ג'ניפר וסטפלדט

וסטפלדט היא בתם של קונסטנס פרלסון, תרפיסטית, ופטריק מ. וסטפלדט ג'וניור, מהנדס חשמל.^[9] אביה החורג הוא מייקל פרלסון, גם הוא תרפיסטים. אחותה הגדולה היא העיתונאית איימי וסטפלדט.^[10] וסטפלדט גדלה בגילפורד, קונטיקט, שם למדה בתיכון גילפורד. לאחר מכן למדה באוניברסיטת ייל, שם קיבלה תואר ראשון בלימודי תיאטרון. בזמן שהייתה בייל, היא שיחקה במספר רב של הצגות ומחזות זמר ושרה בקבוצת הא-קפלה Redhot & Blue. משפחתה היא חלק מהאצולה השוודית, עם השם המקורי Wästfelt

עם סיום לימודיה באוניברסיטת ייל עם תואר ראשון בלימודי תיאטרון, וסטפלדט החלה את דרכה כשחקנית תיאטרון בניו יורק, וכיכבה בעשרות הפקות אזוריות ואוף-ברודוויי, כולל המחזמר הוותיק אוף-ברודוויי פנטסטיק.^[11] בשנת 1997, היא לוהקה לתפקיד קבוע בסיטקום של פוקס "שני גברים, נערה ופיצריה", לצד ריאן ריינולדס, טריילור הווארד וריצ'רד רוקולו^[12]

ב-1997 וסטפלדט כתבה ושיחקה יחד עם הת'ר יורגנסן במחזה אוף ברודוויי המבוסס על סדרת מערכונים בשם Lipschtick: The Story of Two Women Seeking The Perfect Shade, שמשך את תשומת לבם של אולפני הוליווד הגדולים.^[13] המחזה נבחר על ידי Radar Pictures להפוך לסרט, אך לאחר שנתיים של פיתוח, וסטפלדט ויורגנסן קנו בחזרה את הזכויות על התסריט והחליטו ליצור את הסרט באופן עצמאי.

הסרט "לנשק את ג'סיקה שטיין"^[4] הופיע לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של לוס אנג'לס בשנת 2001, שם זכה בפרס הקהל לסרט הטוב ביותר, ובפרס מיוחד של חבר השופטים לכתיבה ומשחק עבור וסטפלדט ויורגנסן.^[14] הסרט שוחרר על ידי Fox Searchlight Pictures במרץ 2002.

וסטפלדט קיבלה את פרס סטלייט הזהב לשחקנית הטובה ביותר במחזמר או קומדיה על תפקידה כג'סיקה, ומועמדות אינדי ספיריט לתסריט הראשון הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשיקגו, בפרס הקהל בפסטיבל הסרטים במיאמי, בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים היהודי של לואיוויל ובפרס המדיה GLAAD, והוא נכלל ביותר מתריסר רשימות של עשרת הסרטים המובילים לשנת 2002.^[15]

בשנת 2014, The Advocate רשם את הסרט כסרט חיוני לצופי להטב"ק+ ש"מעודד חקירה ומודעות עצמית".

בשנת 2020, מארה ריינשטיין בחנה ההשפעה שהייתה לסרט ה"אותנטי" וה"ניואנסי" הזה, וכתבה, "אני לא יכולה להפריז עד כמה לנשק את ג'סיקה שטיין הייתה חלוצת ה-rom-com ההומואי".^[16]

הסרט הבא של וסטפלדט, "אירה ואבי", סימן את הניסיון הראשון שלה כתסריטאית עצמאית. הסרט עלה לראשונה בפסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס בשנת 2006, שם זכה בפרס הקהל לסרט הטוב ביותר.^[17] הוא נרכש על ידי Magnolia Pictures ושוחרר בסתיו 2007 אז זכה לביקורות טובות.^[18][19]

וסטפלדט זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל האמנויות הקומדיה האמריקאיות של HBO באספן בשנת 2006 על הופעתה בתור אבי, שם גם הסרט אירה ואבי זכה בפרס חבר השופטים עבור הסרט הטוב ביותר.^[20] הסרט זכה בפרס הקהל עבור הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים היהודי בבוסטון.

