אקילה לאורו (ראפר)

**אקילה לאורו**
**Achille Lauro**
	לאורו בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2019
	לאורו בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2019
לידה	11 ביולי 1990 (בן 34); ורונה, איטליה
שם לידה	לאורו דה מריניס
שם במה	Achille Lauro
מוקד פעילות	איטליה
תקופת הפעילות	מ-2012
עיסוק	זמר, ראפר
סוגה	היפ הופ, היפ הופ אלטרנטיבי, טראפ
שפה מועדפת	איטלקית

לאורו דה מאריניס (הגייה: [ˈlauro de maˈriːnis]; באיטלקית: Lauro De Marinis; נולד ב-11 ביולי 1990), ידוע בשם הבמה שלו, אקילה לאורו (הגייה: [aˈkille ˈlauro]), הוא זמר, כותב וראפר איטלקי.^[1]^[2] הוא זכה להכרה באיטליה בזכות השתתפותו בפסטיבל סן רמו, הקדם האיטלקי לתחרות הזמר של האירוויזיון, בשנים 2019–2020 ו-2022, עם השירים "Rolls Royce",‏ "Me ne frego" ו-"Domenica" בהתאמה.^[3]^[4] הוא נבחר לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2022 עם השיר "Stripper", לאחר שניצח בקדם "Una voce per San Marino".

שנותיו הראשונות

לאורו דה מאריניס נולד ב-11 ביולי 1990 בורונה שבאיטליה.^[5] אביו, ניקולה דה מאריניס, הוא פרופסור למשפטים ושופט בבית המשפט העליון לערעורים - ערכאת המשפט הגבוהה ביותר לערעורים באיטליה.^[6] אמו, כריסטינה זמבון, היא מנהלת של חברת האחזקות בבעלותו של לאורו, De Marinis Mgmt S.r.l. גדל ברומא ובגיל 14 עבר להתגורר עם אחיו הגדול, פדריקו, לאחר שהוריו עברו לעיר אחרת.^[7]

קריירה

2012–2014: תחילת הקריירה, Barabba,‏ Harvard ו-Achille Idol Immortale

אחיו של לאורו, פדריקו, היה המפיק המוזיקלי של להקת Quarto Blocco, וכבר מגיל צעיר נחשף דה מאריניס למוזיקת הראפ.^[7] הוא החל להשתמש בשם הבמה שלו, אקילה לאורו, לאחר שמספר אנשים קישרו את שם משפחתו לאוניית אקילה לאורו, שנחטפה על ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים ב-1985, וטבעה ב-1994.^[8]

ב-14 באפריל 2012 הוציא לאורו לאור את המיקסטייפ הראשון שלו, Barabba, שהיה זמין להורדה דיגיטלית.^[9] מאוחר יותר באותה השנה, ב-17 בספטמבר, פורסם המיקסטייפ השני, Harvard , שהיה זמין גם הוא להורדה דיגיטלית היות ששניהם יצאו לאור בהוצאה עצמאית.^[10]

בשנת 2014 חתם חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Roccia Music. בהמשך השנה, ב-27 בפברואר, יצא לאור אלבום הבכורה של לאורו, Achille Idol Immortale. הוא כלל מספר שיתופי פעולה עם אמנים נוספים, דוגמת מרקאש, גמיטאייז וקואז.^[11]

2015–2018: Dio c'è,‏ Ragazzi madre,‏ ו-Pour l'amour

ב-25 במאי 2015 יצא אלבום האולפן שהני של לאורו, Dio c'è, שכלל את ארבעת הסינגלים "Ghetto Dance",‏ "Bonnie & Clyde",‏ "Ora Lo So" ו-"Playground Love". הוא הגיע בשיאו למקום ה-19 במצעד האלבומים האיטלקי.^[12]

ביוני 2016 עזב לאורו את חברת התקליטים Roccia Music,‏^[13] ופתח חברת תקליטים חדשה משלו בשם No Face Agency. תחת חברה זו הוציא לאור את אלבום האולפן Ragazzi madre בנובמבר אותה השנה.^[14] הוא דורג בשיאו במקום ה-22 במצעד האלבומים האיטלקי,^[15] וקיבל תואר זהב מאיגוד תעשיית ההקלטות במדינה בשנת 2018.^[16]

באוקטובר 2017 חתם לאורו חוזה הקלטות עם סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.^[17] בשנה שלאחר מכן, ב-22 ביוני, פורסם האלבום הרביעי שלו, Pour l'amour, שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים של איטליה.^[18] הוא זכה לתואר זהב, שהוענק לו מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי ב-2019.^[16]

2019–2021: Sanremo appearances,‏ 1969,‏ 1990,‏ 1920,‏ ו-Lauro

בדצמבר 2018 הוכרז כי לאורו עתיד להשתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2019, הקדם האיטלקי לאירוויזיון 2019, עם השיר "Rolls Royce". הוא סיים במקום התשיעי.^[19]^[20]

לאחר הופעתו הראשונה בסן רמו הוא הוציא לאור את האלבום החמישי שלו, 1969, ב-12 באפריל 2019. זהו האלבום הנמכר ביותר של לאורו: קיבל תואר פלטינה כפולה על ידי FIMI בשנת 2021,^[16] והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים באיטליה. השירים "Rolls Royce" ו-"C'est la vie" הגיעו למקום הרביעי וה-27 במצעד הסינגלים האיטלקי בהתאמה.^[21] בשנת 2020 יצא ההקלטה החוזרת של האלבום שכותרה 1969: Achille Idol Rebirth.‏^[22]

בדצמבר 2019 השתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2020 עם השיר "Me ne frego", וסיים במקום השמיני.^[23]‏ "Me ne frego" הגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים במדינה וקיבל תואר פלטינה כפולה.^[24]

בשנת 2020 מונה לאורו למנהל הקריאייטיב החדש של אלקטרה רקורדס/וורנר מיוזיק גרופ איטליה.^[25] ב-24 ביולי אותה השנה יצא לאור האלבום 1990, שהיה לאלבומו הראשון של לאורו שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האיטלקי.^[26] בשלהי 2020 יצא לאור אלבום נוסף ששמו 1920. הוא הגיע למקום ה-13 במצעד האלבומים.

בשנת 2021 הופיע לאורו בפעם השלישית בפסטיבל סן רמו כאורח.^[27] ב-16 באפריל 2021 הוציא לאור את Lauro – האלבום השמיני שלו. הוא הגיע למקום הראשון באיטליה.^[28] ההקלטה החוזרת שלו, Lauro: Achille Idol Superstar, פורסמה ב-2022.^[29] ביוני 2021 הוציא את הסינגל "Mille", בהשתתפות פדץ ואורייטה ברטי. הוא קיבל את תואר הפלטינה המשושת מאיגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי, והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האיטלקי במשך חמישה שבועות רצופים.^[30]^[16]

2022–הווה: סן רמו, Una voce per San Marino,‏ ותחרות הזמר של האירוויזיון

בדצמבר 2021 נמנה לאורו עם המשתתפים של פסטיבל סן רמו 2022. הוא התחרה עם השיר "Domenica"‏^[31] והגיע למקום הרביעי.^[32] כמה ימים לאחר מכן הוכרז על ידי רשות השידור הלאומית של סן מרינו כאחד המשתתפים שהעפילו לגמר הקדם הסן-מרינזי, Una voce per San Marino, באופן אוטומטי. הוא זכה במקום הראשון עם השיר "Stripper".^[33] ב-12 במאי 2022 ביצע לאורו את "Stripper" על בימת חצי הגמר השני של אירוויזיון 2022. הוא נכשל בניסיון להעפיל לגמר התחרות, שהתקיים ב-14 במאי.^[34] לאחר התחרות התברר כי מיקומו בגמר היה 14 עם 50 נקודות.

סגנון מוזיקלי

בכמה ראיונות לכלי תקשורת איטלקיים הדגיש לאורו כי הוא אינו שר היפ הופ איטלקי לגמרי. למעשה, הוא לא רצה ששמו יוחס לסטריאוטיפים על הראפרים המודרניים.^[35] סגנון הלבוש שלו לא תואם גם כן לבגדים המזוהים עם הראפ.^[36]

לאורו ציין כי הוא מעריץ של הביטלס, אלביס פרסלי, וסקו רוסי וקורט קוביין.^[37]^[38] בנוסף, הוא הצהיר כי ההשראות שלו לשירים נועצים בלוצ'יו בטיסטי ורינו גייטנו.^[39]