גדליה שמלקיש

הרב גדליה[1] שְׁמֶלְקֶישׂ (לעיתים: שמלקיס, בכתיב יידי: שמעלקעס. נהגה: שְׁמֶלְקֶס; כ' בשבט ה'תרי"ז, 14 בפברואר 1857 - ליל כ"ט בטבת ה'תרפ"ח, 21 בינואר 1928) היה רב גליציאני, רבה של קולומיאה ואב בית הדין בפשמישל. בשנותיו האחרונות נשיא "המזרחי".

גדליה שמלקיש
הרב גדליה שמלקיש תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב גדליה שמלקיש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה14 בפברואר 1857
כ' בשבט ה'תרי"ז
לבוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה20 בינואר 1928 (בגיל 70)
כ"ט בטבת ה'תרפ"ח
פשמישל, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות? – 20 בינואר 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכותתנועת המזרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבה של קולומיאה
אב בית הדין בפשמישל
נשיא "המזרחי"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

נולד בפשמישל, היה אחיינו ותלמידו המובהק[2] של רבי יצחק יהודה שמלקיש, רבה של העיר ובהמשך רבה של לבוב, ומגדולי פוסקי גליציה. בגיל שמונה עשרה נישא לאסתר בתו של ר' בריש זילבר מטרנוב, וגר בשנות נישואיו הראשונות בטרנוב, בה למד בקלויז של חסידי צאנז.

בשנת תרנ"ח, 1898, התקבל כרבה של קולומיאה, עם הגיעו לעיר העביר דרשה מסורתית בהלכה ובאגדה, ובסופה נאם בגרמנית. בתחילת דרכו הרבנית, קיים יחסים צוננים עם התנועה הציונית בגליציה, ואף עורר את חמתם של אנשיה כאשר הופיע בלבושו הרבני בחגיגות המאה להולדתו של אדם מיצקביץ'. בשנת 1907 עזב את הרבנות בקולומיאה לאחר שהופרע נאומו בבית הכנסת הגדול במהלך מסע הבחירות לפרלמנט בווינה. הוא חזר לפשמישל ונבחר לכהן בה כאב בית הדין זמן קצר לאחר מכן. בראשית המאה ה-20 הצטרף לתנועת המזרחי והיה לאחד ממנהיגיה בגליציה, הוא נבחר בי"ב באב תרע"א (1911) כחבר מרכז המזרחי, בוועידת הכנה לקראת הקונגרס הציוני העשירי שהתכנסה בפרנקפורט[3], באדר תרע"ג (1913) כבר נבחר כנשיא הכבוד של הוועד הכללי של התנועה[4].

בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. לאחר המלחמה השתתף בקונגרסים הציוניים בקרלסבאד, ב-1921 וב-1923. בשנותיו האחרונות חלה ונמנע מפעילות ציבורית. הוא נפטר בפשמישל במוצאי שבת ליל כ"ט בטבת תרפ"ח, 21 בינואר 1928[5].

מלבד מאמריו שפורסמו בעיתונות התקופה, אבדו רוב כתביו בעת מלחמת העולם הראשונה וחורבן יהדות גליציה. מתוך הכתבים שנשארו ברשותו, הוציאה אלמנתו שנים ספורות לאחר פטירתו את הספר "אמרי רג"ש" (פיוטרקוב תרצ"א). הוספות ל"מסורת הש"ס" שכתב על גליונות עותק התלמוד הבבלי שלו, נמצאו בספרייתו של הרב יהודה לייב פישמן מימון שפרסם אותן בכתב העת סיני[6].

בנו, הרב ד"ר שמואל שמלקיש, היה מורה בגימנסיה בקרקוב, ובשנים 19211941 כיהן כסגן הרב ב"היכל הנאורים" בקרקוב, תחת הרב ד"ר יהושע טהון. הוא ורעייתו ז'נטה, בניהם ובתו ומשפחותיהם נספו בשואה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושחג הקורבןדור הררירוקדים עם כוכבים (עונה 3, קשת)לירז צ'רכיקדחת מערב הנילוסאילניתמלחמת חרבות ברזליורו 2024מיוחד:שינויים אחרוניםאליהו רביבותום אבניעמוס הוכשטייןרוקדים עם כוכבים (קשת)דנית גרינברגבלקספייסבלתי הפיך (ספר)עופר ינאיפרשת משחקי חברהמריאנו אידלמןאליפות אירופה בכדורגלהפועל תל אביב (כדורסל)לוסי איובנחמן שיקיליאן אמבפההקול בראש 2גאולה אבן-סעריוליה שמאלוב-ברקוביץ'בית הדרקוןשמעון מזרחיליגת העל בכדורסלהדירוג העולמי של פיפ"אאף אחד לא עוזב את פאלו אלטוישראלאנה ארונובדרגות צה"ליום האבברידג'רטון