ב-2011 כתבה וסטפלדט, הפיקה, כיכבה וביימה לראשונה את הסרט "חברים עם ילדים", שהיה להיט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ב-2011.^[21] Lionsgate and Roadside Attractions השיגו את הזכויות על הסרט, והוא יצא לאקרנים ב-2012. וסטפלדט כיכבה בסרט לצד אדם סקוט, עם צוות שחקנים הכולל את מאיה רודולף, קריסטן ויג, כריס או'דאוד, אדוארד ברנס, מייגן פוקס וג'ון האם.

פיטר טראוורס מ"רולינג סטון" כינה את "חברים עם ילדים" "קומדיה מצחיקה ונוגעת ללב עם עוקץ אמיתי בסופה", וראה בוסטפלדט "שחקנית בעלת שנינות וחן נדירים, וכעת יוצרת קולנוע עם עין חדה לניואנסים. מול המצלמה ומאחוריה, היא הזרם החי שמושך אותנו פנימה וגורם לנו לאכפתיות."

הסרט נכלל ברשימת עשרת הגדולים של מגזין ניו יורק,^[22] וכן ברשימת 12 המובילים של NPR לשנת 2012.

אחרי עונה אחת ב"שני גברים, נערה ופיצריה", אולפני פוקס המאה ה-20 ליהקו את וסטפלדט לתפקיד הראשי של סדרה אחרת, הקצרה להחזיק את התינוק ברשת פוקס.

בשנת 2006, היא לוהקה לתפקיד הראשי הנשי ב-Notes from the Underbelly, שרצה במשך שתי עונות. אנדרו ג'ונסטון כתב ב-TimeOut: "ג'ניפר וסטפלדט היא מותק מוחלטת, עם כישורים פיזיים-קומיים שאם מושחזים כהלכה, יכולים להתקרב לטריטוריה של לוסיל בול. במילים אחרות, היא בעצם נולדה לטלוויזיה. היא זוכה להראות גם את הצד הרציני שלה, ואם הסדרה תיתן לה מספיק חשיפה כדי להתחיל להתחרות עם הופ דייוויס ולורה ליני על תפקידים בלונדיניים-WASP, הסדרה תצדיק יותר את קיומה."^[23]

הקרדיטים המגוונים שלה בטלוויזיה כוללים את יאנגר, האנטומיה של גריי, 24, המשפט של איימי והאק, והשתתפות כאורחת בדרמה המצליחה של NBC החיים עצמם, בסדרה בנות של HBO ועוד. ב-2012 היא סיפקה את קולה של קיט לונטיין בפרקים של מרתה מדברת.

ב-2022 היא כתבה כמה פרקים בסדרת "הגברת הראשונה" של שואוטיים.^[24]

וסטפלדט עשתה את הופעת הבכורה שלה בברודוויי בסתיו 2003 בלהיט הביקורתי והמסחרי "עיר נהדרת", בכיכובה לצד זוכת שני פרסי הטוני דונה מרפי ובבימויה של זוכת שלושת פרסי הטוני קתלין מרשל. וסטפלדט קיבלה מועמדות לפרס טוני לשנת 2004,^[25] פרס עולם התיאטרון לבכורה המצטיינת בברודוויי,^[26] ופרס ליגת הדרמה על תפקידה בתור איילין שרווד.^[27]

עוד הופיעה על במות התיאטרון בבכורה העולמית של הספרייה של סקוט ז. ברנס בתיאטרון הציבורי יחד עם קלואי גרייס-מורץ, בבימויו של סטיבן סודרברג;^[28] The Explorers Club של נל בנג'מין ב-Manhattan Theatre Club, בבימויו של מארק ברוני;^[29] הסרט Too Much Sun של ניקי סילבר בתיאטרון הכרם יחד עם לינדה לאבין, בבימויו של מארק ברוקאו;^[30] הפינקס של ג'ו גילפורד עם ג'וש רדנור ב-The Powerhouse Theatre, בבימויו של צ'רלי סטראטון;^[31] The Power of Duff של סטיבן בלבר עם גרג קינאר ב-The Powerhouse Theatre בבימויו של פיטר דובואה, ועוד.^[32]

וסטפלדט הייתה במערכת יחסים ארוכת טווח עם השחקן ג'ון האם בין השנים 1997 ל-2015.^[33] כיום היא מחלקת את זמנה בין ניו יורק ללוס אנג'לס.

מדיה וקבצים בנושא ג'ניפר וסטפלדט בוויקישיתוף

• ג'ניפר וסטפלדט, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ניפר וסטפלדט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ניפר וסטפלדט, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ניפר וסטפלדט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)