ברוך בן שמואל

לדעת יעקב נחום אפשטיין הוא מחבר התוספות הנדפסים על מסכת סוטה. מלבד זאת, חיבר ספר הלכתי בשם ספר החכמה שצוטט בראשונים, ואף שימש בסיס לכתיבת "כללי התלמוד" של הרב בצלאל אשכנזי, שגם הזכירו בספרו שיטה מקובצת. הספר איננו נמצא בידינו כיום. כמו כן, חיבר גם פירוש למסכת נדרים שגם הוא אבד, אך הוזכר אצל פרשנים אחרים, כמו הרמב"ן והרשב"א. ידוע לנו שכתב גם תשובות הלכתיות, וחלקן מצויות בידינו ושמורות בארכיונים בגרמניה.

נשתמרו בסידור התפילה האשכנזי רבים מפיוטיו. ביניהם, השיר "ברוך אל עליון" המיועד לסעודות שבת, קינה לתשעה באב, ומספר פיוטי סליחות (כולל אני הוא השואל) ויוצרות. פיוטיו כונסו בידי אברהם מאיר הברמן (ראה להלן).

בנוסף לפיוטיו, כתב שיר שקול על סוגיית "אילן דעולא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ו, עמוד ב'), והדפיסו המהרש"א בחידושיו למסכת בבא בתרא דפו"ר, והודפס גם בנספחים לש"ס וילנא.

פיוטי רבי ברוך משמשים דוגמה להשפעת הפיוט הספרדי על זה האשכנזי, והשפעה זו ניכרת בצורה חזקה בפיוטי רבי ברוך, בין היתר במשקלם.^[2] בפיוטיו הושפע במיוחד מרבנו אפרים בן יצחק מרגנשבורג.^[4]

לשון פיוטיו דומה ללשון הפיוט הקדום, והוא משתמש, דרך משל, בכינויים רבים ובלשון נופל על לשון. אולם, נוסף על שימוש בפסוקים ובלשון המקרא, המקובלת בפיוט, הוא מרבה להשתמש גם בביטויים מלשון המשנה והתלמוד, ומביא לעיתים אף ביטויים פילוסופיים.^[4][5]

הברמן כותב כי נודעו לנו שמות שנים מבניו. האחד, ר' שמואל מבונבורק שהיה אף הוא חכם ופייטן ושמו נזכר בספרות הפוסקים, והשני שמו יעקב.^[6] מצבת נינו, נכדו של רבי שמואל מבמברג, נתגלתה בוירצבורג.^[7]

• שמחה עמנואל, "ר' ברוך ממגנצא: דמותו של חכם על-פי שרידי כתביו", בתוך סוגיות במחקר התלמוד, ירושלים תשס"א, עמ' 125–163.
• אברהם מאיר הברמן, "פיוטי רבינו ברוך בן שמואל ממגנצא", ידיעות המכון לחקר השירה העברית ו (תש"ו), עמ' מח–קס, באתר היברובוקס.

• הערך "ברוך בן שמואל ממגנצא" באתר "דעת"
• ברוך בן שמואל, דף שער בספרייה הלאומית