אסתר רוט-שחמורוב

נולדה בשם אסתר שחמורוב בתל אביב במשפחה מסורתית-דתית. גדלה בשכונת קריית שלום ולמדה בבית הספר רמז שבשכונה. בגיל 14 החלה להתאמן באגודת הפועל תל אביב, בהדרכתו של עמיצור שפירא.^[1] במאי 1967, בהיותה בת 15, החלה שחמורוב לבלוט כספורטאית בעלת פוטנציאל בריצה^[2]. זמן קצר לאחר מכן שברה את השיא הישראלי בריצת משוכות^[3], אך במחצית השנייה של שנת 1968 לא הצליחה להשיג שיאים בולטים ולא השיגה את המינימום הנדרש כדי להשתתף באולימפיאדת מקסיקו (1968)^[4]. הועלתה הסברה ששחמורוב סבלה מאימון יתר^[5] עקב פיזור על מקצועות רבים מדי^[6].

לקראת משחקי אסיה ניסתה שחמורוב פעמים רבות להשיג את המינימום הנדרש^[7] עד שהצליחה להשיגו בסוף אוקטובר 1970 והבטיחה את יציאתה לבנגקוק^[8]. כבר בתחילת המשחקים שנערכו בדצמבר 1970, רשמה הישג נאה בקבלה מדליית כסף בקפיצה לרוחק^[9]. בהמשך המשחקים זכתה שחמורוב בשתי מדליות זהב (בקרב חמש^[10] ובריצת 100 מטר משוכות^[11]).

באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט ביולי 1971 זכתה ב-4 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.8 שניות, בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.6 שניות, בקפיצה לרוחק בשיא ישראלי חדש של 6.14 מטר, בקפיצה השלישית. כבר בקפיצה הראשונה היא קבעה שיא ישראלי חדש של 5.97 מטר ובניסיון השני היא שיפרה שוב את השיא והעמידה אותו על 6.06 מטר ובכך הייתה לאתלטית הישראלית הראשונה שקפצה למרחק של יותר מ-6 מטר ובהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.78 מטר, לפני מירה בולבה מהפועל עמק חפר (11.41 מטר) ויהודית גנץ מהפועל חדרה (11.40 מטר)^[12].

באולימפיאדת מינכן (1972) העפילה שחמורוב לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר וסיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה שעלתה לגמר מהמקום הרביעי. בריצה זו קבעה בשלב המוקדמות שיא ישראלי חדש של 11.45 שניות שנשבר רק ב-4 ביולי 2018 על ידי דיאנה ויסמן (11.38 שניות). לאחר מכן, עלתה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, בו נרצח מאמנה האישי, עמיצור שפירא, פרשה מהתחרות.

זמן קצר לאחר לידת בנה, במשחקי אסיה שנערכו בטהראן, איראן בשנת 1974 היא זכתה ב-3 מדליות זהב, בריצות ל-100 מטר, ל-200 מטר ול-100 מטר משוכות^[13]. דרישתה של רוט-שחמורוב כי בעלה ישמש כמאמנה, אף על פי שלא נחשב למומחה לאתלטיקה קלה, הביאה לסכסוכים ממושכים בין הזוג לבין רשויות הספורט, שסירבו לממן את נסיעותיו של רוט^[14].

באליפות אסיה באתלטיקה (אנ') שנערכה בסיאול, קוריאה הדרומית ביוני 1975 זכתה שחמורוב בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.91 שניות ובריצת 200 מטר בתוצאה של 23.72 שניות^[15]. באותה שנה, בתחרות שנערכה בשטוטגרט קבעה רוט-שחמורוב בריצת 200 מטר שיא ישראלי חדש של 23.57 שניות^[16]. שיא זה החזיק מעמד 27 שנים, עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי^[17].

באולימפיאדת מונטריאול (1976) הגיעה רוט-שחמורוב להישגה הגדול ביותר, כאשר עלתה לשלב הגמר בריצת 100 מטר משוכות, וסיימה במקום השישי בתוצאה של 13.04 שניות, אחרי המנצחות יוהנה שאלר-קליר ממזרח גרמניה (12.77 שניות), טטיאנה אניסימובה (12.78 שניות) ונטליה לבדבה (12.80 שניות), שתיהן מברית המועצות, גודרון ברנד (12.82 שניות) ממזרח גרמניה ובעלת תוצאת השנה בעולם גרז'ינה רבשטיין מפולין (12.96 שניות), כולן מהגוש המזרחי. בכך, הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי, והיה זה ההישג הטוב ביותר לאתלט ישראלי במשחקים האולימפיים עד אולימפיאדת סידני (2000) ועד היום מהווה את ההישג הטוב ביותר במקצועות הריצה.

