דב בעריש מאושפיצין

רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין (? – כ' בכסלו ה'תקצ"ח, 18 בדצמבר 1837) היה רב ואדמו"ר חסידי בעיירה אושוויינצ'ים (אושוויץ) שבמערב גליציה. מתלמידי החוזה מלובלין.

דב בעריש פרומר מאושפיצין
שער הספר "דברי צדיקים"
שער הספר "דברי צדיקים"
לידה?
קשאנוב
פטירה18 בדצמבר 1837
כ' בכסלו ה'תקצ"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהאושוויינצ'ים
תקופת הפעילות? – 18 בדצמבר 1837 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכותרבני פולין
תחומי עיסוקתלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיוהחוזה מלובלין, ר' שלמה מקשאנוב
חיבוריודברי צדיקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

נולד בעיירה קשאנוב לאביו משה ואמו הענדל. למד תלמוד והלכה אצל ר' שלמה בוכנר מקשאנוב, ותורת הנסתר מפי החוזה מלובלין.[1] סופר עליו, כי למד מהחוזה מלובלין את מידת "התפשטות הגשמיות", הנחשבת בחסידות לדרגה רוחנית גבוהה במיוחד. היה תלמידו החשוב ביותר של ר' שלמה מקשאנוב, שהעיד עליו כי "כל מה שהיה לי, וכל מה שרכשתי אצל רבותי השקעתי בו, והוא קיבל וספג הכל ועוד הוסיף על כך". עוד אמר עליו רבו: "אם חלילה ידונו אותי בבית דין של מעלה לגיהנום, מובטחני שיהודי קטן זה, תלמידי החביב ר' בעריש, יוציאני משם ויכניסני לגן עדן".[2] בשנת 1828 בקירוב עבר לאושפיצין בעקבות הזמנתו של אחד מעשירי העיירה, ר' נטע טיברג, להיות המלמד של בנו.[1] פעם התארח בעיירה רבי עקיבא איגר ודב בעריש היה היחיד שידע להשיב על קושייתו, ומאז התיידד עמו.

על אף שרבותיו הכירו בגדולתו, דב בעריש עשה הכל כדי להימנע מפרסום ואף השביע את תלמידיו שלא ידברו בשבחו.[3] האדמו"ר אריה לייב ליפשיץ, מייסד חסידות וישניצא, אמר, כי ר' בעריש ביקש להישאר צדיק נסתר: "ותפילתו תמיד שיישאר בין הצדיקים הנסתרים, וביקש מה' שלא יגלו אותו לשום צדיק בעולם, ובאמת צדיקי דורנו אינם יודעים עליו כלל." ואולם הוא עצמו הכיר בגדולתו של דב בעריש ואמר עליו: "אני הכרתי ארבע מאות צדיקים, וצדיק כמוהו לא ראיתי, גדול הדור שאין כמוהו, ואף על פי כן הוא עניו גדול שאין כמוהו". האדמו"ר משה מלעלוב אף השווה את מעלתו הרוחנית לזו של החוזה מלובלין עצמו.[3]

תלמידיו ראו בו לא רק מורה הלכה ומדריך רוחני, אלא גם בעל מופת. בספר "שלושה עדרי צאן", שיצא לאור לאחר מותו, תיאר תלמידו, רבי מנחם מנלי סופר, אירועים שונים בהם הצליח דב בעריש לרפא חולים שהרופאים נואשו מהצילם, בהם גם רופא אפיקורוס, שבזכות מקרה זה החליט לחזור בתשובה.

לאחר שהוכרה גדולתו נודע דב בעריש כ"צדיק מאושפיצין" ואף הסכים לשמש כראש הקהילה, אולם אישור הממשלה התעכב והגיע רק לאחר פטירתו. אף על פי כן, בני העיר הוסיפו על מצבתו את התואר אב בית דין.[4]

אמרותיו

"אם יאמר לך אדם שיש לו אהבת ה' ואין לו אהבת ישראל – שקר יאמר, כי אהבת ה' גם כן אין לו, רק משטה את עצמו."

שלושה עדרי צאן

ספריו

  • דברי צדיקים - חידושים על התורה, נכתבו מפיו על ידי תלמידיו, זולקובה, תקפ"ו (1826)

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושחג הקורבןדור הררירוקדים עם כוכבים (עונה 3, קשת)לירז צ'רכיקדחת מערב הנילוסאילניתמלחמת חרבות ברזליורו 2024מיוחד:שינויים אחרוניםאליהו רביבותום אבניעמוס הוכשטייןרוקדים עם כוכבים (קשת)דנית גרינברגבלקספייסבלתי הפיך (ספר)עופר ינאיפרשת משחקי חברהמריאנו אידלמןאליפות אירופה בכדורגלהפועל תל אביב (כדורסל)לוסי איובנחמן שיקיליאן אמבפההקול בראש 2גאולה אבן-סעריוליה שמאלוב-ברקוביץ'בית הדרקוןשמעון מזרחיליגת העל בכדורסלהדירוג העולמי של פיפ"אאף אחד לא עוזב את פאלו אלטוישראלאנה ארונובדרגות צה"ליום האבברידג'רטון