דלק US

מאז שנת הקמתה ב-2001 פעלה החברה לשלוט בכל שרשרת אספקת הדלקים באמצעות גיוון השקעות: בתחילה פעלה לרכישה והגדלת פריסת תחנות דלק וחנויות נוחות שברשותה והפצת מוצרי דלק לתחנות אחרות, ולאחר מכן הפנתה את מאמציה לייצור והפקת דלק ותוצריו בעצמה על ידי רכישת בתי זיקוק ותשתיות להובלה, אחסון ושינוע דלקים וייצור אספלט.

החברה החלה את פעילותה בשנת 2001, כאשר עוזי ימין, מייסד ומנכ"ל החברה, רכש 198 תחנות דלק וחנויות נוחות מחברת MAPCO Express תמורת שווי של 162 מיליון דולר (147 מיליון דולר במזומן והשאר בדלק, סחורות ומוצרים בשווי כ-15 מיליון דולר)^[6]. בחודש מרץ של אותה שנה רכשה החברה עוד 36 תחנות דלק וחנויות נוחות בווירג'יניה תמורת 40.1 מיליון דולר^[7].

באפריל 2004 הגדילה החברה את מספר תחנות הדלק וחנויות הנוחות בבעלותה, כאשר רכשה את חברת Williamson Oil Co, וירשה את עסקיה. עסקים אלו כללו 89 חנויות נוחות ותחנות דלק, ועוד 11 תחנת דלק שהופעלו על ידי זכיינים. בנוסף, ירשה דלק US את מערך הפצת הדלקים של החברה שכלל 77 סוכנויות וסוכנים אשר הפיצו מוצרי דלק שונים^[8]. בכך הפכה לא רק לבעלים של תחנות דלק וחנויות נוחות רבות, אלא למפיצת מוצרי דלק גם לתחנות של חברות אחרות.

בשנת 2005 המשיכה החברה להתרחב כאשר רכשה 25 תחנות דלק מתאגיד הגז והנפט BP תמורת 33.5 מיליון דולר^[9]. באותה שנה רכשה החברה את בית הזיקוק הנמצא בסמוך לעיירה טיילר. בעסקת בית הזיקוק השיגה החברה אחיזה גם במיכלי אחסנה ואיסוף דלק. דבר זה הפך את דלק US לא רק למשווקת מוצרי דלק ובעלת תחנות דלק וחנויות נוחות, אלא גם ליצרנית דלקים ומוצרי נפט שונים^[10].

שנת 2006 היוותה שנת מפנה של החברה כאשר בחודש מאי הונפקה החברה לציבור בבורסה לניירות ערך בניו יורק והצליחה לגייס 160 מיליון דולר^[11]. באותה שנה המשיכה החברה להתרחב ורכשה 43 תחנות תדלוק וחנויות נוחות מחברת Fast Petroleum תמורת 43$ מיליון דולר^[12].

ביוני 2006 רכשה דלק US את פעילות מוצרי הדלק של קבוצת PRIDE - L.P הכוללים שני מסופים לשיווק דלק, 7 צינורות להולכת דלק המקשרים בין המסופים לבסיס חיל האוויר האמריקאי Dyess, ומיכלים לאחסון דלק בקיבולת של מיליון חביות. בנוסף רכשה החברה את פעילויות השיווק של הקבוצה שכללו שיווק של כ-21,000 חביות נפט ביום באמצעות מסופי הדלק של הקבוצה ברחבי טקסס^[13].

בשנת 2007 רכשה החברה 107 תחנות דלק וחנויות נוחות נוספות הממוקמות בצפון מדינת ג'ורג'יה ובדרום מזרח טנסי תמורת 71.8 מיליון דולר. לאחר רכישה זו דלק US החזיקה ברשותה יותר מ-500 תחנות דלק וחנויות נוחות בארצות הברית^[14].

באותה שנה רכשה 6.24% מחברת Lion Oil תמורת 23 מיליון דולר, והגדילה את החזקתה בחברה ל-34.6%^[15].

במהלך השנים 2011–2012 ביצעה החברה רכישות אסטרטגיות של נכסים לוגיסטיים באזור פעילותה:

בשנת 2011 הגדילה החברה את יכולת זיקוק הנפט והובלת מוצרי הדלק, כאשר רכשה 53.7% מניות נוספות של חברת Lion Oil תמורת 145$ מיליון דולר^[16]. רכישה זו הגדילה את החזקות דלק US בחברה ל-88.3%, ובכך הפכה לבעלים של חברת Lion Oil ופעילותה.^[17]

פעילות Lion Oil כללה בית זיקוק המפיק 80,000 חביות נפט ליום, מסופים לייצור נפט ודלק, מערכת צינורות להובלת דלק ונפט באורך 800 מייל ומסוף לייצור אספלט בארקנסו, ממפיס ונאשוויל.^[17]

בדצמבר 2011 שילמה החברה 50$ מיליון דולר עבור רכישת "Pa-Line" - צינור להובלת נפט גולמי שאורכו כ-300 ק"מ המחבר בין מזרח טקסס למפרץ מקסיקו, אשר נועד לסייע להפצת הדלק מבתי הזיקוק של החברה אל תחנות הדלק הפזורות ברחבי מדינת טקסס.^[18]

בינואר 2012 ביצעה החברה רכישה אסטרטגית נוספת כאשר רכשה את קו הצינור Nettleton באורך 55 ק"מ תמורת כ-12 מיליון דולר.^[18] הקו מחבר בין בית הזיקוק בטיילר, טקסס למקורות אחסון הנפט של החברה באזור Nettleton. בפברואר אותה שנה רכשה החברה צינור נוסף באורך 32 ק"מ ומסוף Big Sandy לשיווק דלקים הסמוך לטיילר תמורת 11 מיליון דולר^[19].

בנובמבר 2012, חברת דלק ארצות הברית הפרידה את פעילות התפעול של מוצרי נפט גולמי^[20]. לצורך כך הקימה את חברת הבת דלק לוגיסטיקה (Delek Logistics Partners LP) והנפיקה אותה בבורסה לניירות ערך בניו יורק לפי שווי של כ-513 מיליון דולר^[21].

בינואר 2013 רכשה החברה מתקן להפקת ביו-דיזל הממוקם בעיר קלבורן, טקסס, בעל כושר הפקה של כ-12 מיליון גלונים בשנה^[22].

בשנת 2014 רכשה החברה באמצעות חברת הבת דלק לוגיסטיקה מתקן לאחסנת דלק השוכן במדינת טקסס, המכיל 325,000 חביות. המתקן נועד לתמוך בפעילות בתי הזיקוק של החברה ולסייע באכסון ושינוע תוצרתם^[23].

בשנת 2015 נרקמה עסקת מיזוג בין דלק US ל-Alon US, חברת בת האמריקאית של תאגיד האנרגיה דור אלון. במסגרת העסקה רכשה 48% ממניות חברת Alon US ואת השליטה בה תמורת 200 מיליון דולר^[24].

בשנת 2016, כחלק ממהלך החברה לזנוח את עסקי הקמעונאות, מכרה החברה את חברת הבת שלה, Mapco Express תמורת 535 מיליון דולר. יחד עם החברה נמכרה גם פעילותה הכוללת 350 חנויות נוחות ו-142 תחנות דלק^[25].

בשנת 2017 בוצעה עסקת החלפת מניות במסגרת המיזוג בין Alon US לדלק US. בעסקה זו Alon US מוזגה לתוך דלק US, ובכך נוצרה חברת אנרגיה אחת בעלת שווי של יותר מ־2 מיליארד דולר. נכסי החברה החדשה כוללים ארבעה בתי זיקוק בעלי כושר ייצור של יותר מ-300 אלף חביות ביום; פעילות לוגיסטית הכוללת צינורות הולכת נפט ודלקים, מיכלי אחסון ומפעלי אספלט; רשת של 307 תחנות תדלוק וחנויות נוחות בטקסס ובניו מקסיקו^[26]. בנוסף, העסקה הפכה את דלק לזכיינית תחנות הנוחות סבן אילבן הגדולה ביותר בארצות הברית.^[27]

בשנת 2018 השלימה דלק US את המיזוג בין שתי החברות באופן סופי, כאשר רכשה את שארית המניות והפכה להיות הבעלים המלאים של Alon US וגם של בית זיקוק נוסף בעל כושר ייצור של 73 אלף חביות ליום ליד העיירה ביג ספרינגס^[28].

• מערכת זיקוק המורכבת מארבעה בתי זיקוק היכולים להפיק כ-300 אלף חביות נפט גולמי ביום. המוצר העיקרי שאותו החברה מעבדת הוא נפט גולמי שמקורו באגן הפרמיאן, במזרח טקסס, ובאזור מפרץ מקסיקו. בתי הזיקוק שוכנים ליד הערים טיילר, טקסס; ביג סנדי, טקסס; קרוץ ספרינגס, לואיזיאנה; ואל דוראדו, ארקנסו.^[27]
• ייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות שלוש תחנות ביו-דיזל המספקות כ-40 מיליון גלון בשנה.^[29]
• פעילות לוגיסטית המנוהלת על ידי חברת הבת "דלק לוגיסטיקה". הפעילות כוללת איסוף, הובלה ושינוע של נפט גולמי ומוצריו באמצעות מערכת הולכת צינורות, מאגרי אחסון ומסופי שיווק וייצור דלק ושמנים.
• מערכת שיווק דלק ומוצריו ליותר מ-350 תחנות דלק, מכירה סיטונאית של כ-145,000 חביות ליום של מוצרי דלק קלים ושמנים ב-13 מדינות ושינוע של כ-450,000 חביות נפט ליום באמצעות מערכת הצינורות הקולוניאלית (אנ')^[30].^[29]
• ייצור ושיווק אספלט בעיקר בטקסס, ארקנסו, אוקלהומה, קליפורניה וושינגטון ומכירה של קרוב למיליון טונות אספלט בשנה^[31].

• אתר האינטרנט הרשמי של דלק US (באנגלית)

• דלק US, ברשת החברתית פייסבוק
• דלק US, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דלק US, ברשת החברתית אינסטגרם
• דלק US, סרטונים בערוץ היוטיוב