גיולה לורנט

לורנט, בנו של שוטר שנלחם במלחמת העולם השנייה בצד הגרמני, נולד בקוסג שבהונגריה. הוא הפך לכדורגלן מקצועני בגיל 16, בקבוצת Kõszeg SE מעיר מגוריו. בעונת 1942/1943 החל לשחק בזומבאוולי האלאדס מליגת העל ההונגרית. בעונה העוקבת עבר לנאג'יוואראדי, ולאחר מכן שיחק בוואשאש. כאשר חזר לנאג'יוואראדי, בשנת 1945, כבר שינתה הקבוצה את שמה לאוראדיה. בעונת 1946/1947 שיחק בקבוצה הרומנית ארד מהעיר ארד, וזכה איתה באליפות הליגה בתום העונה.

בשנים 1947 עד 1950 שיחק בוואשאש מבודפשט, בשנים 1951–1956 בבודפשט הונבד, ולמשך זמן מה בוואצי ואשאש (1956–1957).

במהלך שנות החמישים לורנט היה חבר בולט בנבחרת ההונגרית של שנות החמישים שזכתה לכינוי "נבחרת הזהב", שכללה גם את פרנץ פושקש, זולטן צ'יבור, שנדור קוצ'יש, יוזף בוזסיק ונאנדור הידגקוטי. במהלך 6 השנים בהן שיחק בנבחרת (1949–1955) זכה לורנט במדליית זהב אולימפית בשנת 1952, ובשנת 1953 זכה בגביע מרכז אירופה. במונדיאל 1954 הונגריה הגיעה כפייבוריטית לזכות בטורניר, אך הפסידה בגמר 3–2 לגרמניה המערבית במשחק שזכור כ"נס של ברן". בשנת 1955 סיים לשחק עבור הנבחרת.

לאחר שפרש כשחקן, לורנט הפך למאמן. הוא אימן קבוצות כמו: בודפשט הונבד, באיירן מינכן ופאוק סלוניקי. בעודו מאמן פאוק, הוא זכה איתם בתואר אליפות יוון בשנת 1976. ב-31 במאי 1981, בעודו מאמן, לקה בהתקף לב בזמן שצפה במשחק של פאוק נגד אולימפיאקוס ונפטר בגיל 58.

נבחרת הונגריה

• מדליית זהב אולימפית: 1952
• גביע מרכז אירופה: 1953
• סגנית מונדיאל 1954

נגיוראדי

• אליפות הונגריה: 1953

UTA ארד

• אליפות רומניה: 1947

בודפשט הונבד

• אליפות הונגריה (3): 1952, 1954, 1955

מדיה וקבצים בנושא גיולה לורנט בוויקישיתוף

• גיולה לורנט, באתר Transfermarkt
• גיולה לורנט, באתר WorldFootball.net
• גיולה לורנט, באתר National Football Teams
• גיולה לורנט, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• גיולה לורנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)