גקרוקס

גקרוקס נמצא כמעט על המשכו של הקו המחבר את אלפא בקנטאור ואת בטא בקנטאור - הכוכבים המצביעים על הצלב הדרומי.

הקו המחבר את גקרוקס ואקרוקס מצביע בקרוב לכיוונו של הקוטב השמימי הדרומי.

גקרוקס הוא ענק אדום במרחק של כ-88 שנות אור והוא הענק האדום הקרוב ביותר למערכת השמש. הכוכב הוא מסוג ספקטרלי M3.5 III עם טמפרטורה של כ-3,400 קלווין ועוצמת הארה של פי 140 משל השמש באור נראה, אבל פי 1,500 מהשמש אם כוללים גם את התחום התת אדום שבו נפלטת ממנו מרבית הקרינה.

מסתו של הכוכב היא כ-3 מסות שמש ורדיוסו הוא פי 113 מרדיוס השמש - כחצי יחידה אסטרונומית, והוא מתיך בליבתו הליום לפחמן ולחמצן. בדומה לכוכבים אחרים מסוג זה, בהירותו של גקרוקס משתנה מעט באופן סדיר למחצה במחזוריות של כ-90 ימים, אך השינוי קטן מכדי להראות בעין. הכוכב צפוי בסופו של דבר להתכווץ ולהפוך לננס לבן כאשר שכבותיו החיצוניות יתפשטו החוצה ויהפכו לערפילית פלנטרית.

מדידות ספקטרוסקופיות של גקרוקס מראות קווי בליעה אופייניים לבריום, יסוד שאינו מצוי בדרך כלל בכוכבים מסוג זה. הסבר מקובל לתופעה הוא שבעבר היה לגקרוקס בן זוג שסיים את התפתחותו כננס לבן והוא המקור לבריום, אך אין עדויות אחרות לקיומו של ננס לבן בקרבתו של הכוכב.

במרחק זוויתי של כשתי דקות קשת מגקרוקס ניתן להבחין באמצעות משקפת או טלסקופ קטן בכוכב לבן מסוג ספקטרלי A עם בהירות מדרגה 7, אך זהו כוכב שאינו קשור לגקרוקס ונמצא למעשה במרחק גדול לפחות פי 4 ממנו ורק במקרה שניהם נמצאים על אותו קו ראייה.

מדיה וקבצים בנושא גקרוקס בוויקישיתוף

• גקרוקס ב-Solstation
• גקרוקס באתר של ג'ים קלר
• גקרוקס, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים