גשר קרים

רעיונות שדנו בבניית גשר מחצי האי קרים מזרחה, לכיוון החוף הרוסי, הועלו כבר מתחילת המאה ה-20. ב-1944 בנתה ברית המועצות גשר רכבת זמני, שנהרס בפברואר 1945 בלחץ קרחונים. הוחלט לא לשקם את הגשר ושרידיו פורקו. ב-1947 התחילו עבודות להקמת גשר דו-מסלולי קבוע, לרכבת ולכלי רכב. ב-18 במאי 1949 אימצה מועצת השרים של ברית המועצות החלטה על בניית הגשר, אך בשנת 1950 הופסקה בניית הגשר, והחלה בניית מעבר למעבורת.

בשנות ה-70 של המאה העשרים הועלתה שוב סוגיית התחבורה היבשתית דרך המיצרים, אך בשל מחסור בתקציב, הפרויקט לא יושם. התפרקות ברית המועצות הובילה לכך ששני צידי הגשר המתוכנן יהיו במדינות שונות, הצד של חצי האי קרים באוקראינה והצד האחר ברוסיה - מצב זה עיכב את התוכניות.

בשנת 2006 דנה ממשלת אוקראינה בבניית הגשר ולדברי שר התחבורה והתקשורת של אוקראינה, ניקולאי רודקובסקי, בנייה כזו עתידה לתת יתרון לקרים ותציע לתיירים שיגיעו לקווקז הרוסי גישה קלה לחצי האי קרים. רודקובסקי ראה בבניית הגשר פרויקט אסטרטגי שדורש עבודה מתואמת ומשותפת של קבינט השרים האוקראיני, המשרד שלו והצד הרוסי וזאת בהתחשב בכך שכ-7 מיליון טונות של מטען ו-30 מיליון נוסעים עוברים מדי שנה מרוסיה לחצי האי קרים ובחזרה, לא כולל סחורות עם יעדים אחרים, העוברות בחצי האי קרים.^[14][15]

באפריל 2008, לאחר מפגש של הוועדה הבין-ממשלתית לשיתוף פעולה כלכלי בין אוקראינה לרוסיה, הודיע ראש ממשלת רוסיה, ויקטור זובקוב, ששתי המדינות, רוסיה ואוקראינה, הסכימו להתחיל בבנייה משותפת של גשר מעבר מעל מצר קרץ'. לדברי זובקוב, ראשי הממשלות של רוסיה ואוקראינה נתנו הוראות רלוונטיות, כדי לקדם את הנושא, לשרי התחבורה של שתי המדינות. ראש ממשלת אוקראינה, יוליה טימושנקו, אמרה שהעבודה על הפרויקט של מעבר התחבורה דרך המצר צריכה להתחיל בימים הקרובים.^[16]

יו"ר מועצת השרים של הרפובליקה האוטונומית של קרים ואסיל דז'ארטה, הודיע שב-21 באפריל 2010 נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב ונשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' חתמו על הסכם לבניית גשר מעבר למצר קרץ'.^[17]

ב-17 בדצמבר 2013 נחתם הסכם בין ממשלת הפדרציה הרוסית לבין קבינט השרים של אוקראינה על פעילות משותפות לבניית מעבר תחבורה דרך מצר קרץ'. קבינט השרים של אוקראינה אישר את ההסכם בינואר 2014.^[18]

ערך מורחב – סיפוח קרים

בעקבות אירועי יברומאידאן נפלה ממשלת אוקראינה וקמה ממשלה חדשה. הראדה העליונה אישרה בפברואר 2014 הצעת חוק שמשמעותה הייתה פגיעה בשפות האזוריות ובהן הרוסית, שפתם של מרבית תושבי חצי האי קרים.^[19][20][21]

החוק הפך לאחד הנושאים של ההפגנות בקרים נגד הממשלה החדשה.^[22] תושבי חצי האי התקוממו, חמושים וצבא רוסיה השתלטו על קרים,^[23][24][25] צירי מועצת קרים (ראדה ורקובנה) וחברי מועצת העיר סבסטופול הכריזו על עצמאות מאוקראינה על פי התקדים של קוסובו (לחצי האי קרים היה מעמד של אוטונומיה בתוך אוקראינה).^[26] לאחר מכן נערך משאל עם בנושא ההסתפחות לפדרציה הרוסית. התוצאה הרשמית של משאל העם, שפורסמה על ידי הרפובליקה האוטונומית של קרים, הראתה כי 96.77% מהאוכלוסייה הצביעו בעד איחוד האזור עם הפדרציה הרוסית, עם אחוז הצבעה של 83.1%.^[27]

בעקבות משאל העם, המועצה העליונה של קרים ומועצת העיר סבסטופול הכריזו על עצמאותה של רפובליקת קרים וביקשו להצטרף לפדרציה הרוסית. באותו יום, רוסיה הכירה ברפובליקת קרים כמדינה ריבונית.^[28] משאל העם והסיפוח לא הוכרו על ידי רוב הקהילה הבין-לאומית.

לאחר שינויים אלה בניית הגשר הפכה מנושא בין שתי מדינות לנושא פנימי של רוסיה.

לפי טאס"ס, בטרם החלה בניית הגשר בחנו חבלנים 200 דונם באזור החוף והמים ומומחים נטרלו למעלה מ-700 מרגמות, רימוני יד ופצצות מתקופת מלחמת העולם השנייה. בעקבות החבלנים, ארכאולוגים חפרו באזור. למשל, מאובנים של לוויתן קדום וחלק מפסל טרקוטה יווני גדול^[29] נמצאו על ידי ארכאולוגים. הם ערכו סקר צלילה של הקרקעית, חפירות מחקר וסריקה גאומגנטית על פני שטח של יותר מ-500 דונם. שוחרי איכות הסביבה מארגונים שונים פעלו לפקח על הציות לכללי איכות הסביבה. לדוגמה, הועברו למקומות בטוחים מעל 100 בעלי חיים בסכנת הכחדה.^[30]

הגשר נבנה על ידי חברת "סטרויגזמונטאז'" (Стройгазмонтаж) שבבעלותו של ארקדי רוטנברג.^[31] העבודה המקדימה על בניית הגשר החלה במאי 2015.^[32] הבנייה העיקרית החלה בפברואר 2016.^[33] ב-15 במאי 2018 חנך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את הגשר.^[8] למחרת, הוא נפתח לתנועת כלי רכב. גשר רכבות הנוסעים נפתח ב-24 בדצמבר 2019.^[13] תנועת רכבות משא נפתחה ביוני 2020.

ערך מורחב – הפיצוץ בגשר קרים (2022)

באמצע אוגוסט 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, השמיע מיכאילו פודוליאק, יועץ לנשיא אוקראינה, איומים באשר לגשר. לדבריו, הגשר הוא מבנה בלתי חוקי, ואוקראינה לא נתנה את הסכמתה לבנייתו. הגשר פוגע באקולוגיה של חצי האי, ולכן יש להורסו.^[34]

ב-8 באוקטובר 2022 קרס הגשר חלקית עקב פיצוץ. לטענת רוסיה, משאית ממולכדת התפוצצה על הגשר. הפיצוץ הביא להתלקחותם של שבעה מכלי נפט שנישאו על-ידי רכבת.^[35] בתיעוד מהזירה נראה היה כי הכביש ששימש לתנועת מכוניות על הגשר קרס לתוך המים, בעוד קרונות ברכבת משא עלו באש. בנוסף, דווח כי שלושה בני אדם נהרגו עקב הפיצוץ.^[36] בעקבות הפיצוץ הופעלה מעבורת בין רוסיה היבשתית לחצי האי קרים, ואילו חברת רכבות קרים הודיעה כי תנועת הרכבות הושעתה.

מאוחר יותר באותו היום, משרד התחבורה הרוסי הודיע על התחדשות התנועה בגשר המחבר את רוסיה לחצי האי קרים, בנתיבים שלא נפגעו מהפיצוץ שאירע בו.^[37]

ערך מורחב – הפיצוץ בגשר קרים (2023)

בשעות הבוקר המוקדמות של 17 ביולי 2023 הגשר הותקף בשנית על ידי שני כלי שיט בלתי מאוישים, התקיפה הביאה להשבתת התנועה ושירותי הרכבות בגשר. שני בני אדם נהרגו ואחד נפצע. על פי דיווחים ברשתות החברתיות, הגשר נפגע משני כשב"מים.

• 
  גשר מצר קרץ' בין חצי האי קרים ממערב לבין חצי האי טאמאן ממזרח. תצלום לווין
• 
  תאורת לילה של קשתות גשר קרים
• פוטין בחנוכת הגשר
• נסיעתו של ולדימיר פוטין ברכבת הדיזל דרך גשר הרכבת

מדיה וקבצים בנושא גשר קרים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גשר קרים
• הגשר החדש בין חצי האי קרים לרוסיה יישא משקל סמלי רב יותר מאשר כלי רכב
• חצי-האי קרים / לבוש בג'ינס ונוהג על משאית: פוטין חנך גשר חדש מרוסיה לקרים
• עימות רוסיה-אוקראינה: הגשר שהוביל לקרב בלב ים