בני דמתי

דמתי שתיפקד ברוב הקריירה כקיצוני שמאלי, גדל במחלקת הנוער של קבוצת שמשון תל אביב ועלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1977–1978, בעקבות שינויים בהרכב שביצע המאמן יחיאל מור^[1]. לאחר 5 עונות רצופות בבוגרים, ביקש דמתי להשתחרר משמשון בסוף עונת 1981–1982 אך נענה בסירוב, תגובה שהובילה לכניסתו להסגר של שנתיים. בעונת 1984–1985 חתם בבית"ר תל אביב לעונה אחת ובסוף העונה ירדה בית"ר לליגה הארצית. בעונה שלאחר מכן ביקש דמתי להמשיך לשחק בקבוצה, אך נתקל בסירוב מצד הנהלת הקבוצה^[2].

דמתי חתם בצפרירים חולון והתחיל תקופה של 5 שנים רצופות, בעונה הראשונה נפצע ונעדר מספר חודשים, בהמשך היה חלק מצוות שהעפיל לליגה הבכירה בעונת 1986–1987, ירד חזרה לארצית בעונת 1988–1989 ועלה בשנית לליגה הבכירה בעונת 1989–1990 כשהצטרף לקבוצה רק במחזור ה-20 בעקבות שהות ממושכת בארצות הברית^[3]. בעונת 1990–1991 חתם אצל העולה החדשה לארצית מכבי עירוני אשדוד, איתה סיים עונה מוצלחת והגיע עד למקום ה-4^[4]. את עונת 1991–1992 התחיל במכבי עכו ובהמשך הצטרף לקבוצת הפועל חיפה והעפיל עימה לליגה הבכירה. בעונת 1993–1994 חזר לשמשון תל אביב לעונה פרישה בה סיימה הקבוצה במקום ה-4 והשתתפה במשחקי המבחן מול הפועל חיפה, אך הפסידה ונשארה בארצית.

דמתי השתייך לסגל נבחרת הנוער של המאמן אמציה לבקוביץ'^[5]

בני דמתי הוא אחיו הצעיר של כדורגלן שמשון תל אביב ונבחרת ישראל גדעון דמתי. השניים שיתפו פעולה בתחילת הדרך בשמשון.

נשוי לאיריס ואב ל-3 בנות, מתגורר בגבעתיים.