעה

ההיפרקרטוזיס יכול להיגרם בגלל מחסור בוויטמין A או בשל חשיפה כרונית לארסן. היפרקרטוזיס יכול להיגרם גם על ידי תרופות מעכבות את החלבון B-Raf כגון Vemurafenib ו-Dabrafenib.[2]

התופעה יכולה להיות מטופלת עם קרמים המכילים אוריאה, הממיסים את המטריצה החוץ-תאית של תאי השכבה הקרנית, מקדמים פיזור של עור קשקשי וכתוצאה מכך בסופו של דבר גורמים לריכוך של אזורים היפר-קרטוטיים.[3]

סוגים

זקיק

היפרקרטוזיס פוליקולרי, הידוע גם בשם קרטוזיס פילאריס (KP), הוא מצב עור המאופיין בהתפתחות מוגזמת של קרטין בזקיקי שיער, וכתוצאה מכך לפפולות גסות מוגבהות, בצורת חרוט. הפתחים סגורים לעיתים קרובות בפקק לבן של בלוטת חלב מכוסה. כאשר הוא נקרא פרינודרמה המצב קשור למחסור תזונתי או בתת תזונה.

מצב זה הוכח במספר מחקרים בקנה מידה קטן כמגיב היטב לתוספת עם ויטמינים ושומנים עשירים בחומצות שומן חיוניות. חסרים של ויטמין E,[4] ויטמין A וויטמינים מורכבים מ-B היו מעורבים בגרימת המצב.[5] היפרקרטוזיס פוליקולרי הוא סימפטום גם במחלות תורשתיות הקשורות לקולגן של תסמונות אהלרס-דנלוס ו"מיופתיַת בתלם".

תורשתיות

  • Epidermolytic hyperkeratosis (הידוע גם בשם "Bullous congenital ichthyosiform erythroderma"[6] היא מחלת עור נדירה במשפחת האיכתיוזיס הפוגעת בסביבות 1 מתוך 250,000 אנשים.
  • Multiple minute digitate hyperkeratosis, מצב עורי נדיר, כאשר כמחצית מהמקרים הם תורשתיים-משפחתיים
  • Palmoplantar keratoderma היא קרטודרמה מאוחרת, העוברת בתורשה כמצב יחסי דומיננטיות, המאופיינת בפפולות סגלגלות או מצולעות המתפתחות לאורך גבול הידיים, הרגליים ופרקי הידיים.[7]
  • Keratosis pilaris נראה דומה לעור אווז, הוא בדרך כלל אסימפטומטי וניתן לטפל בו על ידי לחות לעור.[8]

בקרומים הריריים

המונח hyperkeratosis משמש לעיתים קרובות בקשר עם נגעים של הקרום הרירי, כגון חוורוורת. בגלל ההבדלים בין ממברנות ריריות לבין העור (למשל לרירית עם קרטין אין שכבת lucidum כלומר שכבה ברורה ולרירית שאינה קרטינית אין שכבה זו או בדרך כלל שכבה קרנית או שכבת גרנולוסום כאשר שכבה גרנולוסום - או שכבה גרנולרית - היא שכבה דקה של תאים באפידרמיס השוכנת מעל שכבת ספינוסום ומתחת לשכבה הקרנית), לפעמים טקסטים מיוחדים נותנים הגדרות מעט שונות של היפרקרטוזיס בהקשר של הריריות.

אטימולוגיה והגייה

המילה hyperkeratosis מבוססת על מורפמות היוונית העתיקה hyper- + kerato- + -osis, שמשמעותה 'מצב של יותר מדי קרטין'.

טיפול

מכיוון שלא ניתן לעצור את שקיעת הקרטין העודפת, הטיפול מכוון לריכוך והסרה. במקרים בינוניים עד חמורים, יש להרטיב את האזורים הפגועים במים חמימים או בקומפרסים למשך 5–10 דקות. לאחר מכן מורחים תכשירי ריכוך פעם ביום עד להסרת עודפי הקרטין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היפרקרטוזיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.