האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)

האקדמיה הלאומית למדעיםאנגלית: The National Academy of Sciences, בראשי תיבות NAS) היא ארגון עצמאי ללא כוונת רווח הפועל בוושינגטון הבירה בארצות הברית, שמטרתו קידום המדעים בארצות הברית. חבריו מוגדרים כ"יועצים" (ללא שכר) לאומה האמריקאית בנושאי מדע, הנדסה ורפואה. ה־NAS היא אחת מהאקדמיות הלאומיות של ארצות הברית והיא הוקמה על ידי אברהם לינקולן ב־3 במרץ 1863. היא פועלת מתוקף כתב זכויות שהעניק לה הקונגרס, מכוח פרק 1503 לסעיף 36 של החוק האמריקאי.

האקדמיה הלאומית למדעים
The National Academy of Sciences
מידע כללי
סוגאקדמיה למדעים, scientific publisher, הוצאה לאור, חברת הפקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקוםוושינגטון די. סי.
מדינהארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה? – 3 במרץ 1863
תאריך פתיחה רשמי3 במרץ 1863 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות38°53′48″N 77°01′10″W / 38.896583333333°N 77.0195°W / 38.896583333333; -77.0195
www.nasonline.org
(למפת וושינגטון די. סי. רגילה)
 
האקדמיה הלאומית למדעים
האקדמיה הלאומית למדעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האקדמיה גם יוזמת ומממנת פעולות מחקר, ומוציאה לאור את כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. החל ממרץ 2016, עומדת בראשה הגיאופיזיקאית מרסייה מק-נט (אנ').

נכון לשנת 2022, לאקדמיה הלאומית למדעים יש כ־2,400 חברים וכ־500 חברים בין־לאומיים, וסך הכל מתוכם כ־190 זוכי פרס נובל. בכל שנה נבחרים עד 120 חברים חדשים. על החברים להיות אזרחי ארצות הברית; לא־אזרחים נבחרים כחברים זרים, עם מקסימום 30 נבחרים מדי שנה. חברי האקדמיה נבחרים לאחת משש הקטגוריות הבאות: מדעי הפיזיקה והמתמטיקה; מדעים ביולוגיים; מדעים ביו־רפואיים; מדעי ההתנהגות והחברה; הנדסה ומדעים יישומיים.

הזרוע הביצועית של האקדמיה הלאומית למדעים נקראת המועצה הלאומית למחקר. היא הוקמה בזמן מלחמת העולם הראשונה ומשמשת כגוף מייעץ להטמעת ידע מדעי עבור תהליכי קבלת החלטות מדיניים וציבוריים.

הבניין הראשי של האקדמיה ממוקם בשדרת החוקה בוושינגטון. בכניסה לבניין מוצב פסל גדול של אלברט איינשטיין על גבי פינת ישיבה המשמש בתור אנדרטה. האקדמיה פרסמה באתר הרשמי שלה את 'תוכנית אסטרטגיה 20202025 עבור האקדמיה הלאומית למדעים'.[1]

פרסים

מאז 1886, האקדמיה הלאומית למדעים מכבדת הישגים יוצאי דופן במדעים הפיזיים, הביולוגיים והחברה באמצעות תוכנית הפרסים שלה. להלן רשימת סוגי הפרסים לפי החלוקה לתחומים:[2]

פרסי מחקר לפי תחום

ביולוגיה ורפואה

  • מדליית גילברט מורגן סמית' (אנ')
  • מדליית ג'סי סטיבנסון קובלנקו (אנ')
  • פרס אלכסנדר הולנדר בביופיזיקה (אנ')
  • פרס האקדמיה - בביולוגיה מולקולרית (אנ')
  • פרס האקדמיה - במדעי המוח (אנ')
  • פרס מחקר על שם פרדל (גר')
  • פרס סלמן וקסמן במיקרוביולוגיה (אנ')
  • פרס ריצ'רד לונסברי (אנ')

הנדסה ומדעים יישומיים

  • מדליית האחים גיבס (אנ')
  • פרס האקדמיה - במדעי המזון והחקלאות[3]
  • פרס האקדמיה - ג'רום קלארק הונסקר בהנדסת אווירונאוטיקה (אנ')
  • פרס האקדמיה - היישום התעשייתי של המדע (אנ')

כללי

  • :מדליית הרווחה הציבורית (אנ')
  • :פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (אנ')
  • :פרס האקדמיה - לבחינה מדעית (אנ')
  • :פרס רוברט ג'יימס לשילוב מדע וטכנולוגיה[4]

מדעי ההתנהגות והחברה

  • פרס אטקינסון במדעים פסיכולוגיים וקוגניטיביים[5]
  • פרס ויליאם וקתרין אסטס (אנ')
  • פרס מחקר טרולנד (אנ')

מדעי הפיזיקה ומתמטיקה

  • מדליית ארקטובסקי (אנ')
  • מדליית הנרי דרייפר
  • מדליית ג'ון לורנס סמית' (אנ')
  • מדליית ג'יימס קרייג ווטסון (אנ')
  • פרס אלכסנדר הולנדר בביופיזיקה (אנ')
  • פרס האקדמיה - כימיה בשירות לחברה (אנ')
  • פרס האקדמיה - סקירה מדעית (אנ')
  • פרס מרים מירצ'אני במתמטיקה (אנ')
  • פרס מיכאל ושילה הלד[6]
  • פרס קומסטוק בפיזיקה (אנ')

מדעי כדור הארץ והסביבה

  • מדליית אלכסנדר אגאסי (אנ')
  • פרס ארתור לואי דיי והרצאות (אנ')
  • פרס גוברנור קמבל ורן (אנ')
  • פרס האקדמיה - בהתפתחות כדור הארץ והחיים (אנ')
  • פרס האקדמיה - במדעי החיים וכדור הארץ הקדום (אנ')

פרסי מחקר והרצאות

  • פרס ארתור לואי דיי (אנ')
  • פרס ריצ'רד לונסברי (אנ')

נשיאי האקדמיה

להלן רשימת נשיאי האקדמיה:

ישראלים החברים באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית

רשימת חברי האקדמיה החל משנת 1952 (בסוגריים-תאריך הבחירה) נכון לשנת 2022:

הערה: זוכי פרסים בין־לאומיים:   פרס נובל,   פרס וולף.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים