הגדת שאלתיאל או הגדת שאלתיאל חן היא הגדה של פסח מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף, שנכתבה בספרד במאה ה-14.
ההגדה הייתה ברשותה של משפחת שאלתיאל-גרסיאן-חן מברצלונה, צאצאי זרובבל בן שאלתיאל, ראש הגולה בבבל. [דרוש מקור] ההגדה מכונה בפי החוקרים "הגדת האח להגדת ריילנדס" בשל הדמיון הרב בין השתיים, לא ברור האם אחת הועתקה מהשנייה או ששתיהן הועתקו מהגדה שלישית שאינה בנמצא. נמצאת בספרייה הבריטית.
ההגדה נדדה מברצלונה לקנדיאה (כיום הרקליון) שבכרתים, שם התגוררו צאצאי בני המשפחה. מתקופת קנדיאה נשארו מספר מזכרות בהגדה: באחד העמודים הראשונים כתב מאיר בן מלכיאל אשכנזי שהוא מכר את ההגדה לגיסו משה אבן כבש בסיוון ה'קס"ב (1402). בעמוד האחרון נכתב בכתב יד כי ההגדה הייתה שייכת לאברהם חן בן האלוף רבי יהודה חן הרופא (רבה הראשי של קנדיאה) בן הרב עמנואל חן הרופא לבית שאלתיאל. כל השמות שהוזכרו בהגדה הוכרו לחוקרים בהיותם מופיעים ב"תקנות קנדיאה" - תקנות היסטוריות שכתבו רבני העיר קנדיאה בשנים ה'רס"ד - ה'שמ"ד.
ההגדה נמצאת בספרייה הבריטית - הספרייה הלאומית של הממלכה המאוחדת בלונדון (הגדולה בעולם), החל מה'תרל"ו (1876).
בה'תשס"ב ראתה אור מהדורת פקסימיליה מצומצמת אשר צילומיה נמצאים כיום בספרייה הלאומית בירושלים, ספריית אוניברסיטת בר-אילן, ספריית אגודת חסידי חב"ד ועוד. בראשית המאה ה-21 התקיים יום עיון באוניברסיטת אוקספורד לגבי 4 הגדות מהמאה ה-14 ביניהם הגדת שאלתיאל.
הפרט הנדיר בהגדה הוא "פירוש מבית מדרשו של רש"י להגדה של פסח" שהוסיף הצייר, אשר על פי החוקרים מיוחס לרש"י או למי מבית מדרשו. הפירוש מופיע בשינויי לשון קלים בשתי הגדות נוספות בלבד - הגדת "פה ישרים" לרב חביב טולידאנו והגדת "כל ישראל חברים" מפריז. הפירוש זכה להתייחסות בפירוש ריטב"א להגדה, המייחסו לרש"י עצמו.
ההגדה כתובה בכתב ספרדי מרובע בהבלטת צבע המוקף בקישוטים, ובראשית ההגדה קודם כתב היד ישנה סדרת ציורים על סיפורי משה ואהרן אצל פרעה, עשר המכות ויציאת מצרים. נוסח ההגדה עצמו מלווה במעט איורי טקסט ועיטורי זהב.
לאחר סיום ההגדה, כולל כתב היד מחזור לחג הפסח. המחזור כולל פיוטי "אזהרות" לשבת הגדול מאת רבי זרחיה הלוי ומאת רבי יהודה הלוי, המערבית "ליל שמורים אותו אל חצה" לתפילת ערבית של פסח, רשויות ופיוטי נשמת ויוצר לפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע של כל ימות החג, ותפילת טל לתפילת מוסף של היום הראשון. מבחר הפיוטים במחזור כולל למעלה מ-60 פיוטים ממשוררי תור הזהב בספרד ומפייטני פרובנס, כדוגמת יוסף אבן אביתור, שלמה אבן גבירול, יצחק אבן גיאת, משה אבן עזרא, לוי אבן אלתבאן, יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, וזרחיה הלוי.
הגדות של פסח | ||
---|---|---|
המאה ה-9 | סדר רב עמרם גאון | ![]() |
המאה ה-10 | סידור רב סעדיה גאון | |
המאה ה-11 | הגדה של פסח מגניזת קהיר | |
המאה ה-14 | הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד | |
המאה ה-15 | הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית | |
המאה ה-16 | הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה) | |
המאה ה-17 | הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד) | |
המאה ה-18 | הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק | |
המאה ה-19 | הגדת ניו יורק | |
המאה ה-20 | הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל) | |
הגדות שונות | הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה |