דיר אל-ע'וסון
דֵיר אל-ע'וּס֫וּן (בערבית: دير الغصون, בתעתיק מדויק: דיר אלע'צון, הגייה נפוצה: דֵיר לֶעְ'ס֫וּן) היא עיירה פלסטינית בשומרון, בנפת טולכרם כ-8 קילומטרים מצפון לטולכרם ובגובה של כ-250 מטר מעל פני הים.
| טריטוריה |  הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| שטח | 2 קמ"ר |
| גובה | 264 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 8,242 (2006) |
| קואורדינטות | 32°10′35″N 35°03′34″E / 32.176483°N 35.059564°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.deiralghusoon.com | |
  | |
האזור כולו נקרא "הכפרים של א-שעראוויה" (قرى الشعراوية), ובנוסף לדיר אל-ע'וסון, נכללים בו: עתיל, באקה א-שרקייה, עילאר, סידא, קפין, זיתא, ושלושת כפרי א-נזלה (שממזרח לבאקה א-שרקייה).[1]
העיירה נמצאת בסמיכות לגדר ההפרדה.
מקור השם
פירוש המלה דֵיר (دير) הוא מנזר ופירוש המלה השנייה אל-ע'וסון (الغصون) הוא ענפים, כלומר, במקום היה "מנזר הענפים".[2]
גרסה נוספת היא שהמקום משמר את השם עצן, ממנו הגיע עדינו העצני, מגיבורי המלך דוד.[2]
היסטוריה
נמצאו כאן חרסים ושרידי מבנים מימי הביזאנטים, מהתקופה המוסלמית הקדומה ומימי הביניים.[3]
בדיר אל-ע'וסון והסביבה יש מספר חורבות ארכאולוגיות הנקראות בפי התושבים: אל-מסקופה (المسقوفة), מסקיר (مصقير), אל-ח'מאר (الخمار), ואדי מסין (وادي مسين) ח'רבת בג'ורה, ח'רבת ווסיל ועוד.[1]
בשנת 1265 הוזכר הכפר, כאחוזה שהעניק הסולטאן ביברס, אחרי שהביס את הצלבנים, לאחד מאנשיו – האמיר בדר א-דין מוחמד בי.[3][4]
העידן העות'מאני
ייתכן שדיר אל-ע'וסון היה הכפר המסומן כ"אל דיר" במפתו של פייר ז'אקוטן שנסקר במהלך פלישת נפוליאון ב-1799.[5]
במהלך מרד האיכרים בארץ ישראל, בשנת 1834, אבראהים פאשא ממצרים רדף מורדים לזיתא הסמוכה. תשעים מורדים נהרגו שם, והשאר ברחו לדיר אל-ע'וסון.[6] צבאו של אבראהים פאשא הסתער על הכפר וכ-300 מהמורדים נהרגו.[6]
בתחילת המאה ה-20 הקימו התושבים, בפאתי דיר אל-ע'וסון כמה כפרים חקלאיים קטנים ששימשו אותם בעיקר בעונות החריש והקציר. משנות ה-20 ואילך הפכו שישה מהם לכפרים עצמאיים (כמו: איבת'אן, זמר, מרג'ה ומסקופה), תחת המועצה המקומית דיר אל-ע'וסון.[7]
המנדט הבריטי
בין השנים 1936–1937, במהלך המרד הערבי נגד הבריטים, חמישה מתושבי הכפר נהרגו ותושב אחר נתפס על ידי הצבא הבריטי, נדון למוות ונתלה בירושלים.[8]
בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפר בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי RAF Ein Shemer (כיום, מנחת עין שמר).[9]
אוכלוסייה
| אוכלוסייה | ||
| מפקד | תושבים | הערות |
| 1922 | 1,410 | [10] |
| 1931 | 2,060 | [11] |
| 1945 | 2,860 | [12] |
| 1961 | 3,376 | [13] |
| 1967 | 3,700 | [12] |
| 1987 | 5,300 | [12] |
| 1997 | 7,061 | [12] |
| 2005 | 9,187 | [12] |
| 2007 | 9,713 | [12] |
| 2017 | 9,936 | [14] |
אדמות
| אדמות הכפר | |
| שימוש | דונם |
| שטח בנוי | 2,870 |
| גידולי שדה וחממות | 200 |
| הופקע לצורך בניית גדר ההפרדה | 300 |
| מטעים (בעיקר), מעבר לגדר ההפרדה | 2,400 |
| כרמי זיתים ומטעים | 5,430 |
| סה"כ | 11,200 |
גדר ההפרדה נבנתה על 300 דונם מאדמות הכפר, ומפרידה בינו לבין 2,200 דונם נוספים.[15]
אישים שמוצאם מהכפר
- ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר סלאם פיאד.
- פרופסור עבד א-סתאר תאופיק קאסם (1948–2021) סופר, הוגה דעות ומתנגד לרשות הפלסטינית.
- פרופסור עיזַת ע'זאווי (אנ') (2003–1951)
קישורים חיצוניים
- מפת האזור עם סימון היישוב, 1918. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
אתר האינטרנט הרשמי של דיר אל-ע'וסון
