ג'רלד נדלר

פוליטיקאי אמריקאי

ג'רלד לואיס "ג'רי" נדלראנגלית: Jerrold Lewis "Jerry" Nadler; נולד ב-13 ביוני 1947) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית משנת 1992. נציג המחוז ה-12 של מדינת ניו יורק.

ג'רי נדלר
Jerry Nadler
דיוקנו הרשמי של נדלר, 2019
דיוקנו הרשמי של נדלר, 2019
דיוקנו הרשמי של נדלר, 2019
לידה13 ביוני 1947 (בן 77)
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלאג'רלד לואיס נדלר
שם לידהJerrold Lewis Nadler עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלהאוניברסיטת קולומביה
אוניברסיטת פורדהאם
עיסוקפוליטיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוגג'וספין לנגסדור מילר (מאז 1976)
אתר האינטרנט הרשמי של ג'רלד נדלר
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק
3 בנובמבר 1992 – מכהן
(31 שנים)
→ טד וייס
מחוז בחירהמחוז הקונגרס ה-17 (1993-1992)
מחוז הקונגרס השמיני (2013-1993)
מחוז הקונגרס העשירי (2023-2013)
מחוז הקונגרס ה-12 (מאז 2023)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נדלר תומך בישראל וחבר באיפ"ק, השדולה למען ישראל בקונגרס (AIPAC).

ביוגרפיה

נדלר נולד בברוקלין וסיים את תיכון סטייביסנט ב-1965[1], שם שותפו לקבוצת הדיבייט היה אלכסנדר רוזנברג, לימים פילוסוף של המדע, ומנהל מסע הבחירות המוצלח שלו לנשיאות מועצת התלמידים היה דיק מוריס[2], שבעתיד יהפוך ליועץ הבחירות של ביל קלינטון ב-1992. נדלר סיים את אוניברסיטת קולומביה ואת בית הספר למשפטים של אוניברסיטת פורדהם.

הוא עבד עבור הקמפיין לפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות בשנת 1968 של המועמד יוג'ין מקארתי ונבחר לבית הנבחרים המדינתי של מדינת ניו יורק ב-1976. ב-1992, היהודי טד וייס היה צפוי לרוץ לבחירה מחדש במחוז ה-8, אשר מוספר מחדש מהמחוז ה-17 למחוז ה-8 אחרי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ב-1990. מכל מקום, וייס מת יום לפני הפריימריז. נדלר מונה להיות המועמד במקום וייס. הוא נבחר בקלות בבחירות הכלליות באותו נובמבר בזכות עצמו, כשהוא מנצח תחילה בבחירות המיוחדות של שארית כהונת המושב עד לבחירות הכלליות בנובמבר (מושבים המתפנים עקב מוות או פרישה במהלך כהונת בית הנבחרים, דורשים בחירות מיוחדות על מנת לשוב ולאיישם), וכשהתקיימו הבחירות הכלליות בנובמבר, התאריך שהן תמיד מתקיימות, הוא ניצח שוב. הוא נבחר מחדש עם מעט מאוד תחרות רצינית באחד המחוזות הדמוקרטים ביותר במדינה; רפובליקני לא ייצג את המחוז הזה או את המחוזות בתיחום הקודם שלהם מזה למעלה ממאה שנה[3]. ב-2013 מוספר המחוז מחדש כמספר 10 במקום מספר 8. בבחירות שנערכו בשנת 2023 בוצע שינוי גבולות האזורים. מטעם אזור בחירה מס' 10 נבחר דן גולדמן. נדלר התמודד באזור בחירה מס' 12 וזכה.

קריירה בבית הנבחרים

לנדלר יש רקורד הצבעה ליברלי קבוע בבית הנבחרים, והוא היה בין המתנגדים להצבעה להסמכה לנשיא לפלוש לעיראק[4][5]. הוא הגיע לראשונה לתודעה ציבורית לאומית במהלך משפט ההדחה של ביל קלינטון, כאשר הוא תיאר את התהליך כ"עבודה של מסילת רכבת חד-מפלגתית"[6].

אחרי פיגועי 11 בספטמבר סייע נדלר בקידום חקיקה המעניקה סיוע כלכלי למשפחות של הרוגים ועסקים קטנים שנפגעו עקב ההתקפות. כמו כן קודמה על ידו חקיקה להרחבת קצבאות ביטוח בריאות לאנשים פרטיים שסובלים מבעיות פיזיות או נפשיות כתוצאה מהתקפות הטרור ב-11 בספטמבר[7].

יחסו לישראל

ג'רלד נדלר הוא יהודי אוהד ישראל וחבר באיפ"ק, השדולה למען ישראל בקונגרס. נדלר חבר לשעבר במועצה האמריקנית לזיכרון השואה. הוא היה מבין התומכים הראשיים של החקיקה הפדרלית לפשעי שנאה וחיבר את הצעת החוק שמעניקה פטור ממס על פיצויים לניצולי שואה[8]. נדלר תמך ביהודי הפלשמורה וב-2005, הוא שלח מכתב לראש הממשלה אריק שרון המפציר בו להגדיל את קליטתם של יהודי הפלשמורה ולקצר את לוח הזמנים ליישובם מחדש[9].