עם התפרקות הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90, כשנודע שרבים מהספורטאים בגוש הקומוניסטי השתמשו בסמים אסורים ובכלל זה משתתפות ריצת ה-100 משוכות באולימפיאדת מונטריאול, התברר עד כמה משמעותי היה הישגה של רוט-שחמורוב, כשהגיעה להישג מוצלח למרות העובדה שלא השתמשה בסמים^[18].

לאחר המשחקים האולימפיים, בתחרות שנערכה בברלין, מערב גרמניה היא קבעה בריצת 100 מטר משוכות שיא ישראלי חדש של 12.93 שניות. שיא זה החזיק מעמד 26 שנים עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי.

כנציגת יבשת אסיה, בתחרות גביע העולם הביניבשתי שנערכה בדיסלדורף, מערב גרמניה בשנת 1977 סיימה רוט-שחמורוב במקום רביעי בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.26 שניות. שלוש הרצות שהקדימו אותה היו ממזרח אירופה^[19].

רוט-שחמורוב לא השתתפה באולימפיאדת מוסקבה (1980), בשל הצטרפות ישראל לחרם האמריקני, במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. במקומה היא השתתפה במשחקים החלופיים שנערכו באוניברסיטת פנסילבניה, שבפילדלפיה וזכתה במדליית ארד בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.20 שניות.

בעשור השני של המאה ה-21 משמשת רוט-שחמורוב כמורה לספורט בחטיבת הביניים "השרון" ברעננה.

• רוט-שחמורוב זכתה 5 פעמים (1970, 1971, 1974, 1975, 1976) בתואר ספורטאית השנה של עיתון חדשות הספורט.
• רוט-שחמורוב החזיקה בשיא הישראלי בריצת 100 מטר משנת 1972 עד 2018, 11.45 שניות.
• רוט-שחמורוב החזיקה בשיאי ישראל בריצת 200 מטר, בריצת 100 מטר משוכות, בקפיצה לרוחק ובקרב חמש.
• רוט-שחמורוב זכתה בפרס ישראל בספורט ותרבות הגוף לשנת תשנ"ט (1999).
• הייתה בין מדליקי המשואות ביום העצמאות תשס"ד (2004).

לאחר אולימפיאדת מינכן, היא התחתנה עם פטר רוט, שהפך למאמנה האישי, וילדה את בנם ירון.

בשנת 2006 בעלה נפטר. בשנת 2009 עברה רוט-שחמורוב השתלת כליה בשל מחלה תורשתית^[20]. במאי 2023 דווח על דחיית הכלייה והצורך בהשתלה חדשה^[21].

בפברואר 2024 עברה בהצלחה השתלת כליה^[22]

• ישראל במשחקי אסיה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אסתר רוט-שחמורוב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסתר רוט-שחמורוב

• אסתר רוט-שחמורוב, באתר olympedia.org
• אסתר רוט-שחמורוב, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
• אסתר רוט-שחמורוב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אסתר רוט שחמורוב, באתר "סנונית"
• אבינעם פורת, רוט שחמורוב: "כל מי שהקדימה אותי הייתה מסוממת", באתר ynet, 26 בדצמבר 2014
• יורם יובל, שיחת נפש עם אסתר רוט שחמורוב, הטלוויזיה החינוכית, 23 במאי 2016
• אבינעם פורת, "אם היריבות שלי במונטריאול לא היו מסוממות, הייתי מביאה מדליה", באתר ynet, 5 באוגוסט 2016
• כל תארי אסתר רוט, מעריב, 1 ביולי 1980
• ליאת רגב משוחחת עם אסתר רוט-שחמורוב בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
• אסי טוחן, אסתר רוט-שחמורוב מול המראה: "הגוף שלי לא השתנה מאז מינכן", באתר Xnet‏, 6 בפברואר 2019
• אביעד פוהורילס, מלכת אסתר: ריצת חייה של אסתר רוט שחמורוב, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2022