ג'ודית לייט

לייט נולדה בטרנטון, ניו ג'רזי,^[1] שבארצות הברית למשפחה יהודית. בתם של פרל סו (שם משפחה לפני הנישואים: הולנדר), דוגמנית, וסידני לייט, רואה חשבון. לייט סיימה את התיכון בשנת 1966 בברלינגטון, ניו ג'רזי. היא בוגרת אוניברסיטת קרנגי מלון עם תואר בדרמה.^[2] היא מגדירה את האוניברסיטה בה למדה כ"קפדנית" ו"מדהימה".^[3] לאחר מכן, היא החלה את דרכה על במה, עם הופעת בכורה בריצ'רד השלישי בפסטיבל שייקספיר שנערך בקליפורניה בשנת 1970.

הופעת הבכורה של לייט בברודוויי הייתה בהפקת "בית בובות" בשנת 1975.‏^[2] כמו כן היא כיכבה גם בהפקת ברודוויי משנת 1976 של המחזה Herzl. במשך השנים, לייט הופיעה גם במסגרות של קבוצות תיאטרון במילווקי ובסיאטל.^[4] בשנות ה-70 המאוחרות, לייט התקשתה למצוא עבודה במשך תקופה ארוכה.^[3] בהיותה חסרת פרוטה, היא כמעט ופרשה מקריירת המשחק שלה, כי היא הרגישה שהיא לא תורמת דבר לעולם התיאטרון.^[3]

בשנת 1977 הסוכן של לייט הציע לה לגשת לאודישן עבור תפקיד של שחקנית מחליפה באופרת הסבון "לחיות את החיים" של ABC. בתחילה, מאחר שלא רצתה להיות מקושרת להפקות של אופרות סבון או סיטקומים, היא דחתה את ההצעה, אך שינתה את דעתה לאחר שנאמר לה כי תרוויח משכורת יומית של 350 דולר.^[3] במהלך האודישן לייט הבינה כי התוכנית מגיעה לקהל צופים רב מאוד, וכי ביכולתה "לעשות שינוי" וגם "לעשות כסף" בעת ובעונה אחת.^[3] בסופו של דבר, לייט לא לוהקה לתפקיד השחקנית המחליפה, ובמקום זאת היא לוהקה לתפקיד של קארו וולק, שבעבר גולם על ידי השחקניות קתרין בריץ' וג'וליה דאפי. תפקיד זה הפך למשתלם למדי עבור לייט, מאחר שסביבו התרחשה אחת מהעלילות הזכורות ביותר של הסדרה; דמותה של לייט הפכה לזונה אלכוהוליסטית, אחרי שהיא השתעממה מחייה כעקרת בית. בבית המשפט, קארן הצילה את חברתה ויקי מהרשעה ברצח סרסור. על ביצועיה, זכתה לייט לביקורות מחמיאות ולזכותה נזקפים ההישגים של הסדרה כולה שזכתה ברייטינג גבוה, מסוף שנות ה-70 ועד לשנות ה-80 המוקדמות.^[5][6] הופעתה על דוכן העדים נחשבת לאחד הרגעים הזכורים ביותר בטלוויזיה, על פי TV Guide.‏^[7] בשנת 1980 זכתה לייט בפרס אמי עבור "השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה שעות היום"; הסצנה שבה הודתה באשמה בבית המשפט מוערכת כל כך, שהיא משמשת בתי ספר למשחק עד היום.^[8] על תפקיד זה התבטאה לייט, ואמרה: "פחדתי לפני הסצנות האלו באולם בית המשפט ... הייסורים שנמשכו והתובע שנועץ את הסכין בקרביה... לא יכולתי שלא לשפוך הכל החוצה".^[9]

לייט זכתה בפרס אמי נוסף על אותו התפקיד בשנת 1981.‏^[10] היא הופיעה בעונה הראשונה של הסדרה "St. Elsewhere", בפרק "Dog Day Hospital", בו גילמה עקרת בית שהרתה בפעם התשיעית, אף על פי שבעלה טוען שעבר ניתוח לכריתת צינור הזרע. בניסיון להעניש את הרופא שהתרשל בתפקידו, היא משתלטת על חדר הניתוחים, ומאוחר יותר מגלה כי בעלה לא עבר את הניתוח, כפי שטען קודם.

לאחר הצלחה של לייט בשידורי הטלוויזיה של שעות היום, היא לוהקה לתפקיד הראשי של הפרסומאית האסרטיבית אנג'לה באוור בסיטקום של ערוץ ABC "מי הבוס?",^[2] לצידו של טוני דנזה, ששיחק את דמות סוכן הבית שלה (ובסופו של דבר - גם בן-זוגה). התוכנית רצה במשך שמונה עונות, מ-1984 ועד ל-1992. הסדרה זכתה לרייטינג גבוה, ודורגה באופן עקבי בעשירייה הראשונה של דירוגי צפיות השיא הסופיים בשנים 1989–1985. מדריך הטלוויזיה TV Guide דירג את הסדרה במקום 109 של רשימת הסיטקומים הטובים ביותר בכל הזמנים. במקביל לעבודתה בסדרה, לייט כיכבה גם בכמה סרטי טלוויזיה, לרבות Stamp of a Killer‏ (1987) לצד ג'ימי סמיתס, הדרמה הביוגרפית עטורת השבחים The Ryan White Story ‏ (1989) שבה היא גילמה את אמו של נער חולה איידס בשם ראיין וייט, וכן Wife, Mother, Murderer‏ (1991), שבו גילמה את דמותה של אודרי מארי הילרי.

אחרי "מי הבוס?", לייט כיכבה בסיטקום נוסף של ABC בשם Phenom, אשר שודר במשך עונה אחת, ב-1993–1994, לאחר מכן בוטל. בשנת 1988 היא שוב כיכבה בסיטקום שלא האריך ימים, The Simple Life, של רשת CBS.‏^[2] במהלך רוב שנות ה-90 היא הופיעה בסרטי קולנוע וטלוויזיה רבים, בהם Men Don't Tell וToo Close to Home.

בשנת 1999, חזרה לייט לבמה בהפקה באוף ברודוויי של המחזה זוכה פרס פוליצר Wit. היא זכתה לביקורות מחמיאות עבור ביצוע התפקיד של פרופ' ויויאן ברינג, מרצה לספרות באוניברסיטה, הנאבקת בסרטן השחלה, ושבה לגלם את התפקיד גם בסיבוב ההופעות בארצות הברית של ההפקה.^[2][11] לצורך ביצוע התפקיד, לייט אף גילחה את ראשה.^[12] אל מסך הטלוויזיה היא חזרה בשנת 2002, עם תפקיד אורח של עו"ד אליזבת דונלי - תובעת מחוזית ושופטת בסדרת הדרמה המשטרתית-משפטית של רשת NBC "חוק וסדר: מדור מיוחד".^[13] היא הופיעה ב-25 פרקים של הסדרה, בין השנים 2002–2010. בשנת 2004 היא כיכבה בסיטקום של רשת CBS, בשם The Stones.‏^[14]

בשנת 2006, הצטרפה לייט לצוות השחקנים של הסדרה הדרמה-קומית של ABC "בטי", בתפקיד קלייר מיד, אמם של אלקסיס (רבקה רומיין) ודניאל (אריק מביוס). במהלך העונה הראשונה, היא הופיעה מספר פעמים כשחקנית אורחת, והחל מהעונה השנייה היא קודמה לשחקנית קבועה בסדרה, והמשיכה להופיע בה עד לסיומה בשנת 2010. על תפקידה בסדרה, לייט הייתה מועמדת לפרס אמי (שחקנית אורחת בקומדיה הטובה ביותר לשנת 2007) ולפרס גילדת שחקני המסך (האנסמבל הטוב ביותר בסדרה קומית לשנת 2008).‏^[4] בשנת 2011 היא כיכבה בשני פיילוטים שכשלו: בסיטקום "Other People's Kids" של ABC ובדרמה "Eden" של USA.‏^[15][16] בשנת 2014 היא כיכבה לצידו של הנרי וינקלר בפיילוט נוסף של ABC בשם "The Winklers".‏^[17]

לייט הופיעה במספר סרטים בשנות ה-2000. היא כיכבה לצידם של כריס מסינה וג'ניפר וסטפלדט בקומדיה הרומנטית משנת 2006‏ "Ira & Abby". בשנת 2007, גילמה לייט את דמותה של אישה נוצרית רדיקלית בסרט העצמאי "Save Me".‏^[18] דמותה של לייט, גייל, עובדת בכנסייה נוצרית אשר פועלת לסייע להומוסקסואלים להתגבר על "מחלתם". אמונותיה מתערערות כאשר למקום מגיע מארק (צ'אד אלן), הומוסקסואל חולה המזכיר לגייל את בנה המת, והשניים מתיידדים ולומדים לקבל אחד את השני. בשנת 2014 היא הופיעה בסרט "Last Weekend" לצידה של פטרישיה קלרקסון; בסרט "We'll Never Have Paris" לייט ומלאני לינסקי גילמו אמא ובת.^[19][20]

בשנים 2010–2011 הופיעה לייט בתפקיד האלכוהוליסטית השנונה מארי לומברדי במחזה "Lombardi" שעלה בברודוויי, והייתה מועמדות לפרס טוני בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה.^[21] היא הופיעה במחזה "Other Desert Cities" ברודוויי ב-2011–2012 ועל הופעתה זו בתפקיד סילדה זכתה בפרס הטוני הראשון שלה, עבור השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה.^[22] בשנת 2013, היא הופיעה בברודוויי במחזה "The Assembled Parties", וב-8 ביוני 2013 זכתה בפרס הטוני השני שלה עבור השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה, על גילום דמותה של "פיי".^[23]

בשנת 2013, הצטרפה לייט לצוות השחקנים של סדרת ההמשך של "דאלאס" בערוץ TNT, בתפקיד המרשעת ג'ודית בראון ריילנד, אמו של האריס ריילנד (למרות היותה מבוגרת בשלוש שנים בלבד ממיטש פילגי שגילם את בנה בסדרה).^[24][25] היא קיבלה ביקורות חיוביות עבור הופעתה, ואנטרטיינמנט ויקלי קבע שהיא "גונבת את ההצגה".^[26] בשנת 2014 היא לוהקה לגלם את שלי פפרמן - גרושתו של אישה טרנסג'נדרית (בגילומו של ג'פרי טמבור) בקומדיה השחורה הדרמטית עטורת השבחים שנוצרה על ידי ג'יל סולווי ואולפני אמזון, "טרנספרנט".^[27][28] פרק הפיילוט שודר לראשונה ב-6 בפברואר 2014, ושאר פרקי העונה הראשונה שודרו ב-26 בספטמבר 2014.‏^[29] על תפקיד זה, לייט זכתה ב-Critics' Choice Television Award עבור שחקנית המשנה הקומית הטובה ביותר, ובפרס גלובוס הזהב עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר (בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה).^[30][31]

בשנת 2015, שבה לייט להופיע בברודוויי, בתפקיד מאדאם רקווין במחזה "Thérèse Raquin", בו כיכבה יחד עם קירה נייטלי ומאט ראיין.^[32]

בשנת 2018 הופיעה בתפקיד מרילין מיגלין ב"הרצח של ורסצ'ה" - העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה האמריקאית "סיפור פשע אמריקאי".

בשנת 2021 שיחקה את דמותה של רוזה סטיבנס בסרט הדרמה המוזיקלי "טיק, טיק... בום!" שביים לין-מנואל מירנדה לשירות הזרמת המדיה "נטפליקס", ומבוסס על המחזמר הסמי-אוטוביוגרפי באותו השם מאת ג'ונתן לארסון.

בשנת 2022 גילמה את המוציאה לאור בלאנש קנופף (אנ') בסדרה "ג'וליה" (אנ'); דרמה קומית תקופתית אודות ג'וליה צ'יילד של רשת HBO Max.

לייט היא יהודיה.^[33] היא נשואה לשחקן הטלוויזיה רוברט דסידריו מאז 1985,‏^[34] כאשר הם נפגשו בעת ששניהם כיכבו בסדרה "One Life to Live". לזוג אין ילדים, והם מתגוררים בקליפורניה. לייט מדברת צרפתית שוטפת.

לייט היא פעילה למען זכויות להט"ב^[4] וסייעה לעמיתה מהסדרה "מי הבוס?" דני פינטאורו לצאת מהארון. היא התנדבה עבור ארגוני צדקה להט"בים רבים. היא חברה במועצת המנהלים של קרן על שם מתיו שפרד, והייתה אחת מהנואמים במצעד לוושינגטון בשנת 1993. בשנת 1998, נחנכה על שמה ספרייה במרכז קהילתי עבור הומואים ולסביות בלוס אנג'לס.

לייט היא פעילה בולטת במלחמה באיידס בארצות הברית, וגילמה את דמותה של אמו של ראיין וייט, בסרט טלוויזיה משנת 1989 על חייו של וייט. כמו כן, היא חברה במועצת המנהלים של Point Foundation, ארגון להט"בי המספק תמיכה כספית, חונכות, הדרכה ותקווה לתלמידים מצטיינים המרגישים שנדחקו לשוליים בשל נטייה מינית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי.^[4]

ב-1 באפריל 2010, ג'ודית לייט חברה אל סינדי לאופר בהשקת הקמפיין להעלאת המודעות אודות אפליה של להט"בים, כחלק מפעילות הקרן שלה True Colors Fund. במסגרת הקמפיין, גברים ונשים הטרוסקסואלים עומדים יחד עם חברי הקהילה ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, על מנת להפסיק את האפליה נגדם. עוד לקחו חלק בקמפיין: וופי גולדברג, ג'ייסון מראז, אלטון ג'ון, סינת'יה ניקסון, קים קרדשיאן, קליי אייקן, שרון אוסבורן, קלי אוסבורן וג'סי טיילר פרגוסון.

מדיה וקבצים בנושא ג'ודית לייט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ודית לייט

• ג'ודית לייט, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ודית לייט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ודית לייט, ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ודית לייט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ודית לייט, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ודית לייט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ענת טייכר, "מי הבוס היתה סדרה חלוצית", באתר ynet, 18 בפברואר 2016