גולדפינגר

בסצנת הפתיחה המפורסמת, נשלח בונד (שון קונרי) - לפוצץ מפעל של אדם ערמומי בשם רומלז, ואכן מצליח בונד לפוצץ. אחרי הפיצוץ, הולך בונד למועדון, ושם הוא פוגש סוכן מקומי, שמספר לבונד שיש טיסה למיאמי בעוד שעה. בונד מספר לסוכן שהוא מתכנן לעלות לטיסה, אבל הוא גם רוצה לפגוש את רקדנית המועדון. בונד ניגש אל החדר של הרקדנית, אך לפתע - באמצע שבונד והרקדנית מדברים, אחד העובדים של רומלז מתנפל על בונד מאוחריו, והשניים מתאבקים - אבל לבסוף, מצליח בונד להפיל את העובד אל אמבטיה, ואז לפוצץ את האמבטייה. בונד מבין שהרקדנית שיתפה פעולה, גם, עם רומלז, אז הוא יוצא מהחדר, במילים המפורסמות: ''מזעזע! מזעזע בקטע חיובי."

בהמשך הסרט (והספר), בזמן שבונד מתענג במלון במיאמי ביץ', הסוכן האמריקאי וחברו של בונד - פליקס לייטר, מספר לבונד על משימה חדשה מ-M, ראש האם.איי.6: לעקוב אחר אדם בשם אוריק גולדפינגר. מפה לשם, לאחר מוות של שתי אחיות צעירות (האחיות ג'יל וטילי מסטרסטון), מגלה בונד מזימה שטנית שמתוכננת ע''י גולדפינגר, אשר זוממת להפוך את הזהב של הבנק פורט נוקס - לזהב רדיואקטיבי, וכך למעשה, להגדיל את ערך הזהב של גולדפינגר לפחות פי עשרה. בונד מנסה לסכל בכל כוחו את מזימתו של גולדפינגר הרשע, אך המשימה מתגלה כקשה מאוד, לאחר שפוגש בונד את אודג'וב - משרתו האילם (אך גם החזק מאוד) של גולדפינגר, ואת הטייסת האישית של גולדפינגר - מיס פוסי גאלור.

בסוף הסרט, בעזרת פליקס לייטר וחבריו, מצליח בונד לנטרל (ב-7 השניות האחרונות), את הפצצה בפורט נוקס שגולדפינגר הטמין, ונוסף על כך, גם לחסל את אודג'וב. בסצנה האחרונה, בונד עולה למטוס שטס אל הבית הלבן ישירות אל נשיא ארה''ב - משום שהנשיא רוצה להודות לבונד באופן אישי. הטיסה מקבלת תפנית לא כצפוי, כאשר גולדפינגר מסתנן בשקט גם אל המטוס, והוא ובונד מתאבקים. בונד מצליח לחסל את גולדפינגר אחרי קרב ארוך, בכך שהוא מעיף אותו מחלון במטוס, אבל כתוצאה מכך - המטוס נפגע קשות ועומד להתרסק. בונד נכנס אל תא הטייס ומבחין שהטייסת היא פוסי גאלור, והשניים צונחים עם מצנח וכך שורדים את התרסקות המטוס.

את דמותו של גולדפינגר גילם השחקן הגרמני גרט פרובה.

תקציבו ההתחלתי של הסרט היה כ-3 מיליון דולר (23 מיליון דולר ב -2017), יותר מתקציב שני הסרטים שקדמו לו ביחד. טראנס יאנג, שביים את שני הסרטים הקודמים לא ביים את "גולדפינגר", מכיוון שביים סרט אחר במקביל. הבמאי גאי המילטון החליף אותו. המילטון אף הכיר באופן אישי את איאן פלמינג, מתקופת השירות הצבאי בהצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה.

צילומי הסרט החלו ב-20 בינואר 1964 במיאמי, פלורידה שבארצות הברית. רוב הצילומים התקיימו באנגליה. איאן פלמינג ביקר בצילומים באפריל, וזו הייתה הפעם האחרונה שהיה מעורב בצילומים, מפני שנפטר באוגוסט של אותה השנה, זמן קצר לפני שחרור הסרט.

הסרט הוקרן לראשונה בלונדון ב-17 בספטמבר 1964 והגיע לארצות הברית בדצמבר, כאשר הוקרן לראשונה בניו יורק. הסרט נחשב באופן מיידי לשובר קופות.

לקראת הקרנת הסרט בישראל, אישרה תחילה המועצה לביקורת הקולנוע את הקרנתו בארץ, אולם אז התפרסם ראיון בעיתון דיילי מייל אנגליה עם השחקן גרט פרובה, שמגלם בסרט את גולדפינגר, שבו ציין שהיה חבר המפלגה הנאצית.^[2] המועצה ביטלה את ההיתר והתנהל דיון ציבורי האם ראוי להקרין סרט עם שחקן בעל עבר כזה. התברר כי פרובה עזב את המפלגה הנאצית ב-1937, עוד בטרם מלחמת העולם והשואה. בזמן השואה הוא אף סייע למשפחה יהודית בווינה. לאור המידע הזה נאותה המועצה לאשר את הקרנת הסרט.

איאן פלמינג גר בסמוך לרחוב וילו 2 בשכונת המפסטד בלונדון, שם התגורר גם האדריכל ארנו גולדפינגר. בשנת 1938, נבנה במקום בית מגורים שצופה בלבנים אדומות ותוכנן על ידי גולדפינגר. המבנים הוויקטוריאניים שעמדו שם נהרסו למטרת בניית המבנה, על אף מחאות השכנים, בהם איאן פלמינג. בעקבות כעסו של פלמינג על גולדפינגר, ובשל שנאתו של פלמינג את המבנה ה"מכוער" בעיניו, קרא פלמינג לנבל נגדו צריך להילחם ג'יימס בונד על שם האדריכל.

מדיה וקבצים בנושא גולדפינגר בוויקישיתוף

• "גולדפינגר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "גולדפינגר", באתר נטפליקס
• "גולדפינגר", באתר AllMovie (באנגלית)
• "גולדפינגר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "גולדפינגר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "גולדפינגר", באתר Metacritic (באנגלית)
• "גולדפינגר", באתר אידיבי
• "גולדפינגר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• גולדפינגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גולדפינגר, באתר MGM
• המועצה לביקורת סרטים ומחזות אוסרת את הקרנת גולדפינגר מסדרת סרטי ג'יימס בונד, 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים