בלוטה אקסוקרינית

בלוטה אקסוקרינית (באנגלית: Exocrine gland, Duct gland) או בלוטת הפרשה חיצונית היא בלוטה המפרישה חומר דרך צינור אל חלל המצופה אפיתל, כלומר אל הסביבה החיצונית של הגוף או אל חללים שלהם פתחים כלפי חוץ. דוגמאות של בלוטות אקסוקריניות הן בלוטות הזיעה, בלוטות חלב ובלוטות הדמע.

בלוטה אקסוקרינית

שיוך	המערכת האקסוקרינית
מזהים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה	H2.00.02.0.03014
FMA	9596
קוד MeSH	A10.336
מזהה MeSH	D005088
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0015282

ההפרשה האקסוקרינית נחלקת לסוגים שונים לפי מבנה הבלוטה וצינורותיה: בלוטה פשוטה היא בלוטה שבה צינור ההפרשה משרת יחידת הפרשה אחת, ואילו בלוטה מורכבת היא בלוטה שבה הצינור מתפצל ומשרת מספר יחידות הפרשה נפרדות. בנוסף, גם האזור המפריש יכול להסתעף או להתקפל, ואז הבלוטה נקראת מסועפת (branched) או סלילית (coiled) בהתאם. כאשר האזור המפריש בבלוטה הוא גם כן בצורת צינור, הבלוטה נקראת צינורית (tubular), וכאשר הוא בצורת שק, הבלוטה נקראת אונית (acinar).

כמו כן, בלוטות אקסוקריניות נחלקות לשלושה סוגים, לפי האופן בו החומר המופרש יוצא מן הבלוטה: בלוטות מרוקריניות (נקראות גם אקריניות) הן בלוטות המפרישות חלבונים או גליקופרוטאינים באקסוציטוזה. זהו אופן ההפרשה הנפוץ ביותר, וכך מופרשת הזיעה בעור. בלוטות אפוקריניות מפרישות את החומר המיועד להפרשה יחד עם חלק גדול מן התא, העטוף ממברנה ומכיל ציטופלזמה. כך מופרשת זיעה בבית השחי. בלוטות הולוקריניות מפרישות תאים שלמים עם החומר המיועד להפרשה. הפרשה זו מאפיינת בלוטות חלב. הבלוטות המרוקריניות נחלקות אף הן לשני סוגים: נסיוביות (סרוזיות) וריריות (מוקוזיות), לפי החלבונים והגליקופרוטאינים שהן מפרישות.