בז'ה
בז'ה (בפורטוגזית: Beja) היא עיר בדרום פורטוגל, בירת מחוז בז'ה.
| |||
 | |||
| קו הרקיע של העיר, מעליה מתנשאת המצודה (מימין) והקתדרלה (משמאל) | |||
| מדינה |  פורטוגל | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בז'ה | ||
| שטח | 1,146.48 קמ"ר | ||
| גובה | 243 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 35,854 (2011) | ||
| קואורדינטות | 38°00′56″N 7°51′55″W / 38.015555555556°N 7.8652777777778°W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| http://www.cm-beja.pt | |||
גאוגרפיה
העיר ניצבת על גבעה ברום של 227 מטרים מעל פני הים, מעל מישור אלנטז'ו (אנ'), וחולשת על צומת דרכים חשוב.
היסטוריה
במקום התקיימה התיישבות עוד מימי הקלטים. בשנת 48 כבש יוליוס קיסר את המקום מידי הלוסיטנים והפך אותה לאחת משלוש הערים הראשיות של הפרובינקיה לוסיטניה.
לפני שנת 530 הפכה העיר למרכז בישופות בשם פאצ'ה (שיבוש של המילה הלטינית Pax, שלום). בשנת 713 נכבשה העיר על ידי המוסלמים מבית אומיה ושם העיר השתנה ל"באג'ה" (باجة).
בשנת 1031, עם התמוטטות ח'ליפות קורדובה הפכה העיר למרכז טאיפה (ממלכה מוסלמית קטנה ועצמאית). ב-1150 נכבשה עיר על ידי אל-מוואחידון, שצירפו אותה לח'ליפותם, שהשתרעה על פני צפון אפריקה ואל-אנדלוס.
ב-1162 נכבשה העיר על ידי צבאו של אפונסו הראשון, מלך פורטוגל. ב-1175 נכבשה שוב על ידי אל-מוואחידון והייתה בשליטתם עד 1234, אז נכבשה סופית על ידי סנשו השני, מלך פורטוגל וסופחה לפורטוגל. לאורך שנים אלה התדלדלה העיר ורק בשנת 1521 השיב לה מנואל הראשון, מלך פורטוגל מעמד של עיר. ב-1770 הושב לה גם מקומה כבישופות.
אתרים
- המצודה על ראש הגבעה הוקמה במאה ה-13 על ידי דיניש, מלך פורטוגל, על יסודות המבצר הרומאי. המצודה שופצה על ידי המוסלמים ומגדל העוז המרובע שלה, בן 40 מטרים (Torre de Menagem), הוא הגבוה ביותר ששרד בפורטוגל. כיום נמצא במקום מוזיאון.
- קתדרלת יעקב הקדוש (Sé Catedral de São Tiago Maior)[1] -המבנה הנוכחי הוקם ב-1590 על בסיס מבנים קדומים. הקתדרלה, המשמשת כמושב הבישוף, שופצה בין 1937 ל-1946.
- מוזיאון המלכה לאונור בבניין מנזר הקלריסיות העניות (Convento de Nossa Senhora da Conceição). המבנה הוקם ב-1459 כמנזר פרנציסקני על ידי פרננדו, דוכס ויזאו. המוזיאון נוסד ב-1928 וכולל אוסף אמנות ובו יצירות של הציור הפלמי, הספרדי והפורטוגלי מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18, בהן משל חוסה דה ריברה. בשנת 1987 נפתח במקום גם מוזיאון לארכאולוגיה, המציג ממצאים שנמצאו באזור מתקופת הברונזה ואילך.
- המוסד הפוליטכני של בז'ה (Instituto Politécnico de Beja) - מוסד להשכלה גבוהה ולימודי הנדסה, נוסד ב-1974.[2]
יהדות בז'ה
בעיר התקיימה קהילה יהודית, שאנשיה התאפיינו בניב ספרדי-יהודי ייחודי ושונה מהשפה הפורטוגלית הכללית. על קיום הרובע היהודי מעיד רחוב ששמו "רחוב היהודים". הידיעות הראשונות על ישיבת יהודים בפורטוגל הן מהמאה ה-12 וכבר אז היו קיימים רבעים יהודיים בליסבון, בז'ה וסנטרן. במאה ה-13 המלך אפונסו השלישי, מלך פורטוגל, הקים חטיבה נפרדת בממשל ליהודים והוא ניסה לנצל את קשריהם הכלכליים הטובים לפיתוח פורטוגל וזאת על אף שהיהודים הואשמו על ידי ההמון בהפצת המגפה השחורה.
מקורן של משפחות בג'איו, בז'רנו ובז'ה הוא מהעיר בז'ה ממנה נפוצו בימי גירוש פורטוגל ב-1498. עם זאת, רבים לא ברחו אלא התנצרו והפכו לאנוסים, כולל יהודים שהגיעו מספרד בעת גירוש ספרד. חלק ניכר מהאליטה בעיר הייתה מורכבת מאנוסים, והם שהקימו בה את האוניברסיטה הראשונה לרפואה בפורטוגל. עד הגברת האכיפה על ידי האינקוויזיציה הפורטוגזית במחצית השנייה של המאה ה-17 התקיימה קהילה מובחנת, לאחר מכן אין תיעוד לגבי קיומה וסביר כי חלק מן האנוסים נטמעו כליל בחברה הנוצרית וחלקם עברו למדינות אחרות כגון ארצות השפלה, אנגליה, דרום צרפת, מדינות הבלקן והעיר חברון.[3]
