מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו. התפרסם בשם ספרו ברוך טעם.
נולד לרב יהושע יחזקאל פייבוש תאומים שהיה הרב של אוסטרובצה, אביו היה נכדו של הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים ונינו של הרב יונה תאומים-פרנקל, בעל ה"קיקיון דיונה".
יש אומרים כי למד בישיבתו של רבי משולם איגרא בטיסמניץ[1], אך ככל הנראה מדובר בטעות[2].
כיהן כרב בווישניצא משנת תקל"ח, ומשנת תק"ס ועד פטירתו כיהן כרב בלייפניק, בה ייסד גם ישיבה.
בשנת תקל"ח נישא לבתו של הרב יהודה פרנס, ראש הקהל של וישניצא (בנו של הרב ברוך פרנס חתן הרב יצחק סג"ל לנדא, רבה של קרקוב). בזיווג שני נישא לבתו של הרב יהודה לייב הלוי מליסא. אשתו השנייה נפטרה בשנת תקס"ט. בזיווג שלישי נישא לאלמנת הרב משה הכהן רפפורט, בתו של הרב צבי יהושע הלוי הורוביץ שהיה רב בטרייביטש, פרוסטיוב ובטרנוב, בנו של רבי שמעלקה מניקלשבורג. בתו, רחל, נשאה לרבי חיים הלברשטאם מצאנז.
נטמן בבית הקברות בלייפניק.
|
---|
בשבעה בתמוז דוה לבנו, צרה וצוקה לנו, לפ"ק. איש אלקים קדוש בנן של קדושים, חכם חרשים ונבון לחשים, גאון הזמן, רועה נאמן נשיא אלקים בתוכנו שופטנו ומחוקקנו, גדול בישראל שמו רשכב"הג הרב אב"ד מו"ה, ברוך תאומים זצל"ה, ברוך שמו וברוך טעמו ונימוקו, הגאון ושר [התורה], תילי תילים דרש לגודל חריפתו ובקיאותו בחדרי [התורה], אסף אסיפה וחיבר חברת בקור חולים ותלמוד [התורה], ווישניץ וקהל לייפניק האיר בנר מצוה ואור [התורה], מרחוק באו ונהרו חברים לשמוע מפיו חכמת [התורה], יגע והעמיד תלמידים מלומדים מהם מורי הוראת [התורה], מבן תשע עשרה שנה הלמה ראשו כתר [התורה], תהי מנוחתו כבוד בעדת צדיקים וחכמי [התורה]. |
|
|
- הרב יהושע השיל (ה'תק"ם - ה' בתמוז ה'תר"ג) מקומרנה.
- הרב יוסף מפלאנסק.
- רחל פייגא (בערך תקנ"ז-) אשת רבי חיים הלברשטאם מחסידות צאנז.
- בתו אשת רבי חיים הלברשטאם בזיווג שני.
- אשת הרב מנחם מאניש תאומים-פרנקל.
- יוכבד רבקה (תקס"ה - בערך תקצ"ד) אשת הרב מאיר יחיאל הלוי קמינר נכד המגן אברהם. בנם הרב יהודה היה חותנו של השפת אמת.
- חיה אשת הרב ישעיה שיף מזמאשט.
- רייזל. אשת הרב שלמה זלמן גולדשטוף מקרקוב. בנם ר' יהושע יחזקאל פייבל גולדשטוף (תק"פ-תרל"ח). מחבר "לקט אמרים", "מליץ יושר" (תרל"ו), "קורות העולם".
מלבד חיבוריו השאיר הגהות על ספרים רבים, שחלקן הודפסו.
- מיגו הוא "כוח הטענה" - אחד מחידושיו המיוחדים, הוא הסברא הידועה, שמיגו הוא כוח משפטי המעניק לאדם כוח בטענה אחת אם יכול היה לזכות בדין דרך טענה אחרת, ולא רק נאמנות וראיה שהוא לא שקרן.[5]
לקריאה נוספתעריכה
- "פג"ש", =פייבל גולדשטוף, "שיחת חולין של תלמידי חכמים", כתב עת נוגה הירח, שנה ראשונה, ג, עמ' 45.
קישורים חיצונייםעריכה
- מכתביו
הערות שולייםעריכה