ב-4 בספטמבר 2001, הוא יצא בהודעת גינויי רשמית לוועידת האו"ם שהשוותה בין ציונות לגזענות, בתמיכה של מדינות ערב[10]. באפריל, 2002 הוא הצביע בעד הצעת חוק בית הנבחרים 392 – המצדדת בישראל ובמלחמתה נגד הטרור[5] וביוני של אותה שנה הוא קרא לבוש לזנוח את תוכניתו להקמת מדינה פלסטינית זמנית, בעקבות התקפות הטרור על אזרחי ישראל[11]. ב-1 באוגוסט 2002, יום לאחר הפיגוע באוניברסיטה העברית, הוא גינה את המעשה ואמר לגבי הקבוצות הפלסטיניות החמושות, "רצח זה המשחק שלהם, חיסול ישראל זו מטרתם והלאומיות של אלו שנרצחו אינה משנה להם" והטיל את האחריות על יאסר ערפאת[12]. ב-5 בפברואר 2003, בתגובה לפרסום של מועצת המוסלמים האמריקנים (AMC), אשר רמזה שהאסון שאירע למעבורת החלל קולומביה היה מעשה אלוהי כעונש וגמול כנגד ישראל, קרא נדלר במכתב, למנהל הכללי של ה-AMC, אריק ארפן ויקרס, להתנער מההצהרות שלו ולכבד את האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון[13].

ביולי 2003, הוא היה תומך מרכזי של תיקון חוק הוצאות מבצעי החוץ של בית הנבחרים, שיעצור מימון של ארצות הברית לערב הסעודית בשנת התקציב 2004, בשל היותה מקום מפלט לטרוריסטים ולכספים שמגיעים מתוכה לחמאס ולארגונים אחרים[14]. נדלר תקף גם בחריפות את מחלקת המדינה על הכוונה לקצץ בסיוע לישראל, אם בניית הגדר לא תיפסק נדלר טען כי: "עדיף שמחלקת המדינה תתרכז במאמצים לעצירת הטרור הפלסטיני בישראל במקום לנסות ולהעניש את ממשלת ישראל על שהיא נוקטת באמצעי הזהירות ההכרחיים כנגד איום חמור ומתמשך של טרור מידי הרשות הפלסטינית"[15]. באוקטובר 2003, הוא תמך ב"חוק האחריות הסורית והשבת הריבונות הלבנונית". הוא האשים את סוריה בתמיכה בחמאס ובחזבאללה כנגד ישראל[16].

ב-22 בפברואר 2004, בעת ביקור בישראל הוא היה עד לפיגוע אוטובוס בקו 14, ליד גן הפעמון בירושלים של גדודי חללי אל אקצה, שגבה שמונה הרוגים, כולל שני תלמידי תיכון, כשעמד במרחק לא רב משם. במליאה כמה ימים אחר כך, הוא קרא לתמיכה אמריקנית בגדר ההפרדה ותיאר כיצד המחבל באותו פיגוע הסתנן דרך מקום בו הגדר לא נבנתה עוד. הוא השווה את ההתנגדות לבניית הגדר להאשמות כלפי צ'כיה ב-1938, שהיא מסכנת את שלום אירופה בכך שאינה נענית לדרישותו של אדולף היטלר על חבל הסודטים[17]. באוגוסט של שנה זו, הוא הגיב לפיגוע התאבדות המשולב בשני אוטובוסים בבאר שבע עם 16 הרוגים, וקבע כי "המלחמה של אמריקה בטרור לא מתחילה ונגמרת בטליבאן או אל-קאעידה. אנחנו חייבים לעזור ללחימה של ממשלת ישראל בטרוריסטים שממשיכים במשימות הרצח שלהם כדי לפגוע באזרחים ישראלים חפים מפשע"[18]. נדלר גם הפציר במזכיר המדינה דאז קולין פאוול, בעקבות התבטאויותיו של פיטר הנסן, ראש אונר"א, כי ארגונו מעסיק ביודעין אנשי חמאס, להשהות את המימון של ארצות הברית לאו"ם, עד לסילוק חברי ארגוני הטרור שמשרתים במוסדותיו[19]. עם מותו של ערפאת, נדלר קרא לו אחד מ"בני הבליעל הגדולים ביותר של המאה ה-20"[20].

במאי 2005 יצא נדלר נגד הטענות לפיהן ישראל היא הסיבה להסתבכותה של אמריקה במלחמה בעיראק. הוא תקף את סינדי שיהאן, מנהיגת ההתנגדות למלחמת עיראק באמריקה, על כי האשימה את ישראל במות בנה, וקרא לנשיא בוש שלא להפגש עמה או עם כל אחד אחר המעורב בדמגוגיה שכזו[21]. ב-28 באוקטובר, הוא תמך בהצעת החוק המגנה את דברי נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד שיש "למחוק את ישראל מהמפה" בכנס "עולם ללא ציונות". "איומים ברצח עם אסור שיורשו להתבצע; אסור להרשות לאיראן נשק גרעיני" הוא אמר[22].

בפברואר 2006, עם עליית חמאס לשלטון, הוא היה מבין יוזמי "חוק מניעת הטרור הפלסטיני לשנת 2006", המקצץ את הסיוע הישיר והעקיף לרשות הפלסטינית בהנהגת חמאס וסוגר את משרדי הרשות בוושינגטון. הוא שיגר מכתב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המפציר בו שלא להעניק סיוע לממשלת חמאס, וכן הפיץ מכתב ששלח לנשיא בוש, בקרב עמיתיו, המפציר בו לבנות קונצנזוס בינלאומי למניעת סיוע חוץ כדרך לבידוד החמאס[23][24][25]. במרץ 2006 הצטרף נדלר ל-40 חברי בית נוספים במכתב לנשיא בוש, בו הביעו את התנגדותם לאישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס, בבעלות איחוד האמירויות הערביות, בשל החשש שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל, ובגלל שהאמירויות מממנות את חמאס[26][27]. ב-13 ביולי 2006, עם פתיחת מלחמת לבנון השנייה, קבע נדלר כי לישראל אין ברירה אלא להדוף את אויביה הטרוריסטים"[28]; כמה ימים אחר כך בהפגנת תמיכה בישראל מול האו"ם, הוא טען כי חש באופן אישי כשם שחש ביוני 1967[29] ובתגובה במליאה לטיעונים ל"חוסר פרופורציונליות" של התגובה הישראלית, בעיקר מאירופה, אמר נדלר "ממתי אנחנו דורשים שתגובות למתקפות עירומות ורצח עם מכוון יהיו 'פרופורציונליות'!?"[30]. באותו חודש, הוא החרים יחד עם חבריו היהודים האחרים, צ'אק שומר, ברברה בוקסר, גארי אקרמן וניטה לאווי את הנאום בקונגרס של ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, בעקבות התבטאויותיו נגד ישראל[31].

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית יחד עם חמאס, נדלר חתם על מכתב יחד עם 243 חברי קונגרס, ביוזמתו של חבר הקונגרס רוברט וקסלר, המפציר בחוויאר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים[32]. ביולי של אותה שנה, הוא פעל ביחד עם כמה צירים בבית הנבחרים - בהם חברי הקונגרס היהודיים, רוברט וקסלר ואנתוני ויינר, לגבש גוש של חברי קונגרס משתי המפלגות כדי לבלום את עסקת הנשק עם סעודיה כשתוצג בגבעת הקפיטול[33][34][35]. סמוך לאותה עת הוא תמך בהצהרת בית הנבחרים שהאשימה את נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בהסתה לרצח עם וקראה למועצת הביטחון להאשים את אחמדיניז'אד בהפרה של העיקרון משנת 1948 של מניעה והענשה של פשע של רצח עם ומגילת הזכויות של האו"ם על ההתבטאויות שלו כי יש "למחוק את ישראל מהמפה"[36].

לפי אתר J-STREET נדלר התנגד להחלטת הנשיא טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים בגלל עניינים של "עיתוי".

פעילותו נגד דונלד טראמפ

נדלר ידוע כמתנגד חריף לעמדותיו ומדיניותו של דונלד טראמפ ופועל בנחישות להדחתו. בשנת 2018 מונה ליושב ראש ועדת המשפט של הקונגרס, ומתוקף תפקידו החל בחקירת אישים שהיו קשורים לטראמפ על מנת לגבש תשתית משפטית להמלצה להדיח את הנשיא. באוגוסט 2019 זימן לחקירה את דון מקגאן, שהיה היועץ המשפטי של הבית הלבן.

חיים אישיים

נדלר גר בחלק העילי של מנהטן (Upper West Side) עם אשתו ג'ויס מילר ובנו מייקל.

ב-2002, נדלר עבר ניתוח לפרוסקופיה, שעזר לו להוריד כ-50 ק"ג ממשקלו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רלד נדלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

🔥 Top keywords: עמוד ראשימיוחד:חיפושחג הקורבןדור הררירוקדים עם כוכבים (עונה 3, קשת)לירז צ'רכיקדחת מערב הנילוסאילניתמלחמת חרבות ברזליורו 2024מיוחד:שינויים אחרוניםאליהו רביבותום אבניעמוס הוכשטייןרוקדים עם כוכבים (קשת)דנית גרינברגבלקספייסבלתי הפיך (ספר)עופר ינאיפרשת משחקי חברהמריאנו אידלמןאליפות אירופה בכדורגלהפועל תל אביב (כדורסל)לוסי איובנחמן שיקיליאן אמבפההקול בראש 2גאולה אבן-סעריוליה שמאלוב-ברקוביץ'בית הדרקוןשמעון מזרחיליגת העל בכדורסלהדירוג העולמי של פיפ"אאף אחד לא עוזב את פאלו אלטוישראלאנה ארונובדרגות צה"ליום האבברידג'רטון