דנקל – הקו הסגול
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עתידי כחלק מדנקל. הקו מחבר בין מרכז המטרופולין, תל אביב, לבין דרומו, עמק השפלה בקעת אונו, במסלול שאורכו כ-27 קילומטרים ולו 43 תחנות נוסעים. זהו הקו השני במערכת, לאחר הקו האדום שנחנך ב-2023 ולפני הקו הירוק העתיד להיחנך ב-2028, והוא עתיד להסיע כ-60 מיליון איש בשנה. עבודות הכנת הקרקע, יציקת היסודות והנחת התשתיות החלו ב-2018 בעוד עבודות הבנייה עצמן יחד עם הנחת מסילת הרכבת וחשמולה עתידות להתחיל בסביבות 2024, לקראת פתיחה מתוכננת לפעילות ב-2027. עלות ההקמה מוערכת כזולה ביותר מבין שלושת הקווים במערכת, בסכום של כ-11 מיליארד שקלים.
 | |
 | |
| גשר הקו הסגול העובר מעל תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה ונתיבי איילון בבנייה, יוני 2023 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |  ישראל |
| עיר |  תל אביב-יפו גבעתיים רמת גן קריית אונו גבעת שמואל אור יהודה.svg){kind=small} יהוד-מונוסון |
| שם המערכת |  דנקל |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 11 מיליארד שקלים |
| חברה בונה |  נת"עCAF ושפיר הנדסה |
| התחלת בנייה | 2018 |
| פתיחת הקו | 2027 |
| מידע על הקו | |
| תחילת הקו | מסוף ארלוזורוב |
| סיום הקו | תחנת הטייסים/בר-אילן – מזרח |
| סוג הקו | רכבת קלה |
| אורך הקו | 27 קילומטרים |
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ |
| מתח חשמלי | 1,500 וולט זרם ישר (DC) בקו עילי |
| מספר כלים | 98 רכבות מדגם Urbos תוצרת CAF |
| דפו | דפו הטייסים |
| צבע על המפה | סגול |
| מספר נוסעים ביום | 256,000 (משוער) |
| מספר נוסעים בשנה | כ-60 מיליון (משוער) |
| מספר התחנות | 43 |
| רשימת התחנות | |
| תחנות הקו הסגול | |
| הקו הסגול באתר נת"ע | |
| תרשים הקו | |
לחצו כדי להקטין חזרה   תרשים של מערך הדנקל בגוש דן: רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב). | |
העבודות על הקו כוללות פינוי מקטע בן 350 מטר בשכונת כפר שלם, הרחבת כביש 461, חיבור כביש 6 וכביש 40, סלילת כביש 4612, בניית מתחם הטייסים והפיכת רחוב אלנבי ואת המקטע שבין רחוב העלייה לצ'לנוב ברחוב לוינסקי למדרחוב, ועל אף היותו של הקו היחיד מבין שלושת קווי הדנקל שכל תחנותיו עיליות, הוא המורכב ביותר לביצוע בשל הפרויקטים הנלווים לו.
תוואי
הקו מורכב מזרוע מרכזית שתחילתה במסוף 2000 (ליד תחנת הרכבת תל אביב מרכז, המהווה גם נקודת מפגש והחלפה עם הקו האדום) והמשכה דרך הרחובות: ארלוזורוב, בן-יהודה, אלנבי, העלייה, לוינסקי (שם מסלול הקו מצטלב עם מסלול הקו הירוק, דרך ההגנה (מפגש עם תחנת הרכבת תל אביב ההגנה), דרך השלום (תל אביב), דרך אלוף שדה (גבעתיים – רמת גן), מחלף אלוף שדה ודרך שיבא. מאזור המרכז הרפואי שיבא מתפצל הקו לשתי זרועות:
- הצפונית – תעבור ברחובות רפאל איתן, שדרות אהרון קציר, אנה ומקס ווב, עד לגבולה הצפוני-מזרחי של אוניברסיטת בר-אילן.
- הדרומית – תחילתה באזור מרכז בית החולים שיבא, המשכה בתוואי הקו באזור בסיס תל-השומר המיועד לפינוי, ומשם אל יהוד-מונוסון עד לקצה הזרוע בצומת הטייסים.[1]
כחלק מן העבודות על התוואי, צפויים להיעשות פרויקטים נוספים המשיקים לרכבת הקלה – הפיכת רחוב אלנבי למדרחוב,[2] שיפוץ רחוב ארלוזורוב,[3] סלילת כביש 4612, הרחבת כביש 461[4] וחיבור כביש 6 וכביש 40.[5]
היסטוריה
בסוף 2015, שר התחבורה ישראל כ"ץ הנחה את החברה הממשלתית נת"ע לקדם את תכנון הקו הירוק והקו הסגול של מערכת הרכבות הקלות של מטרופולין תל אביב.[6] בתכנון המקורי, תוואי הקו עבר בשכונת כפר גנים ג' שבמזרח העיר פתח תקווה. עם זאת, התושבים המקומיים התנגדו למעבר רכבת קלה בסמוך לביתם, בשלל טיעונים שהופרכו לחלוטין על ידי משרד התחבורה והחברה הממשלתית נת"ע, ובכוונה להימנע מסכסוך משפטי שיעכב את הפרויקט, הוחלט לבטל את מעבר הקו בפתח תקווה.[7][8] בתחילת 2016, נת"ע פרסמה לציבור את תוואי הקו הסגול המתוכנן.[9] במהרה, קמו לתוואי התנגדויות רבות.[10]
ארגונים ועמותות הפועלים למען איכות הסביבה התנגדו נחרצות לתוכניות הרכבת הקלה, שכן אלו כוללות כריתה של כ-7,200 עצים עבור בנייתם של הקו האדום, הקו הירוק והקו הסגול יחד.[11] קצא"א התנגדה לבניית מתחם התחבורה הציבורית המשולב בצומת הטייסים, היות שמתחת לשטחו המתוכנן תשתיות אנרגיה ותובלה בצינורות של גז ונפט, אך נת"ע השיגה עימה פשרה.[12] תושבי העיר רמת גן, בגיבוי העירייה המקומית, התנגדו למעבר רכבת קלה עילית בסמוך לביתם, ודרשו להפוך את המסלול בעירם לתחתי.[13] נת"ע הבטיחה לשקול את שינוי התוואי,[14] אך בסוף 2016 הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את תוואי הקו כפי שהוא.[15][16] בתחילת 2017, קבינט הדיור והתחבורה אישר מטעם ממשלת ישראל את תוואי הקו.[17] תושבי רמת גן המשיכו בקמפיין מחאה[18] והעירייה המקומית הגישה מטעם התושבים עתירה לבית המשפט העליון.[19] בניגוד לדעת אנשי המקצוע, בית המשפט החליט להתערב בנושא ודרש מנת"ע להשהות את הפרויקט על מנת לבחון את שינוי התוואי.[20] גם תושבי העיר שוהם ניהלו קמפיין מחאה לשינוי תוואי הקו, והם ביקשו את הארכת המסלול בשני קילומטרים מצומת הטייסים אל איירפורט סיטי, כך שיוכל לשרת את תושבי ועובדי האזור.[21] בסופו של דבר, טענותיהם ובקשותיהם של תושבי רמת גן ושוהם לא נענו. בהמשך, עתירות בנושאים נוספים של תושבי רמת גן נגד הפרויקט נדחו על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים ואף בערכאת בית המשפט העליון.[22]
תוואי הקו דרש הפקעות, בהתאם לחוק, של עשרות בתי מגורים בעיר תל אביב-יפו, כמה בודדים ברחובות בשכונת התקווה ואת רוב בתי המגורים בשכונת כפר שלם.[23][24] כמו כן, על מנת למנוע מראש התנגשויות עם הרכבת הקלה, תוכניות בנייה של קבלנים באזור תוואי הקו נאלצו להשתנות.[25] תושבי כפר שלם סירבו לפנות את בתיהם, בהתאם לחוק ועל אף הפיצויים שהוצעו להם, ובסוף 2018 הם הגישו נגד נת"ע תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[26] בתגובה, נת"ע תבעה אותם בחזרה.[27] לאחר סכסוך משפטי של יותר משנה, משרד התחבורה הורה לרשות מקרקעי ישראל לשוב ולדון עם תושבי השכונה על התנאים לפינויים.[28] ב-2020, הוצע הסדר פיצויים חדש עבור המפונים.[29][30] רוב תושבי השכונה הסכימו להסדר, אך מעטים המשיכו להתבצר בעמדתם, ובאמצע 2020 נת"ע דרשה ממשרד התחבורה אישור לפינוי בכוח.[31] בממשלת ישראל השלושים ושש, שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה את פינויים בכוח של האחרונים מתושבי השכונה.[32][33] ב-24 בינואר 2022, לאחר כארבע שנים, אנשי נת"ע בסיוע שוטרי יס"מ השלימו את פינוי השכונה.[34][35]
ב-2017, נת"ע פרסמה את המכרזים לביצוע שלב "אינפרא 1" של העבודות, הכולל הכנה של הקרקע, יציקת יסודות, הסדרת הכבישים והמדרכות והעתקת תשתיות מים, חשמל ותקשורת.[36] ב-11 ביולי 2018, פורסם המכרז המשותף של הקו הסגול והקו הירוק, בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים, לרכישת ותחזוקת מערכות וקרונות הקו.[37][38] ב-25 בדצמבר, החלו העבודות הראשונות על הקו, ברחוב ארלוזורוב במקטע שבין דרך נמיר לבין רחוב ויצמן.[39][40] בהדרגה, העבודות ברחוב הורחבו למקטעים נוספים בו.[41] כחלק מן העבודות ברחוב ארלוזורוב, הוא צפוי לעבור שיפוץ נרחב.[42][43] בתחילת 2019, החל המיון המוקדם למכרז המקיף והמשמעותי, להקמה ולתפעול של הקו.[44][45] בין נת"ע לבין משרד הכלכלה פרצה מחלוקת בנוגע לגודל רכש הגומלין במכרז,[46] אך משרד האוצר התייצב לצד נת"ע והבהיר כי התערבות משרד הכלכלה בנושא איננה חוקית.[47][48] עם זאת, המכרז המשיך להתעכב.[49]
ב-15 בספטמבר 2020, באיחור של חצי שנה, נסגר שלב הגשת ההצעות במכרז להקמה ולתפעול של הקו, בסכום כולל של כ-15 מיליארד שקלים לקו הירוק ולקו הסגול יחד, עם חמש קבוצות מועמדות – "CAF" הספרדית בשיתוף "שפיר הנדסה"; "אלסטום" הצרפתית בשיתוף "אלקטרה" ו"דן"; "CRCC" (אנ') ו-"CRRC" הסיניות בשיתוף "שיכון ובינוי" ו"אגד"; "CHEC" (אנ') הסינית בשיתוף "מנרב" ו"אלייד"; ו-"CREC" (אנ') הסינית בשיתוף "הפניקס" ו"בומברדיה" הקנדית.[50] במשך יותר משנה, משרד האוצר אסר על נת"ע להכריז על הזוכות במכרז, זאת מחשש לקנס שהמדינה תקבל מן החברות הזוכות בעקבות העיכוב בפינוי תושבי כפר שלם.[51] בנוסף, הקבינט של ארצות הברית רמז למשרד האוצר כי עליו למנוע את זכייתן של החברות הסיניות המועמדות והפעיל לחץ על גורמים מדיניים בנושא זה, כחלק ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.[52] בסוף 2021, נת"ע ערכה שימוע לחברות הסיניות, עקב "אי-היתכנות כלכלית" להצעותיהן.[53][54] ב-20 בינואר 2022, נת"ע הודיעה על זכייתה של "CAF" הספרדית בשיתוף "שפיר הנדסה" במכרז להקמה ולתפעול של הקו הסגול.[55]
ב-2 בפברואר, CAF חשפה את עיצוב הקרונות העתידי לקו – השונה באופן מהותי מזה של הקו האדום.[56] עוד באותו היום, סמנכ"ל הכספים של שפיר הכריז כי העבודות יסתיימו תוך כ-5 שנים, כשהוא אף צופה הקדמה בלוחות הזמנים.[57]
בסוף מרץ, דווח בעיתון "גלובס" כי בהקמת הקו הסגול עיכובים משמעותיים. בין היתר, מדובר בעיכוב בביצוע העבודות בכבישי 471, 461 ו-40, כמו גם ברחוב אלנבי. לטענת גורמים במשרדי האוצר והתחבורה, עיכובים אלו עלולים להוביל לעיכוב של 3 שנים בפתיחת הקו לפעילות מסחרית מלאה – עד ל-2030.[58]
ב-21 באפריל 2021, רחוב בן-יהודה, במקטע שבין רחוב גורדון לרחוב בוגרשוב, נסגר עבור עבודות הרכבת למשך כ-8 חודשים.[59]
בתוכנית המקורית היה אמור הקו להיכנס לכלול חמש תחנות בתוך גבעת שמואל. תוכנית זו בוטלה בשנת 2018 בעקבות לחץ של התושבים ושל העירייה, ובמקומה נותרו רק שתי תחנות סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. בדצמבר 2022 פורסם שנת"ע תומכת בחזרה לתוכנית המקורית ושמתקיימים על כך דיונים.[60]
ב-2022 החלה בנייתו של גשר מעל תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה אשר ישמש את הקו הסגול במעבר מכיוון תל אביב לכיוון מזרח.
ב-9 באוגוסט 2023, כחלק מהעבודות להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב, נסגר רחוב אלנבי בין רחוב המלך ג'ורג' למונטיפיורי לתנועת כלי רכב ואוטובוסים. בתום העבודות, הרחוב יהפוך למדרחוב עם רכבת קלה בדומה לרחוב יפו בירושלים.[61]
ב-4 במרץ 2024, רשות הרישוי הארצית שינתה את התוכנית הסטטוטורית של הקו הסגול והחליטה להאריך את הקו בגבעת שמואל ועד לדרך רבין בפתח תקווה. במסגרת ההארכה יתווספו 3 תחנות כאשר נקודת הקצה תהיה תחנה משותפת לקווים M2 ו-M3 של מערכת המטרו.[62]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דנקל – הקו הסגול- סרטון הדמיה של הקו הסגול, בערוץ היוטיוב של נת"ע
- תוואי הקו הסגול ושאר קווי הרכבת הקלה בגוש דן, באתר המפות הממשלתי
- איציק וולף, מנרב זכתה במקטע של הקו הסגול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בדצמבר 2020
