ה'תשע"א

• כ"ה בכסלו – השרפה בכרמל – השריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל מתרחשת ונמשכת 82 שעות עד ליל ה–5 בדצמבר. בשריפה נספו 44 בני אדם ופונו כ–17,000 מבתיהם; בשריפה נשרפו כ–50,000 דונם והושמדו כחמישה מיליון עצים.
• ו' באדר ב' – הפיגוע באיתמר: שני מחבלים חמושים בסכין חודרים לבית ביישוב איתמר ורוצחים בדקירות חמישה בני משפחה בהם ההורים, ילד בן 11, פעוט בן 3 ותינוקת בת ארבעה חודשים.
• י"ז באדר ב' – מטען חבלה אשר הונח בסמוך לתחנת אוטובוס במרכז ירושלים הופעל בעת שעבר באזור אוטובוס מספר 74 של אגד. הפיצוץ גרם לפציעתם של 39 בני אדם ולמותה של תיירת בריטית^[1].
• ג' בניסן – טיל נ"ט שנורה לעבר ישראל מרצועת עזה פגע באוטובוס בית ספר, ופצע באורח בינוני את הנהג ובאופן אנוש בחור ישיבה בן 16 שנפטר בהמשך מפצעיו^[2].
• י"א באייר – פיגוע דריסה בתל אביב. תושב כפר קאסם דהר בפראות במשאיתו בשדרות חיים בר לב בעיר, הרג אדם אחד, ופצע מספר רב של אנשים. כמו כן נגרם הרס רב לכלי–רכב ולתשתיות. לאחר שהשתולל וחבט באזרחים עם חלקי רמזור, השתלטו עליו אזרחים והוא נעצר והובא לחקירה^[3]. הפיגוע בוצע בבוקרו של יום הנכבה.
• ט"ו בסיוון – כתוצאה מפיצוץ מסיבי של צינור גז בבניין דירות בנתניה נהרגות שלוש נערות (כולן עולות חדשות מצרפת) בנוסף לבחור ערבי–ישראלי. כמו כן נפגעו באירוע מעל ל-90 בני אדם נוספים.
• ט' בתמוז – רצח לייבי קלצקי: ילד בן 9, לייבי קלצקי, שהתגורר בשכונת בורו פארק שבברוקלין נחטף ונרצח בידי תושב השכונה, לוי ארון. הרצח התקבל בזעזוע עמוק בקרב הקהילה החרדית ובקרב תושבי העיר ניו יורק.
• כ"ז בתמוז – הרב אלעזר אבוחצירא, אחד המקובלים הפופולריים ביותר בישראל ומהאנשים העשירים ביותר במדינה, נרצח בדקירות סכין בישיבתו בבאר שבע בשעת קבלת פנים על ידי גבר חרדי תושב אלעד בן 42 בשם אשר דהן. הרצח, אשר היה הרצח הראשון מסוגו בו רב במדינת ישראל נרצח על ידי תושב ישראלי–יהודי, הכה בזעזוע את הציבור היהודי בישראל ובעולם.
• י"ח באב – מתקפת הטרור בדרום ישראל, כביש 12, לא הרחק ממעבר נטפים: 8 הרוגים ועשרות פצועים.
• י"ט באב – במתקפת גראדים על העיר אשדוד נפצעו שני אברכים קשה, בהם נכד של רב קהילת חסידי גור, ישיבה ניזוקה ובית כנסת נהרס^[4].
• כ' באב – במתקפת גראדים על העיר באר שבע, נהרג אזרח ישראלי כבן 30, נערה נפצעה אנוש ועוד שלושה נפצעו קשה^[5]. ירי הטילים על הדרום שנמשך מספר ימים הביא לפציעתם של תושבת אשקלון ותושב באר שבע שנפטרו לאחר זמן^[6][7].
• כ"ט באב – פלסטיני תושב שכם השתלט באיומי סכין על מונית בדרום תל אביב ונסע עמה לכיוון מועדון האומן 17 לא הרחק משם. מחוץ למועדון הוקם מחסום משמר הגבול עקב התראות. המחבל דהר לעבר המחסום ופגע בשוטרים שהיו בו, לאחר מכן החל לדקור את הפצועים ואת האנשים ששהו מחוץ למועדון. באירוע נפצעו שמונה אנשים, ביניהם שוטר מג"ב במצב קשה מאוד (מצבו התייצב לאחר מכן) ושני שוטרים במצב בינוני. המחבל תכנן ככל הנראה לפגוע במאות הנערים שבילו באותה שעה במועדון^[8].
• כ"ד באלול – אב ובנו בן השנה, תושבי קריית ארבע, נרצחו כתוצאה מיידוי סלע על מכוניתם ממכונית חולפת בשעה שנסעו בכביש 60^[9].

• ט' בתשרי – הרב משה בּוֹצ'קוֹ, ראש ישיבת עץ חיים במונטרה.
• ב' בטבת – דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת השתים עשרה
• ח' בטבת – בן זיגייר, אזרח אוסטרלי–ישראלי ששירת ב"מוסד"
• כ"ב בטבת – אבי כהן, כדורגלן ישראלי, שיחק במכבי תל אביב ובאירופה.
• כ"ה בטבת – הרב יששכר מאיר, ראש ישיבה, ישיבת הנגב
• כ"ה בטבת – תופיק טובי – הפוליטיקאי האחרון שנותר מהכנסת הראשונה, כיהן מטעם רק"ח, מק"י וחד"ש.
• ט"ז באדר ב' – הרב דוד שלמה אייכלר יו"ר העדה החרדית ומרבניה הנכבדים והישישים שכיהנו בה אי פעם.
• כ"ח בניסן – אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל–קאעידה ומי שנחשב מאז פיגועי 11 בספטמבר לטרוריסט המבוקש ביותר בעולם, נהרג במבצע חנית נפטון בידי כוחות קומנדו של ארצות הברית
• ו' בסיוון – חיים ישראלי איש משרד הביטחון
• כ"ו בסיוון – הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וחבר במועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה
• כ"ז בתמוז – הרב אלעזר אבוחצירא, רב ומקובל, נרצח על ידי מתנקש.
• כ' באב – הרב רפאל הלפרין, רב, איש עסקים ומתאבק ישראלי.
• כ"ד באלול – הרב שלום דב ליפשיץ, רב, וראש ארגון יד לאחים.
• כ"ט באלול – הרב מנשה קליין, האדמו"ר מאונגוואר, פוסק הלכה, ראש ישיבת בית שערים בברוקלין ומחבר שו"ת "משנה הלכות".

• אלי אלאלוף – מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
• רות גביזון – משפטים
• חולדה גורביץ – מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
• יעקב דורצ'ין – אמנות פלסטית
• דוד הררי – הנדסה
• שמעון מזרחי – ספורט
• פנינה קליין – חקר החינוך
• מיכאל שורץ – חקר מחשבת ישראל
• יוסף שילה – חקר מדעי החיים
• נעם שריף – חקר המוזיקה

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

ערך מורחב – שנת השג

• שנה מסוג השג, ובה 385 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• כ"ט בחשוון חל ביום השבת, ולכן חג הסיגד מוקדם ליום חמישי כ"ז בחשוון

• י"ג באדר ב' חל בשבת, ולכן תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר ב'.

• כ"ז בניסן חל ביום ראשון, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה נדחה ליום שני כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת ה'תשנ"ז - 1997).

• ד' באייר חל ביום ראשון, ולכן יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נדחה ליום שני ה' באייר ויום העצמאות נדחה ליום שלישי ו' באייר (כלל זה הוחל משנת ה'תשס"ד - 2004).

• י' באייר חל בשבת, ולכן יום הרצל נדחה ליום ראשון י"א באייר.