דיספרוסיום

יסוד כימי בעל המספר האטומי 66

דיספרוסיוםאנגלית: Dysprosium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Dy ומספרו האטומי 66. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

דיספרוסיום
הולמיום - דיספרוסיום - טרביום

Dy
Cf
  
 
66
Dy
 
        
        
                  
                  
                                
                                
   
                     
נתונים בסיסיים
מספר אטומי66
סמל כימיDy
סדרה כימיתלנתנידים
מראה
לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי162.5 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה2,8,18,28,8,2
דרגות חמצון2, 3, 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות8,551 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדרמוצק
נקודת רתיחה2,840K (2,566.85°C)
נקודת התכה1,680K (1,406.85°C)
מהירות הקול2,170 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות1.22
קיבול חום סגולי180 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית1.08 106/m·Ω
מוליכות חום10.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה573.0 kJ/mol
היסטוריה
מגלהפול אמיל לקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שםgetting (יוונית) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תכונות

דיספרוסיום הוא מתכת כסופה, בעלת ברק מתכתי היציבה באוויר בטמפרטורת החדר. ניתן להמיס דיספרוסיום בחומצות. דיספרוסיום רך מאוד, ניתן לחתוך אותו עם סכין מטבח. תכונותיו מושפעות במידה ניכרת מזיהומים (לדוגמה מתכות אחרות), אפילו בריכוזים נמוכים.

שימושים

שימושי הדיספרוסיום:

היסטוריה

הדיספרוסיום (מקור השם במילה היוונית "dysprositos" שמשמעותה "קשה להשגה") זוהה לראשונה בשנת 1886 בפריז על ידי הכימאי הצרפתי פול אמיל לקוק (Paul Émile Lecoq). דיספרוסיום מתכתי בודד לראשונה רק בשנות ה-50.

צורה בטבע

דיספרוסיום לא מופיע בטבע לעולם בצורתו החופשית, אך הוא נמצא בכמה מינרלים כמו קסנוטים, פרגוסוניט, אוקסניט, פוליכרס, גדוליניט, בלומסטרנדין, מונזיט ובסטנסיט. בטבע דיספרוסיום מופיע לעיתים קרובות יחד עם ארביום והולמיום.

ניתן לבודד דיספרוסיום מDyF3 באמצעות תגובה עם סידן, כך:

2DyF3 + 3Ca → 2Dy + 3CaF2

אמצעי זהירות

כמו לנתנידים אחרים, לדיספרוסיום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא הובנו במלואם.
לדיספרוסיום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים