ארטימסה
ארטמיסה (בספרדית: Artemisa) היא עיר בקובה, ובירת מחוז בעל אותו השם. שטח העיר הוא 642 קילומטרים רבועים ואוכלוסייה של למעלה מ-86,444 תושבים (נכון ל-2022).[1] שטח העיר הכולל הוא כ-690 קילומטרים רבועים (270 מילים רבועים).[2] צפיפות האוכלוסין עומדת על כ-130 נפש לקילומטר רבוע.
 | |
| מדינה |  קובה |
|---|---|
| מחוז | מחוז ארטמיסה |
| תאריך ייסוד | 1818  |
| שטח | 690 קמ"ר |
| גובה | 50 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 59,130 (2012) |
| קואורדינטות | 22°48′49″N 82°45′48″W / 22.813611111111°N 82.763333333333°W |
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי |
  | |
היסטוריה
העיירה נוסדה בשנת 1818.הצורך להקמת העיר עלה בעקבות שריפה שהתרחשה ב-25 באפריל 1802 במספר שכונות בהוואנה. בעקבות השריפה נותרו משפחות רבות חסרות בית. ב-1818, הודות לתרומתו של דון פרנסיסקו דה ארנגו אי פניאלבר, החלה בניית הכנסייה המקומית שנחנכה ב-22 בדצמבר 1825. מקור השם ארטמיסה אינו ברור. נטען שמקורו מהאלה היוונית ארטמיס.
העיירה זכתה למעמד עצמי ב-9 ביוני 1878, על פי צו מלכותי. ב-1 בינואר 1879 התקיימה הישיבה הראשונה של מועצת העיר.
באזור לא התקיימה לחימה במהלך מלחמת עשר השנים, מכיוון שלא התרחשה כלל לחימה במערב האי.
ארטמיסה הייתה מקור חשוב לכח אדם צבאי בכוחותיו של פידל קסטרו במהפכה הקובנית.
כלכלה
במהלך המאה ה-19 העיירה התפתחה ושגשגה מבחינה כלכלית בזכות ייצור הקפה בתחילה ולאחר מכן העיר ייצרה גם טבק וסוכר. הפיתוח הכלכלי הואץ על ידי הגעת הרכבת ב-1864 ובניית הכבישים הארציים שקישרו את העיר לשאר הארץ.
הכלכלה הנוכחית של ארטמיסה מבוססת על חקלאות (הכוללת בעיקר גידולי פירות, אורז וקני סוכר), גידול חזירים, תעשיית מלט וחומרי בנייה, ייצור טבק, ייצור טקסטיל וחומרי הדברה. בתחילת המאה ה-21 ענף הסוכר חדל מלהיות דומיננטי בעיר.
חינוך
בעיר נמצאת אוניברסיטת ארטמיסה, אשר מכשירה אנשי מקצוע במדעי החקלאות ומורים לבתי ספר תיכון. באוניברסיטה פועלת גם הפקולטה למדעי הרפואה, שמכשירה רופאים, רופאי שיניים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות.
