גל השרפות בישראל (2016)
מ-22 ועד 27 בנובמבר 2016 אירע גל שרפות בישראל שבמהלכו טיפלה הרשות הארצית לכבאות והצלה ביותר מ־1,700 שרפות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי ישראל.[1] שריפות גדולות במיוחד דלקו בחיפה – שבה היו כמה מוקדי בעירה בתוך העיר – בזכרון יעקב, בגוש טלמונים, בהרי ירושלים ומקומות נוספים. מדו"ח מבקר המדינה על ההיערכות לשריפות, הפיצויים שניתנו בגינן, והעלויות למשק עולה כי השריפות כילו שטחים בגודל של כ-41 קמ"ר, וכתוצאה מהן נפגעו כ־1,900 דירות – מהן כ-580 נפסלו למגורים – וניזוקו 123 כלי רכב.[2]
 | |
| מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השרפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה | |
| סוג | גל שריפות |
|---|---|
| תאריך התחלה | 22 בנובמבר 2016  |
| תאריך סיום | 27 בנובמבר 2016 |
| משך האסון | 5 ימים |
| במדינות או באזורים |  ישראל מוקדים עיקריים: זכרון יעקב, חיפה, הרי ירושלים, גוש טלמונים |
| מוקד | מוקדים רבים בכל רחבי הארץ. מעל 1770 דליקות, מתוכן כ-40 גדולות במיוחד. |
| גורם | רוחות ומזג אוויר יבש, הצתות, רשלנות |
| פצועים | מעל 180 משאיפת עשן, מתוכם 125 נזקקו לפינוי לבית חולים |
| שטח שנשרף | מעל ל-41 קמ"ר |
| בניינים שקרסו או נשרפו | מעל 600 דירות |
  | |
טפסר רן שלף, ראש מחלקת חקירות ברשות לכבאות והצלה, קבע בריאיון, שרוב השריפות המשמעותיות[3] נגרם מהצתות מכוונות בידי ערבים.[4] תנאים של מזג אוויר יבש בעקבות רוחות מזרחיות בימי השריפות, הובילו להתפשטות השריפות ואובדן שליטה עליהן. שרפות חורש פרצו גם מחוץ לתחומי ישראל: בירדן, בסוריה וברשות הפלסטינית. על פי מידע שהתקבל ממשטרת ישראל ומנציבות כיבוי האש קבעה רשות המיסים כי חלק מן ההצתות בוצע על רקע לאומני.[5]
רקע אקלימי
סתיו 2016 התאפיין ביובש ניכר והעדר משקעים. בשליש השלישי של נובמבר החלו להתפתח תנאי מזג אוויר קיצוניים: רוחות מזרחיות ערות וכן יובש ניכר, מזג אוויר המקל על בעירה התחלתית ומסייע להתפשטותה במהירות לאחר מכן. תנאים אלו נמשכו מספר ימים והיו חריגים במשכם הארוך.[6] הטמפרטורה הייתה נמוכה מהרגיל בימים אלו. בבוקר 26 בנובמבר נרשמה טמפרטורה של 1.6 מעלות צלזיוס בבית דגן - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בישראל בחודש נובמבר מאז החלו המדידות.
בעבר אירעו מעט מקרים של רצף ארוך של ימים יבשים והם בנובמבר-דצמבר 1962, נובמבר 1996 ונובמבר-דצמבר 2010. תנאים דומים גרמו לליבוי השרפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010.
אירועים מרכזיים
.jpg)
המוקד המרכזי ב-22 בנובמבר היה בזכרון יעקב, שם נשרפו שטחים רבים וכן רכוש.[7][8] קודם לכן פרצה שרפה ביער לטרון, שהביאה לפינוי תושבי נווה שלום.[9] שריפות פרצו גם במקומות נוספים.[10]
ב-23 בנובמבר התחילו שריפות ביישובים בצפון ובמקומות נוספים.[11] שריפות או הצתות שפרצו בסמוך ליישובים נטף, טלמון ודולב, הביאו לפינוי תושבים מבתיהם.[12] ביום זה ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו עזרה בכיבוי ממדינות שונות בעולם, ונשלחו מטוסי כיבוי.
ב-24 בנובמבר בשעות הבוקר החלה שרפת ענק בחיפה, כתוצאה מהצתות ב-4 מוקדים.[13] שריפות פרצו בהרי ירושלים, באזור המרכז ובדרום.[14][15][16] בחיפה פונו 13 שכונות: דניה, רמות ספיר, רמת חן, רמת אלמוגי, רמת בן-גוריון, אחוזה, מרכז חורב, רוממה, רמת אשכול, בגין, רמת גולדה, הוד הכרמל ונאות פרס, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ועלו באש מבנים רבים. לקראת ערב פונו בתי הסוהר כרמל, דמון וכלא 6.[17][18] בסך הכל פונו כ-85 אלף איש מבתיהם[19][20] ולמחרת בשעות הצהריים הורשו כל התושבים לחזור לבתיהם.[21] למעלה מ-160 איש נפגעו משאיפת עשן. מעל 600 בתים ניזוקו בשרפה זו.[21] כן התחוללה באותו יום שרפה בין הכפרים נחף וסאג'ור וביער רמות מנשה.[22] ביום זה הזמין ראש הממשלה בנימין נתניהו מטוס מסוג בואינג 747 גלובל סופרטנקר מארצות הברית, ושני מטוסי כיבוי גדולים נוספים מרוסיה.
בין הגורמים האזרחיים שנערכו לסיוע, הודיעה התנועה האסלאמית על הקמת חדר מצב לשעת חירום ומסרה על נכונתה לסייע ולקלוט משפחות המפונים מאירועי השריפות בכל רחבי המדינה ובכל היישובים הערבים. עבור כל אזרחי המדינה, מוסלמים, נוצרים ויהודים.[21] שריפות פרצו גם באזור חברון, שכם, מזרח ירושלים, רמאללה, טולכרם וג'נין, גורמים ברשות הפלסטינית הפנו אצבע מאשימה למתנחלים כמי שהציתו אותן.[21]
בלילה שבתחילת 25 בנובמבר פרצה שרפה גדולה סמוך ליישובים שורש ובית מאיר שבהרי יהודה. תושבי בית מאיר פונו מבתיהם, ובתים אחדים ביישוב ניזוקו.[23] בצהריים פרצו שריפות גדולות ליד נטף ומעלה החמישה ככל הנראה כתוצאה מהשלכת בקבוק תבערה על ידי פלסטינים מהכפר הסמוך.[24][25] ביום זה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים כי ביקש 20 מטוסי כיבוי נוספים שיגיעו עוד באותה יממה. בסוף אותו יום בשעות הערב נחת מטוס סופרטנקר בנתב"ג[26] ולמחרת פעל בהרי יהודה. בערב התחדשה השרפה בדולב לאחר שכובתה יומיים קודם לכן. בסוף אותו יום הציתו מחבלים פלסטינים שרפה גדולה סביב היישוב חלמיש (נווה צוף), והוא פונה מיושביו. היישוב ניזוק באורח קשה מאוד: כ-40 בתים ביישוב עלו באש, מהם לפחות 15 נשרפו כליל.[27][28]
ב-26 בנובמבר אירעו מספר שריפות ברחבי הארץ וכן התמשכה השרפה בחלמיש.
ב-27 בנובמבר פרצה שרפה בזכרון יעקב ליד "רמי לוי". בנוסף הייתה שרפה גדולה ליד חדרה שכובתה כעבור שלוש שעות. כמו כן, נעצרו 6 ערבים-ישראלים אחרי שנחשדו בהצתת חורשה סמוך לצומת יאסיף, מטוס כיבוי הוזנק לאוויר וכיבה את השרפה בטרם התפשטה.[29]
חקירת גורמי השריפות
במקרים רבים עלו חשדות כי מקור השרפה בהצתה על רקע לאומני.[30] ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשרים גלעד ארדן, נפתלי בנט ואיילת שקד קבעו כי ההצתות הן מעשה טרור.[31] השר ארדן הוסיף כי הגורמים המקצועיים בכיבוי האש חושדים כי 60% מהשרפות מקורן בהצתות. לנוכח זאת הורה המפכ"ל להקים צוות מיוחד כדי לחקור כל שרפה כחשד להצתה. בפעילות משותפת של השב"כ, משטרת ישראל וצה"ל נעצרו כ-37 חשודים, מתוכם 19 פלסטינים וכ-18 ערבים-ישראלים בחשד להצתה ועוד חמישה בני אדם נוספים נעצרו בחשד להסתה להצתה.[32][33][34] חלק מהחשודים נעצרו תוך כדי שהציתו או שהיו בדרכם להצית[35][36][37] ושניים מהם הודו בהצתה בחקירתם.[34] כתבי אישום הוגשו נגד חשודים אחדים בגין הצתה אך לא על רקע לאומני.[38] ב-10 בינואר 2017 שחרר בית המשפט העליון את עלי מחאג'נה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.[39] בפברואר 2017 הוגש נגד 3 פלסטינים כתב אישום שבו הואשמו בהצתת השרפה בנווה צוף. לשלושה עבר ביטחוני, אולם בכתב האישום לא מיוחסים להם מניעים לאומניים.[40][41]
ביחס לשרפה בבית מאיר נבדק חשד שהיא נגרמה מפצצות תאורה שירתה המשטרה במהלך מרדף אחר חוליית גנבים שנחשדו כמציתים.[42]
מתקן שתמונתו הופצה ברשתות החברתיות והוצג בתור אמצעי הצתה ביער הזורע התברר מאוחר יותר כמחסה שנבנה על ידי ילדים.[43]
בהודעה של הרשות הארצית לכבאות והצלה מ-29 בנובמבר נמסר כי לפחות 25 אירועים נחקרים בחשד להצתה.[44] באפריל 2017 אמר טפסר רן שלף, ראש מחלקת חקירות ברשות לכבאות והצלה כי כמעט 90 אחוז מהשריפות המשמעותיות היו הצתות.[3][4]
מבצע באש ובמים
כוחות הביטחון וההצלה
לוחמי האש של הרשות הארצית לכבאות והצלה נדרשו למאמץ מוגבר לשם כיבוי השריפות. בסך הכל הגיע מספר הכבאים ל-1616.[45] בנוסף גויסו כ-450 חיילי סדיר ומילואים של פיקוד העורף להשתתפות בכיבוי השריפות ולסיוע אזרחי.[46] בשיא האירועים פעלו בכל הארץ 375 כלי רכב. במהלך האירועים פרסמה הרשות צו האוסר על הדלקת אש בשטחים פתוחים בכל רחבי ישראל שמצפון לכביש 25 (כביש נחל עוז-צומת הערבה).[47]
מגן דוד אדום פינה מאושפזים מהמרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן בחיפה. מרכז רפואי כרמל, השוכן בסמוך למוקדי שרפה בחיפה נערך בצוותים מתוגברים לטיפול בנפגעי השרפה בעיר.[48]
כ-20,000 שוטרי משטרת ישראל, ובנוסף להם מתנדבים ולוחמי משמר הגבול, פעלו במוקדים השונים של השריפות. כמו כן, נערכו למניעת ביזה באזורי מגורים שנפגעו בשריפות.[49] חוקרי המשטרה, יחד עם חוקרי השב"כ, פעלו לאיתור חשודים בהצתת שריפות ולאיתור חשודים בהסתה להצתה.
חיל האוויר הישראלי הפעיל מטוסי תצפית מאוישים מדגם צופית וכטב"מים מסוגים שונים לשם איתור מוקדי שריפות יער ומציתי שריפות.[50][51] מטוסי הכיבוי הזרים שהגיעו לישראל פעלו מבסיס חצור של החיל.[50]
תשתיות
חברת החשמל הכריזה על מצב חירום ועובדי החברה פעלו לניתוק זרם החשמל באזורי השריפות ולהחזרתו עם חלוף הסכנה, תוך ניתוק נקודתי של הבתים שעלו באש. בהמשך פעלו לתיקון נזקי תשתיות החשמל.[52]
תנועת הרכבות הופסקה מספר פעמים בין בנימינה לחדרה בעקבות שריפות בקרבת המסילה.[46]
במהלך השרפה בכרמל, שדה התעופה בחיפה נסגר לפעילות אזרחית, על מנת לאפשר טיסות כיבוי.[46] מנהרות הכרמל נפתחו לנסיעה ללא תשלום למספר שעות ושימשו כציר פינוי.[53]
פיצויים
רשות המסים בישראל פרסמה רשימה של יישובים שהשריפות בהם הן הצתות מכוונות שעולה בהן חשד סביר כי מקורן בפעולות איבה. מי שניזוקו מהשריפות ביישובים אלה יקבלו פיצוי מרשות המיסים,[5][54] ואלה מהם המבוטחים בביטוח רכוש אינם זכאים לפיצוי מחברת הביטוח (משום שפוליסת רכוש אינה מכסה נזקי מלחמה), אך חברות הביטוח נענו לבקשת האוצר להשלים את הפיצוי למבוטחים אלה (כאשר סכום ביטוח התכולה גדול מהפיצוי הממשלתי).[55]
המדינה הודיעה על הענקת סיוע כספי ראשוני שיועבר באמצעות העיריות על סך 2,500 ₪, לכל אדם שלא יכול לחזור לביתו בעקבות השריפות.[56] כחודשיים וחצי לאחר גל השריפות הודיע מנהל רשות המיסים, משה אשר, על השלמת הטיפול ב-70% מהתביעות לפיצוי.[57]
עד דצמבר 2017 הסתיים הטיפול ב–99% מ–2,762 תביעות שהוגשו לרשות המיסים, ושולמו פיצויים בסך כולל של 227 מיליון ש"ח.[58]
גורמים נוספים
אתר פייסבוק הפעיל, לראשונה בישראל, את כלי 'בדיקת הבטיחות' (Safety Check) בחיפה בעקבות פינוי של עשרות אלפי תושבי העיר ב-24 בנובמבר, המאפשרת למשתמשי האתר להודיע שהם בריאים ושלמים.[59]
סיוע זר
