אפרים לניאדו

אביו היה ראש רבני חלב, הרב רפאל שלמה לניאדו, בעל "בית דינו של שלמה". שנת לידתו אינה ידועה לנו^[1] וכן אין בידינו מידע על שנות נעוריו, מלבד העובדה שכבר אז היה בעל ידיעות בתורה וחיבר חידושים רבים.^[2] נשא לאשה את קרובת משפחתו, בתו של רבי אליהו שלום. בשנת ה'תקמ"ז (1787)^[3]העביר אליו אביו את התפקיד, בשל גילו המופלג שהקשה עליו במילויו. מינוי זה עורר מחלוקת בין רבני חלב, ובראש החולקים על רבנותו ניצב הרב אליהו דוויך הכהן. בין השאר, ערערו על סמכותו לדון דיני ממונות יחידי (דבר אשר היה נהוג בחלב שנים רבות). הוא החתים את בני הקהילה על מסמך המורה כי הם מקבלים אותו עליהם כדיין יחידי, אך גם מסמך זה לא שיכך את ההתנגדות. אביו כתב תשובה להגנתו.^[4]

נפטר בכ"ח בשבט ה'תקס"ה (1805). ככל הנראה לא הותיר אחריו צאצאים, ובכך תמה שושלת הרבנים לבית לניאדו.^[5]

השאיר אחריו כמות רבה של כתבי יד, אך במהלך חייו ובמאה השנים שלאחר פטירתו לא יצא לאור אף אחד מהם. מכתביו שיצאו לאור:

• דגל מחנה אפרים - חלק מתשובותיו. יצא לאור על ידי הרב שלום הדאיה בירושלים בשנת ה'תרס"ב.
• אחדות מתשובותיו פורסמו בחלק השלישי של הספר רועי ישראל (ה'תרס"ד), לאחר תשובות רבי יהודה קצין ורבי רפאל שלמה לניאדו.
• הבן יקיר- דרשות.
• שטרות - נדפסו בספר ריח ליצחק (דף צה ע"ב).

• אפרים לניאדו, באתר "החכם היומי"
• ירון הראל, שורשי המחלוקת בחלב על ירושת הרב אפרים לניאדו את הרבנות בחיי אביו, בתוך: Jewish Political studies גיליון 12 (2000), עמ' 13–30.

• אפרים בן רפאל שלמה לאנייאדו, דף שער בספרייה הלאומית