דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג

לאחר מותו של פרידריך וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר בנו של יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר בשנת 1602, חולקה דוכסות סקסוניה-ויימאר בין אחיו יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר ובין בנו יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג. יוהאן פיליפ בחר את מקום מגוריו באלטנבורג, ובכך הפכה נחלתו לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג.

לאחר מותו של פרידריך וילהלם השלישי, דוכס סקסוניה-אלטנבורג ללא יורשים, חולקה הדוכסות בין דוכסות סקסוניה-ויימאר לדוכסות סקסוניה-גותה, אולם, ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את החלק הגדול יותר, מכיוון שהיה צאצא של אליזבת סופיה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג בתו של יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג שציווה שהיא תירש את הנחלה בהיעדר יורשים זכרים. לאחר מותו של ארנסט בשנת 1675 שלטו בניו במשותף, ובשנת 1680 פוצלה הדוכסות בין שבעת בניו; פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג, אלברכט החמישי, דוכס סקסוניה-קובורג, ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, היינריך, דוכס סקסוניה-רמהילד, כריסטיאן, דוכס סקסוניה-אייזנברג, ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-זאלפלד.

פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג קיבל את אזור גותה ואזור אלטנבורג, ובכך הפכה נחלתו לדוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג. הדוכסות הייתה עצמאית לחלוטין, ואף היה לה זכות הצבעה ברייכסטג.

פרידריך השני, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג בנו של פרידריך הראשון, הרחיב את שטחי הדוכסות לאחר מותם של אלברכט, דוכס סקסוניה-קובורג בשנת 1699 וכריסטיאן, דוכס סקסוניה-אייזנברג בשנת 1707. תחת שלטונו של פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג הפכה הדוכסות לחזקה ביותר. פרידריך הקים ארמונות וגנים מפוארים בסגנון הבארוק, והפך את חצרו למרכז בהשכלה בגרמניה. לאחר מותו של פרידריך בשנת 1772, המשיך בדרכו בנו ארנסט השני, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג.

לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, התעוררה מחלוקת ירושה בין הדוכסויות השונות בתורינגיה: ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, היה זכאי לרשת את הדוכסות מכוח נישואיו לאחייניתו של הדוכס האחרון, אך כיוון שהיה בהליכי גירושין ממנה, התנגדה המשפחה להעברת דוכסות גותה לחזקתו. ב-1826 התקבלה פשרה שלפיה יחולקו מחדש הדוכסויות; ארנסט ויתר על זאלפלד שהייתה ברשותו קודם לכן והועברה לדוכסות סקסוניה-מיינינגן, וקיבל את גותה בלבד, ללא אלטנבורג, שהועברה לפרידריך, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, שנאלץ להעביר את נחלותיו לדוכסות סקסוניה-מיינינגן.

• ארנסט הראשון (1640–1675)^[1]
• פרידריך הראשון (1675–1691)
• פרידריך השני (1691–1732)
• פרידריך השלישי (1732–1772)
• ארנסט השני (1772–1804)
• אוגוסט (1804–1822)
• פרידריך הרביעי (1822–1825)

לאחר מותו של פרידריך הרביעי ללא יורשים, חולקה הדוכסות בין דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה לדוכסות סקסוניה-אלטנבורג.