הבחירות הכלליות ביוון (ינואר 2015)
הבחירות הכלליות ביוון 2015 נערכו ב-25 בינואר 2015 ובמהלכן נבחרו כל 300 חברי הפרלמנט של יוון בהתאם לחוקה. הבחירות הוקדמו בעקבות כישלון הפרלמנט לבחור נשיא חדש ב-29 בדצמבר 2014 ונערכו על רקע משבר החוב של המדינה ומדיניות הצנע. "מפלגת השמאל הרדיקלי" (סיריזה), שמתנגדת לצנע, ניצחה בבחירות וזכתה ב-149 מושבים מתוך 300. מפלגת השלטון דמוקרטיה חדשה של ראש הממשלה אנטוניס סמאראס ספגה מפלה כשאיבדה 53 מנדטים וזכתה ב-76 מושבים בלבד - התוצאה הגרועה שלה אי-פעם מבחינת מספר המנדטים שאיבדה. מפלגת הימין הקיצוני השחר הזהוב איבדה מעט מהתמיכה וקיבלה מנדט אחד פחות, אך עדיין הפכה למפלגה השלישית בגודלה עם 17 מושבים. ב-26 בינואר, יום אחרי הבחירות, הושבע יו"ר מפלגת סיריזה אלכסיס ציפראס לראשות הממשלה שאליה חברה גם מפלגת הימין היוונים העצמאים.
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות ביוון | |||||||||||
| 25 בינואר 2015 | |||||||||||
 | .jpg) | ||||||||||
| מועמד | אלכסיס ציפראס | אנטוניס סמאראס | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מפלגת סיריזה | דמוקרטיה חדשה | |||||||||
| מספר הקולות | 2,245,978 | 1,718,694 | |||||||||
| מספר המושבים | 149 | 76 | |||||||||
| שינוי במושבים |  78 |  53 | |||||||||
| אחוזים | 36.3 | 27.8 | |||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: דמוקרטיה חדשה | |||||||||||
רקע
ערך מורחב – משבר החוב של יוון
בשלהי שנת 2009, כתוצאה מצירוף של נסיבות לאומיות ובינלאומיות (משבר האשראי העולמי ותקציב לאומי בזבזני), עמדה כלכלת יוון בפני המשבר החמור בתולדותיה מאז שיקומה של הדמוקרטיה היוונית בשנת 1974. בתחילת שנת 2010 התברר כי מספר ממשלות ביוון סילפו דיווחים באשר לנתונים הכלכליים הרשמיים של המדינה כדי שיתאימו להנחיות המוניטריות של האיחוד האירופי. דיווחים מעוותים אלה איפשרו לממשלות יוון להתחייב להוצאות מעבר ליכולתה הכלכלית של המדינה, בעודם מסתירים את גודלו האמיתי של הגירעון הלאומי מן המפקחים מטעם האיחוד האירופי. השילוב של הגורמים הללו יחד עם משבר החוב האירופי הוביל את יוון לסף חדלות פירעון במהלך 2010, בדומה לשאר מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד).במאי 2010 החליטו מדינות גוש האירו האחרות וקרן המטבע הבינלאומית על חבילת סיוע שהותנתה במדיניות קיצוב נוקשה כדי להשתלט על הגרעון. הוחלט כי על יישום התוכנית יפקחו הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. תוכנית הצנע גררה הפגנות רבות ביוון.
ב-27 באוקטובר 2011 החליטו מנהיגי גוש האירו להגדיל את היקף קרן החילוץ האירופית לכטריליון אירו. כמו כן, הוחלט לקצץ לפחות 40% מהחוב של יוון. ב-6 בדצמבר 2011 אישר הפרלמנט היווני את תוכנית הצנע ברוב של 258 תומכים מול 41 מתנגדים.
ב-10 בפברואר 2012 אישרה ממשלת יוון חבילת קיצוצים נוספת לאחר ששרי האוצר של גוש האירו התנו את העברת חבילת חילוץ נוספת בסך 130 מיליארד אירו בהעמקת היקף תוכנית הצנע. מחוץ לבניין הפרלמנט התקיימה הפגנה בהשתתפות כ-100,000 איש. במהומות אלימות שהתחוללו נפצעו עשרות בני אדם ועשרות בתי עסק הוצתו.
בנובמבר 2014 פורסם כי יוון נחלצה מהמיתון ובמהלך הרבעון השלישי של אותה שנה כלכלתה צמחה ב-1.9%.
הבחירות לנשיאות
ב-8 בדצמבר 2014 הודיע ראש הממשלה סמאראס שהבחירות ל נשיאות המדינה יוקדמו בכמה חודשים. הסיבוב הראשון נערך ב-17 בדצמבר, השני ב-23 בדצמבר והשלישי ב-29 בדצמבר. ב-9 בדצמבר, סמאראס הכריז כי מועמד מפלגת השלטון בבחירות לנשיאות הוא סטאוורוס דימס, שזכה לתמיכה גם מצד מפלגת פאסוק שהייתה חברה בקואליציה.
על פי חוקת יוון, במקרה שאין רוב מיוחס אחרי שלושה סיבובי הצבעה, על הפרלמנט להתפזר תוך עשרה ימים ויש לקיים בחירות בזק. מאחר שלקואליציה לא היו מספיק מושבים בפרלמנט כדי להבטיח את בחירת הנשיא בעצמה, הייתה סבירות גבוהה לכך שהמועמד שלה לא יזכה ועקב כך יוקדמו הבחירות.
אחרי שראש הממשלה סמאראס נכשל ב-29 בדצמבר 2014 להשיג את 180 הקולות הדרושים לבחירת נשיא חדש בסיבוב השלישי בבחירות, הוא ביקש מהנשיא היוצא קרולוס פפוליאס לפזר את הפרלמנט. ב-31 בדצמבר פיזר הנשיא באופן רשמי את הפרלמנט באמצעות צו וקבע כי בחירות הבזק יתקיימו ב-25 בינואר 2015 והפרלמנט יתכנס מחדש ב-5 בפברואר 2015.
תוצאות הבחירות
| מפלגה | הצבעה | מושבים | |||
|---|---|---|---|---|---|
| % | קולות | ± | מושבים | ± | |
| קואליציית השמאל הרדיקלי (SYRIZA) | 36.34 | 2,245,561 | 9.45+ | 149 | 78+ |
| דמוקרטיה חדשה (ND) | 27.81 | 1,718,426 | 1.85- | 76 | 53- |
| השחר הזהוב (XA) | 6.28 | 388,383 | 0.64- | 17 | 1- |
| טו פוטמי | 6.05 | 373,794 | חדשה | 17 | 17+ |
| המפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE) | 5.47 | 338,053 | 0.97+ | 15 | 3+ |
| היוונים העצמאים | 4.75 | 293,329 | 2.76- | 13 | 7- |
| התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית-החזית-הדמוקרטית | 4.68 | 289,384 | 7.60- | 13 | 20- |
| תנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים | 2.46 | 152,194 | חדשה | 0 | ±0 |
| איחוד המרכז | 1.79 | 110,818 | 1.50+ | 0 | ±0 |
| טלייה | 1.77 | 109,471 | חדשה | 0 | ±0 |
| הכינוס האורתודוקסי העממי (LAOS) | 1.03 | 63,692 | 0.55 | ±0 | |
| חזית היוונים האנטי-קפיטליסטיים-MARS | 0.64 | 39,455 | 0.32 | ±0 | |
| מפלגת השמאל הדמוקרטית-ירוקה | 0.49 | 30,074 | 5.76 | ||
| המפלגות המרקסיסטיות-לניניסטיות של יוון | 0.13 | 8,033 | 0.01 | ±0 | |
| האיחוד הדמוקרטי לאומי לרפורמה | 0.12 | 7,608 | חדשה | ±0 | |
| השחרור הדמוקרטי של העם היווני | 0.08 | 4,789 | חדשה | ||
| מפלגת הפועלים המהפכנית | 0.04 | 2,441 | חדשה | ||
| ארגון הקומוניסטים של יוון | 0.04 | 2,206 | חדשה | ||
| מועמדים עצמאים | 0.02 | 1,414 | 0.02 | ||
| תנועת ההתנגדות הלאומית | 0.01 | 619 | 0.01 | ||
| חזית הסולידריות האורתודוקסית החלוצית | 0.00 | 105 | חדשה | ||
| תנועת היוונים הלבנים | 0.00 | 87 | חדשה | ||
| תנועת העבודה של יוון | 0.00 | 27 | |||
| סך כל הקולות | 100.0 | 6,181,274 | 300 | ±0 | |
הקמת הממשלה
ב-26 בינואר, יממה אחרי הבחירות, סיכם מנהיג מפלגת סיריזה אלכסיס ציפראס עם מנהיג המפלגה השמרנית "היוונים העצמאים" פאנוס קמנוס על הקמת קואליציה. סיריזה זכתה ב-149 מושבים, שני מנדטים פחות ממה שהיה דרוש לה כדי להקים ממשלה לבדה ויחד עם "היוונים העצמאים" נשענת הממשלה על 162 מושבים.