הגלקסיה הננסית תנור
הגלקסיה הננסית תנור היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים תנור במרחק של כ-460,000 שנות אור ממערכת השמש. הגלקסיה התגלתה בשנת 1938 על ידי הארלו שייפלי והיא אחת מהגלקסיות האליפסואידיות הננסיות הראשונות שהתגלו. את הגלקסיה מקיפים שישה צבירים כדוריים, הבהיר שבהם הוא NGC 1049 שהתגלה כ-100 שנים קודם לכן על ידי ג'ון הרשל למרות שבהירות נראיתו היא רק מדרגה 12 בעוד שבהירות הגלקסיה היא מדרגה 7.4. הסיבה לכך היא שהגלקסיה נראית כמו אזור עשיר בכוכבים עמומים ביחס לסביבתה, אך צפיפות הכוכבים שבה נמוכה בהרבה מזו של הצבירים הכדוריים שסביבה.
הגלקסיה הננסית תנור בתמונה של המצפה האירופי הדרומי, הכתם הכחלחל מעל הגלקסיה הוא הצביר הכדורי NGC 1049 | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | תנור |
מגלה | הארלו שייפלי |
תאריך גילוי | 1938 |
סוג | אליפסואידית ננסית |
בהירות נראית | 7.4[1] |
סיווג מורפולוגי | dSph[1] |
עלייה ישרה | 02ʰ 39ᵐ 59.3ˢ |
נטייה | 57″ 26′ 34°- |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 13.35- |
מרחק[2] | 460,000 שנות אור 141,035.07 פארסק |
קוטר | 2,270[2] שנות אור |
מסה | 1.4×108[3] ☉M |
הסחה לאדום | 55.3[1] ק"מ/שנייה 0.000177±0.00003 |
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא בין 13 ל-17 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,270 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-1.4×108 מסות שמש, כאלפית ממסת שביל החלב, אך רק כ-2.5×107 מסות שמש הן של כוכבים.[4] כוכבי הגלקסיה הם ברובם כוכבים זקנים ועם מתכתיות נמוכה (אוכלוסייה מסוג II) כך שככל הנראה לא מתרחשת בגלקסיה יצירה של כוכבים חדשים.[5] אחד מהצבירים הכדוריים (Fornax 4) שונה משאר הצבירים הכדוריים שמקיפים את הגלקסיה, בכך שכמעט ואין לו ענקים שאינם ענקים אדומים והמתכתיות שלו גבוהה משל שאר הצבירים. על פי התפלגות אוכלוסיית הכוכבים שלו נראה שגילו צעיר ב-3 מיליארד שנים מגילם של שאר הצבירים ומגילה של הגלקסיה עצמה.[6]
קישורים חיצוניים
- הגלקסיה הננסית תנור, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים