אריך קוש

אריך קוש נולד בסרייבו ובה רכש השכלה תיכונית. בהמשך, רכש תואר במשפטים באוניברסיטת בלגרד. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, הצטרף קוש לכוחות הפרטיזנים של טיטו. לאחר שחרור יוגוסלביה השתלב קוש במנגנון הממשל היוגוסלבי וכיהן במספר תפקידים מינהליים בתחום התרבות והאמנות במדינה.

במקביל, פרסם קוש 12 רומנים, 10 אסופות של סיפורים קצרים וכן מספר רב של מאמרים ותרגומים. הוא זכה למספר פרסים ביוגוסלביה ובכלל זה פרס נין על ספרו "הרשת" (בסרבו-קרואטית: "Mreža"). ספריו פורסמו גם מחוץ ליוגוסלביה ובכלל זה בארצות הברית, בברית המועצות, בגרמניה המערבית, בבריטניה ובצ'כוסלובקיה. קוש היה חבר האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות. אריך קוש הלך לעולמו בבלגרד ב-2010 והוא בן 97 שנים.

• דְּרוֹֹרֵי וָאן פֶּה, תרגמה מסרבית דינה קטן בן-ציון, הוצאת כרמל, 2019^[1]
• עכברים, תרגמה מסרבית דינה קטן בן-ציון, הוצאת כרמל, 2022

ִ

• עופרה עופר אורן, "דרורי ואן פה": יפה-נפש הוא ביטוי גנאי?, בבלוג "סופרת ספרים", 26 בדצמבר 2019
• אריך קוש (1913-2010), דף שער בספרייה הלאומית