הטיית האישוש

הטיית אישוש היא תופעה בתחום עיבוד מידע. בכך היא שונה ממה שמכונה לעיתים אפקט 'אישוש ההטיה ההתנהגותית', הידוע בכינוי "נבואה המגשימה את עצמה", שבה ציפיותיו של האדם משפיעות על התנהגותו שלו, ומייצרת את התוצאה הצפויה.

ישנן שתי אסכולות. כמה פסיכולוגים מגבילים את הטווח של הטיית האישוש לאיסוף סלקטיבי של ראיות התומך במה שכבר החוקר מאמין, תוך התעלמות או דחיית ראיות שתומכות במסקנות הפוכות. פסיכולוגים אחרים משתמשים במונח באופן רחב יותר לנטייה לשמר אמונות קיימות של חוקר כאשר הוא מחפש ראיות, מפרש אותן, או נזכר בתוצאות אלו שראה בעבר^[4].

ניסויים מצאו כי אנשים נוטים לבחון השערות באופן חד-צדדי, על ידי חיפוש ראיות התומכות או עולות בקנה אחד עם ההשערה שלהם. במקום לחפש את כל הראיות הרלוונטיות, גם התומכות וגם המפריכות, הם מנסחים את השאלה כך שיקבלו תשובה שתומכת בהשערה שלהם. הם מחפשים את התוצאות להן היו מצפים אילו השערתם הייתה נכונה, ולא את מה שהיה קורה אילו ההשערה הייתה שגויה.

לדוגמה, אדם המשתמש בשאלות "כן ולא" כדי למצוא מספר שהוא משער שהוא 3, ייטה לשאול "האם זה מספר אי זוגי?". אנשים נוטים להעדיף סוג כזה של שאלה, הנקרא "בדיקה חיובית", גם כאשר בדיקה שלילית, כגון "האם זה מספר זוגי?", תניב בדיוק את אותו המידע. במחקרים בהם הנבדקים יכלו לבחור בין שאלה חיובית שדומה לאבחון או באמת אבחון אמת, הם העדיפו את האבחון האמיתי. כך שלא ניתן לומר שאנשים מחפשים בדיקות שמבטיחות תשובה חיובית, אלא רק שיש להם העדפה לשאלות מסוג זה.

ההעדפה לבדיקות חיוביות כשלעצמה אינה מהווה הטיה, מכיוון שבדיקות חיוביות יכולות להיות מאוד אינפורמטיביות. אך בשילוב עם אפקטים אחרים, אסטרטגיה כזו יכולה לאשר אמונות או הנחות קיימות, בלי קשר לכך אם הם נכונות. במצבים בעולם אמיתי, ראיות הן לעיתים מורכבות ומעורבות.

לדוגמה, רעיונות סותרים על אדם מסוים יכולים לקבל חיזוק על ידי התמקדות בהיבט מסוים של התנהגותו. יוצא מכך שבכל חיפוש יש לראיות התומכות בהשערה סיכוי להצליח.

הטיות אישוש אינן מוגבלות לאיסוף ראיות. גם אם יש לשני אנשים שונים את אותן העובדות, האופן בו הם מפרשים אותן יכול להיות מוטה לכיוונים שונים.

צוות באוניברסיטת סטנפורד ערך ניסוי, בו נכללו משתתפים עם דעות קיצוניות בעד ונגד עונש מוות, כאשר חצי מאוכלוסיית המדגם הורכבה מתומכים והחצי השני ממתנגדים לעונש. המשתתפים קראו תיאורים של שני מחקרים: השוואה של מדינות בארצות הברית עם ובלי עונש המוות, והשוואה של שיעורי רצח במדינה לפני ואחרי החלתו של עונש המוות. לאחר קריאת תיאור קצר של כל מחקר, המשתתפים נשאלו האם דעותיהם השתנו. לאחר מכן, המשתתפים קראו תיאור מפורט יותר של המחקר כולו ונדרשו לדרג האם הוא נערך היטב ועד כמה התוצאות משכנעות. בעצם, המחקרים היו בדיוניים ולכל קבוצה ניתנו מסקנות הפוכות. למחצית מהמשתתפים נאמר שהמחקר תמך באפקט ההרתעה של עונש מוות ולקבוצה השנייה נאמר שתוצאות המחקר ערערו את אפקט ההרתעה של עונש המוות.^{[דרושה הבהרה]}

אפילו אם אנשים אוספים ומפרשים ראיות באופן ניטרלי, הם עדיין מסוגלים לזכור אותן באופן סלקטיבי וכך לחזק את הציפיות שלהם.

המושג "הטיית האישוש" נטבע על ידי הפסיכולוג האנגלי פיטר וויסון (אנ'). בניסוי שפורסם בשנת 1960 המשתתפים נדרשו לזהות כלל החל על שלשות של מספרים. בהתחלת הניסוי נאמר להם שהשלשה (2,4,6) תואמת את הכלל. משתתפים יכולו ליצור שלשות משלהם והנסיין אמר להם אם השלשה תואמת את הכלל.

למרות שבפועל הכלל היה פשוט "כל סדרה עולה", המשתתפים הפגינו קושי רב במציאתו, והציעו מגוון כללים הרבה יותר ספציפיים, כגון "המספר האמצעי הוא הממוצע של הראשון ואחרון". נראה כי מקור הקושי של המשתתפים היה כי הם נהגו לבדוק רק שלשות שתאמו את הכלל בו בחרו - ולא ניסו שלשות שהיו מפריכות כלל זה.

הטיית אישוש מתוארת לעיתים קרובות כתוצאה מאסטרטגיה אוטומטיות, בלתי מכוונת, ולא כהונאה מכוונת. לפי דברי רוברט מַקוּן(אנ'), עיבוד הראיות המוטה מתרחש לרוב בשילוב של מנגנונים "קרים" (קוגניטיביים) ו"חמים" (מניעים).

אדם המאמין ב"קארמה" יזכור לטובה אירועים אשר מעשה רע הוביל לתוצאה רעה וישמיט אירועים אחרים.

לדוגמה אדם עקף אותנו בתור לסופר ("מעשה רע") ולאחר מכן הקופאית ביצעה טעות בחשבון מה שהשאיר את הבן אדם העוקף זמן רב בסופר ("עונש הקארמה") לאחר מכן. אז ההטייה שנזכור את המקרה הזה בצורה סלקטיבית.

אך למעשה בפועל נראה שזהו אירוע שקורה מספר מועט של פעמים, כאשר ברוב המקרים בו עוקפים אותנו בסופר לא קורה כלום לעוקף, המקרים הללו בו עוקפים אותנו בתור ולא קורה כלום ישכחו ואילו המקרה בו האירוע המיוחד שכן קרה משהו כן יזכר.

דבר העשוי להוביל למסקנה שגויה כי "כוח הקארמה" הוא הפועל לענישת האדם העוקף, כאשר בפועל ברוב המקרים אין שום כוח כזה הפועל.

בפסיכולוגיה, הטיית אישוש היא סוג של חשיבה סלקטיבית או הטיה קוגניטיבית לעבר אישוש ההשערה הנחקרת. הטיית אישוש מתקיימת כאשר קובעי החלטות חותרים באופן פעיל ומייחסים משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיהם, ומתעלמים או מייחסים משקל פחות לממצאים הסותרים את השערותיהם. מסיבה זו, נהוג לבנות ניסויים כך שמטרתם להפריך את ההשערה ולא לאשרה. הטיית האישוש קשורה בדרכים שונות לכשלים לוגיים מסוג כשלי היקש וכשלי רטרודוקציה.

מחקרים אף מלמדים, שגם במצבים בהם מקבלי החלטות אוחזים במידע ספציפי אודות אדם המשתייך לקבוצה חברתית מסוימת, מקבלי ההחלטות יפרשו את המידע באופן שיתמוך בסטריאוטיפ בו הם מאמינים ואשר יחזק את תפיסתם הראשונית לגבי אדם זה.

הטיית אישוש מאפיינת תחומי פסבדו-מדע כמו פרסונולוגיה, גרפולוגיה, פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה, ביוריתמוס, נומרולוגיה, ודומיהם. לדעת המצדדים בתאוריות האנטי פסיכיאטריות, גם קביעת אבחנות פסיכיאטריות במקרים רבים נעשית בלהט הטיית אישוש.

מחוץ לתחום החקר המדעי מהווה הטיית אישוש אחד היסודות עליהם בנויות רבות מן האמונות הרווחות באינטואיציה, קללות, תחושות נבואיות, יכולות על-חושיות, וכדומה. הטיית האישוש פועלת במקרי תחומי פסבדו-מדע, כמו גם בחיי היומיום באמצעות הגדרה מעורפלת של המדגם, כך שדוגמאות שאינן מתאימות (כלומר, אינן מאשרות את ההשערה) אינן משולבות בו מראש.