הגלקסיה הננסית אריה II
הגלקסיה הננסית אריה II, נקראת גם גלקסיית אריה B ולפעמים גלקסיית אריה II, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-760,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב. הגלקסיה התגלתה בשנת 1950 על ידי אלברט וילסון ורוברט הארינגטון בתמונות שצולמו במצפה הכוכבים פאלומר, כ-1.6 מעלות מצפון לכוכב הבהיר דנבולה.[4]
.jpg) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | אריה |
| שמות נוספים | גלקסיית אריה II, אריה B |
| מגלה | אלברט וילסון ורוברט הארינגטון |
| תאריך גילוי | 1950 |
| סוג | אליפסואידית ננסית |
| בהירות נראית | 12[1] |
| סיווג מורפולוגי | dSph[1] |
| עלייה ישרה | 11ʰ 13ᵐ 28.1ˢ |
| נטייה | 10.1″ 09′ 22°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 9.8- |
| מרחק[2] | 760,000 שנות אור 233,014.47 פארסק |
| קוטר | 1,350[1] שנות אור |
| מסה | 4.3×107[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 78[1] ק"מ/שנייה 0.000264, 0.0003±0.0002 |
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-6 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-1,350 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-4.3×107 מסות שמש, כ-100 מיליוניות ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-740,000 מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי 630,000 מעוצמת ההארה של השמש,[6] והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-2.4% מזאת של השמש,[6] מה שמראה שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבי שביל החלב.
קישורים חיצוניים
- הגלקסיה הננסית אריה II, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים