אפרים פישביין

פישביין נולד בבוקרשט בירת רומניה למשפחה יהודית דתית אדוקה. הוא התעניין בכתיבה עוד בצעירותו וכתלמיד בתיכון החל לקרוא ספרים של אנרי ברגסון, שהשפיע על התפתחותו המקצועית. התעניין בנושאים רבים כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואסטרונומיה, אך במיוחד בסוד החשיבה של האדם.

בגיל 18 החל בלימודים באוניברסיטה, וב-1946, בגיל 26, סיים תואר שני. ספרו "מושגים צורניים" מבוסס על תזת הדוקטורט שלו. לאחר סיום לימודיו הורה בבית ספר יסודי ואחר כך בתיכון, וב-1949 החל ללמד בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בוקרשט. מאמריו התפרסמו בעיתונות המקצועית בפסיכולוגיה ובפדגוגיה.

ב-1959 התחיל לכהן כמנהל המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית במכון לפסיכולוגיה של האקדמיה הלאומית של רומניה בבוקרשט וניהל קשרים אקדמיים עם ז'אן פיאז'ה, הנס פרוידנטל, ג'רום ברונר ופטריק סופס.

באוקטובר 1975 עלה לארץ עם אשתו ומיד הוצעה לו משרת פרופסור בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. היה הנשיא המייסד של הקבוצה הבינלאומית לפסיכולוגיה של החינוך המתמטי (Psychology of Mathematics Education,‏ PME), ארגון שלאחר מכן התפתח ואף הוקמו לו סניפים באירופה ובאמריקה.

בעשור האחרון לחייו הקדיש פישביין מאמצים רבים לפיתוח יחידות הוראה במתמטיקה לפרחי הוראה ולמורים בבית הספר היסודי. הוא האמין שהנחלת הידע המחקרי שהצטבר בתחום המחקר המתמטי למורים תשפר את איכות ההוראה.

פישביין נפטר ב-1998, בגיל 78. נקבר בבית העלמין קריית שאול.^[1] הותיר את אשתו הנרייטה (1920–2010^[2]).

פישביין חקר בעיקר את ההתפתחות ואת המאפיינים של שני סוגי חשיבה, חשיבה לוגית וחשיבה אינטואיטיבית. הוא ביסס קביעה לפיה לאינטואיציה של האדם לגבי מושגים ופעולות יש השפעה מרכזית, במקרים רבים לא מודעת.

• "לזכרו של פרופ' אפרים פישביין", על"ה: כתב-עת להוראת המתמטיקה, 23 (תשנ"ט 1998):
  • פרלה נשר, אפרים פישביין המייסד, עמ' 62
  • שלמה וינר, אפרים פישביין – עד יומו האחרון, עמ' 63
  • רנה הרשקוביץ, פכים קטנים..., עמ' 64
  • דינה תירוש, מורה וחבר, עמ' 65
• על"ה, 26 (תש"ס 2000): גיליון מיוחד המוקדש לאפרים פישביין. בין המאמרים:
  • דינה תירוש, רות סתוי, פרופסור אפרים פישביין: 1920-1998, עמ' 5
  • הנרייטה פישביין, The Making of a Scientist, עמ' 6–8 (דברים שנשאה אלמנתו של פישביין בערב לזכרו, ובהם היא מפרטת את קורות חייו ובמיוחד מסבירה כיצד לדעתה התעצבה משנתו החינוכית)
  • אברהם הרכבי, שיחה עם פרופסור אפרים פישביין, עמ' 13–16 (חילופי שאלות של המחבר עם פישביין, סביב המושגים אינטואיציה, אינטואיציה מקדימה, אקסיומטיזציה, ידע אינטואיטיבי, אמונה, השפעת הרקע התרבותי בטיפוח אינטואיציות מסוימות)

ממאמריו:

• מודלים סמויים וחשיבה מתמטית, על"ה: כתב-עת להוראת המתמטיקה, 16 (1995), 32–38 (תרגום מאנגלית: דורית כהן; המקור: Tacit Models and Mathematical Reasoning, For the Learning of Mathematics, 9,2 (1989), 9-14)
• אפרים פישביין, אירית קדם, ודאות והוכחה בפיתוח החשיבה המתמטית, על"ה, 18 (1996), 25–26
• אפרים פישביין, רות יחיעם ודורית כהן, המושג "מספר אי-רציונלי" אצל תלמידי תיכון ופרחי הוראה, על"ה, 19 (1996), 39–46 (תרגום מאנגלית: רות יחיעם; המקור: Efraim Fischbein, Ruth Jehiam and Dorit Cohen, The Concept of Irrational Numbers in High-School Students and Prospective Teachers, Educational Studies in Mathematics, 29,1 (July 1995), 29-44)
• אפרים פישביין, דינה תירוש, אביבה ברש, ידע אינטואיטיבי וידע לוגי כמרכיבים של הפעילות המתמטית, על"ה, 22 (1998), 12–28
• אפרים פישביין, מדלן בלצן, המושג המתמטי 'קבוצה' ו'מודל האוסף', על"ה, 26 (2000), 50–65
• קשרי הגומלין בין המרכיבים הפורמליים, האלגוריתמיים והאינטואיטיביים של פעילות מתמטית, על"ה, 32 (2004), 5–13 (תרגום מאנגלית: מיכל רהט; המקור: The Interaction between the Formal, the Algorithmic and the Intuitive Components in a Mathematical Activity, in: Biehler R. W., Scholz R. W., Sträßer R., Winkelmann B., (eds.), Didactics of Mathematics as a scientific Discipline, Kluwer Academic Publishers, Dordrecht, pp. 231-245)