גומצן שטיינגר
גומצן שטיינגר (שם מדעי: Trimeresurus stejnegeri) הוא מין של נחש ארסי מתת-משפחת צפעוני גומה שתחום תפוצתו הוא בדרום-מזרח אסיה. לגומצן זה קיימים שני תת-מינים מוכרים.[2]
 גומצן שטיינגר | |
|---|---|
 גומצן שטיינגר | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | צפעיים |
| סוג: | גומצן |
| מין: | גומצן שטיינגר |
| שם מדעי | |
 Trimeresurus stejnegeriשמידט, 1925 | |
 | |
אטימולוגיה
האפיתט (stejnegeri) מנציח את לאונרד שטיינגר (Leonhard Hess Stejneger; 1851–1943) הרפטולוג אמריקני יליד נורווגיה שפעל במסגרת מוסד הסמית'סוניאן מעל ל-60 שנים.[3]
תיאור
גומצן שטיינגר הוא נחש קטן עד בינוני, דק וארוך עד למקסימום של 90 סנטימטרים, הכוללים זנב באורך 14.5 סנטימטרים. ראשו משולש, צווארו דק, עיניו אדומות ויש גומת חישה בין העיניים לנחיריים. גב הגומצן הוא בגוון ירוק בהיר עד כהה, וגוון הגחון הוא ירוק בהיר עד לבנבן, השניים מופרדים על ידי פס דו צבעי בכתום או בחום (מלמטה) ולבן (מלמעלה) (זכרים) או רק דו צבעי או לבן (נקבות), הכולל את כל שורת הקשקשים הקיצונית וחלק מהשורה השנייה. הזנב הוא בגוון אדום לבנה. לזכרים יש זוג המיפניס (hemipenis, "פלג-פין" במונחים האקדמיה) קצרים וקוצניים מעבר לנקודת ההתפצלות.
בתי גידול ותפוצה
הגומצן חי במגוון בתי גידול וסביבות, מיערות משניים בגובה נמוך ועד אזורים הרריים בגובה 2,000 מטרים.
הוא מצוי באסאם (הודו) ונפאל דרך מיאנמר, תאילנד ולאוס לסין (גואנגשי, גואנגדונג, האינאן, פוג'יין, ג'ג'יאנג, יונאן) וטאיוואן.
אורח חיים
הגומצן פעיל הן ביום והן בלילה, אבל עיקר פעילותו בלילה. עיקר מזונו הם צפרדעים, לטאות, ציפורים, עכברים וצרצרים, כאשר עיקר התזונה מבוססת על צפרדעים. ההפריה מתרחשת בסתיו ומהביצים בוקעים בקיץ שנה אחר-כך בין 2 ל-15 נחשים צעירים שאורכם כ-26 סנטימטרים. הם מגיעים לבגרות מינית אחרי שנה וחצי.
ארס
ארס גומצן שטיינגר הוא המוטוקסין חזק. הפצע מרגיש בדרך כלל כואב ביותר, כאילו הוא נצרב בברזל חם, והכאב לא שוכך עד 24 שעות לאחר ההכשה. תוך מספר דקות מרגע ההכשה הבשר שמסביב מת והופך שחור, ומדגיש את פצעי ההכשה. אתר הפצע מתנפח במהירות והעור והשרירים הופכים לשחורים בגלל נמק. גודל האזור שעובר נמק תלוי בכמות הארס המוזרק ובעומק ההכשה.
תת-מינים
| תת-מינים | מזהה הטקסון | שם עממי | תחום תפוצה |
|---|---|---|---|
| Trimeresurus stejnegeri chenbihuii | Er-mi Zhao, 1997 | צפעון גומה צ'ן | סין, האינאן: על הר דְיָאולְווֹ בגובה 225–290 מטרים (נפת לִינְגְשְׁווֵי) ועל הר ווּגְ'ה בגובה 500 מטרים (נפת צְ'יוֹנְגְג'ונְג) |
| T. s. stejnegeri | שמידט, 1925 | צפעון גומה שטיינגר | סין (במזרח סצ'ואן, גוויג'ואו, חוביי, אנחווי, ג'יאנגסו, ג'ג'יאנג, ג'יאנגשי, חונאן, פוג'יין, גאנסו, גואנגדונג, יונאן וגואנגשי), טאיוואן ווייטנאם |
לקריאה נוספת
- Creer S, Malhotra A, Thorpe RS, Chou WH (2001). "Multiple causation of phylogeographical pattern as revealed by nested clade analysis of the bamboo viper (Trimeresurus stejnegeri) within Taiwan". Molecular Ecology 10 (8): 1967-1981.
- Malhotra, Anita; Thorpe, Roger S. (2004). "Maximizing information in systematic revisions: a combined molecular and morphological analysis of a cryptic green Pit Viper complex (Trimeresurus stejnegeri)". Biological Journal of the Linnean Society 82 (2): 219.
- Parkinson CL (1999). "Molecular systematics and biogeographical history of Pit Vipers as determined by mitochondrial ribosomal DNA sequences". Copeia 1999 (3): 576–586.
- Peng G, Fuji Z (2001). "Comparative studies on hemipenes of four species of Trimeresurus (sensu stricto) (Serpentes: Crotalinae)". Amphibia-Reptilia 22 (1): 113-117.
- Karl Patterson Schmidt (1925). "New Reptiles and a New Salamander from China". American Museum Novitates (157): 1-5. ("Trimeresurus stejnegeri, new species", p. 4).
- Tu M-C et al. (2000). "Phylogeny, Taxonomy, and Biogeography of the Oriental Pit Vipers of the Genus Trimeresurus (Reptilia: Viperidae: Crotalinae): A Molecular Perspective". Zoological Science 17: 1147–1157.
קישורים חיצוניים
- גומצן שטיינגר, באתר ITIS (באנגלית)
- גומצן שטיינגר, באתר NCBI (באנגלית)
- גומצן שטיינגר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גומצן שטיינגר, באתר GBIF (באנגלית)
- Trimeresurus stejnegeri SCHMIDT, 1925, The Reptile Database