דריווש הראשון

מלך האימפריה הפרסית במאות השישית והחמישית לפני הספירה

דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, ‏558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס. הוא היה בנו של היסטספס, ותפס את השלטון אחרי מאבק קצר שנוצר עם מותו של כנבוזי השני.

דָרְיָוֶשׁ הראשון
𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁
דריווש הראשון על כד יווני
דריווש הראשון על כד יווני
דריווש הראשון על כד יווני
לידה558 לפנה"ס
פטירה486 לפנה"ס (בגיל 72 בערך)
מדינההאימפריה האחמנית
מקום קבורהאיראןאיראן קבר דריווש הראשון, איראן
בן או בת זוגאטוסה
פרמיס
ארתיסתונה
פאידימה עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת האחמנית
תוארמלך פרס
כינוידריווש הגדול
אבהיסטספס
צאצאיםחשיארש הראשון
אריאביגנס
ארטזוסטרה
Masistes
Achaemenes
Artobazanes
Arsames
Gobryas
Abrocomes
Hyperanthes עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך פרס
521 לפנה"ס – 486 לפנה"ס
(כ־35 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם

תקופת שלטונו

לאחר כיבושיו של כנבוזי במצרים, פעל דריווש להשלטת וביסוס השלטון הפרסי במצרים. דריווש אף הצליח להעצים את כוחו הצבאי על ידי צירופו של הצי הפיניקי המפואר אל גדודיו. דריווש ניסה להרחיב את גבולות ממלכתו אל תוך היבשת האירופית כשניסה לפלוש אל יוון, אך פלישתו נבלמה כשהובסו כוחותיו בקרב מרתון.

כשאר מלכי פרס לפניו, גם דריווש הטמיע בממלכתו מדיניות של סובלנות דתית ותרבותית. דריווש בנה מערכת דרכים מפותחת לתעבורת סחורה ונשק בין ערים ומדינות בעבור ממשלו. דרכים אלו סייעו להתפתחות המסחר במדינה.

לאחר מותו מלך אחריו בנו חשיארש הראשון, אשר מזוהה לעיתים כאחשוורוש ממגילת אסתר. על מצבתו חקוקה הכתובת:

”אני פרסי בן פרסי אדון נעלה בין אדונים נעלים”.

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה שנכתבה על ידי דריווש הראשון המתארת את הגנאלוגיה ואת מעשי המלך.

אזכוריו בתנ"ך

על פי הדעה הרווחת מזוהה דריווש הנזכר בספר עזרא כדריווש הגדול. עם זאת קיימת סברה כי זהו דווקא דריווש השני.[1]

יש המזהים את דריווש הראשון עם דריווש המדי המופיע בספר דניאל: ”דריווש המדי בן ששים ושתים שנה במלכו”,[2] אך תקופת חייו ומלכותו אינם תומכים בטענה זו, ועל כן יש חילוקי דעות בין חוקרי מקרא שונים בנוגע לזהותו של 'דריווש' זה.

יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי מהמאה ה-1, טען כי היוונים קראו לדריווש בשם אחר.[3] הרודוטוס, ההיסטוריון היווני מהמאה ה-5 לפנה"ס, ובעקבותיו גם חוקרים מודרניים של השפה הפרסית, טוענים כי "דריווש" היה תואר ולא שם פרטי. פירוש השם הוא "האוחז בשרביט".

אזכורים לדריווש מופיעים גם בספרים חגי וזכריה:

  • ”בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר”.[4]
  • ”בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר”.[5]

אזכוריו בתלמוד

לפי חז"ל, כפשט ספר דניאל, היה שני מלכים בשם דריוש. הראשון הוא זה שכבש את בבל מיד בלשצר והרג אותו. אחריו מלך כורש, ואחריו אחשוורושמסכת ראש השנה כותב תוספות (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב', על פי מדרש ויקרא רבה פרשה יג סימן ה) כי דריווש השני היה בנם של אחשורוש ושל אסתר המלכה.

בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א', הגמרא מונה שבעה נביאים שהתנבאו בשנה השנייה למלכותו של דריוש השני, כמו שמפורש בחלק מספריהם, ואלו הם: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, ברוך בן נריה, שריה בן מחסיה ומרדכי בלשן. ברש"י בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"א, עמוד ב' נכתב שהסתלקה הנבואה משנת שתים לדריוש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דריווש הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים


הקודם:
כנבוזי השני
השושלת האחמניתהבא:
חשיארש הראשון
🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושחג הקורבןדור הררירוקדים עם כוכבים (עונה 3, קשת)לירז צ'רכיקדחת מערב הנילוסאילניתמלחמת חרבות ברזליורו 2024מיוחד:שינויים אחרוניםאליהו רביבותום אבניעמוס הוכשטייןרוקדים עם כוכבים (קשת)דנית גרינברגבלקספייסבלתי הפיך (ספר)עופר ינאיפרשת משחקי חברהמריאנו אידלמןאליפות אירופה בכדורגלהפועל תל אביב (כדורסל)לוסי איובנחמן שיקיליאן אמבפההקול בראש 2גאולה אבן-סעריוליה שמאלוב-ברקוביץ'בית הדרקוןשמעון מזרחיליגת העל בכדורסלהדירוג העולמי של פיפ"אאף אחד לא עוזב את פאלו אלטוישראלאנה ארונובדרגות צה"ליום האבברידג'רטון