בשל ריבוי מוקדי השרפה ברחבי ישראל, פנתה ישראל למדינות שכנות לקבלת סיוע, בין השאר על בסיס הסכמי שיתוף פעולה קיימים. סיוע בדמות השאלת מטוסי ומסוקי כיבוי התקבל מאיטליה שפנתה מיוזמתה להציע עזרה, טורקיה, יוון, קפריסין מדינות אלו הקדימו להגיע ולסייע, קרואטיה, הממלכה המאוחדת ורוסיה ששלחה מטוסי כיבוי גדולים.[60][61] ישראל גם הזמינה מטוס מסוג גלובל סופרטנקר, דגם מטוס כיבוי הגדול ביותר בעולם מארצות הברית,[62] וזה הגיע ב-25 בנובמבר בערב אך כמעט ולא נעשה בו שימוש. סך הכל פעלו כ-325 אזרחים זרים שהגיעו לארץ בעקבות פניית ישראל ו-22 כלים אוויריים כסיוע זר. לאורך גל השריפות שוגרו מטוסי הכיבוי הזרים והישראלים ל-676 גיחות, המסתכמות בכ-564 שעות טיסה, במסגרתן הוטלו למעלה מ-1,620,000 ליטר נוזלים, קצף ומעכבי בעירה מעל מוקדי האש השונים ובסמוך לצירי התנועה.[45]
אוקראינה - 10 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי AN32.[65]
אזרבייג'ן - 12 אנשי צוות ומטוס כיבוי ברייב 200.[66]
איטליה – 13 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.
ארצות הברית - שמונה אנשי צוות ומטוס סופרטנקר. וכן 39 כבאים שהגיעו בטיסות מסחריות.
הממלכה המאוחדת – השאלת מסוק כיבוי.[62]
הרשות הפלסטינית - העבירה לישראל 8 כבאיות ו-30 אנשי צוות. ארבע פעלו באזור ירושלים והארבע האחרות בחיפה.
טורקיה – 10 אנשי צוות ושלושה מטוסי בומברדייה 415.
יוון – 42 אנשי צוות ושלושה מטוסי כיבוי בומברדייה 415.
ירדן - השאלת כבאיות.
מצרים - השאלת 2 מסוקי כיבוי.[67]
ספרד - השאלת 4 מטוסי כיבוי.[68]
צרפת - 14 אנשי צוות, שני מטוסי כיבוי CL 425, לצד מטוס סיוע BE 200. וכן שישה כבאים שהוצבו בראשון לציון.
קפריסין – 9 אנשי צוות ומטוס כיבוי אייר טרקטור AT. וכן 89 כבאים וארבע כבאיות.[69][63][64]
קרואטיה – 14 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.
רוסיה – השאלת שני מטוסי כיבוי מדגם ברייב 200 ו-24 אנשי צוות.[60]
מדינות נוספות הציעו סיוע אך ישראל הודיעה להן באותו שלב שהוא כבר אינו נחוץ ובהן:
אוסטריה, 
בולגריה, 
בלארוס, 
גאורגיה, 
הולנד, 
סלובקיה, 
פורטוגל, 
צ'כיה, 
רומניה ו
שווייץ.[63][64]
הערכת תפקוד הרשויות
בדיקה שנערכה מטעם משרד מבקר המדינה במספר רשויות מקומיות בין אוגוסט 2017 למאי 2018, בעקבות השריפה ב-2016, גילתה כי ליקויים שעלו בדו"ח המבקר בעקבות השריפה בכרמל ב-2010 לא טופלו.[70]
בסיכום דו"ח המבקר מ-2018 נרשם:”על משרדי הממשלה, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד, ובמיוחד לקראת קיץ 2019”.[71]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפת מוקדי השריפות
- גל השריפות - היום השלישי, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
- גל השריפות - היום הרביעי, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
- גל השריפות - היום השישי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2016
השר ארדן: צריך להרוס בתים של מציתים | עדכונים שוטפים, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2016 - יומן אירועים 26 בנובמבר 2016- יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, 5 ימים של אש: 180 נפגעים, 560 דירות נשרפו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2016
- קובי רוזן, כ-30 עצורים, כ-180 נפגעים ולמעלה מ-560 דירות שרופות, באתר כיכר השבת, 27 בנובמבר 2016
- רועי ינובסקי, 1,773 שריפות, כ-2,000 כבאים: מערך הכבאות מסכם את מבצע "באש ובמים", באתר ynet, 28 בנובמבר 2016
- עפרה לקס, הצתה מאוחרת, באתר ערוץ 7, מתוך בשבע, 2 במרץ 2017, ד' באדר תשע"ז
