בטי סגל

בטי בת ישראל^[2] נולדה בשנת 1916 בעיר וילנה, שבילדותה הייתה לחלק מפולין (כיום בירת ליטא). למדה משחק בסטודיו הדרמטי בווילנה בהדרכתו של איבוֹ גאל (אנ'). שיחקה בווילנה בתיאטרון הבובות "מידים".

לאחר מלחמת העולם השנייה והשחרור מן המחנות, הגיעה למחנות העקורים במינכן שבאזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, ושם שיחקה בתיאטרון שארית הפליטה – "התיאטרון היהודי של מינכן" (ביידיש: מינכענער ייִדישער טעאַטער, ובראשי תיבות: מיט). זמן לא רב לאחר המלחמה נישאה לשחקן והבמאי ישראל סגל, מי שהיה המנהל האמנותי של התיאטרון בגטו וילנה ולאחר מכן ממייסדי תיאטרון שארית הפליטה בגרמניה. בקיץ 1949^[3] עלו השניים לישראל בעלייה ההמונית שלאחר קום המדינה והתיישבו בתל אביב.

בארץ שיחקה בתיאטרון המטאטא, התיאטרון העירוני באר שבע, תיאטרון יידי ועוד. בשנת 1958 הצטרפה לתיאטרון אֹהל (5 שנים אחרי בעלה), ושיחקה בו עד לסגירתו בשנת 1969. השתתפה בכעשרים הצגות, בהן: "החולה המדומה", "חשמלית ושמה תשוקה", "הקמצן" ו"הכתובה".

בשנים 1961–1976 שיחקה במספר סרטים ישראליים, בהם "ניני" (1963), "הילד מעבר לרחוב" (1965) ו"טוביה ושבע בנותיו" (1968).

הייתה נשואה כ-40 שנה לישראל סגל, והתגוררה עמו ברחוב גורדון בתל אביב. במשך שנים רבות סעדה את בן-זוגה, שחלה בפרקינסון.

סגל טבעה בקיץ 1985 בחוף תל אביב, לאחר שהים היה סוער והמצילים נעדרו מעבודתם; גופתה נמשתה בבוקר מחוף גורדון.^[4] בת 68 במותה. אלמנהּ, ישראל, נפטר מספר שבועות אחריה. השניים נקברו זה לצד זה בבית העלמין הדרום.^[2]

• בטי סגל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• בטי סגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בטי סגל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• בטי סגל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• חיים נגיד, השחקנית שטבעה בים, מעריב, 18 באוגוסט 1985