אסף וייס

אסף וייס נולד בשנת 1983. בנעוריו היה חניך ומרכז צעיר בתנועות הנוער הצופים והנוער העובד והלומד. בבגרותו, התנדב לדרך המשך של הצופים במסגרת גרעין נח"ל בקיבוץ צאלים והתגייס לגדוד 50 בנח"ל. לאחר קורס חובשים קרביים יצא לקורס פיקוד של חיל הרפואה וקצונה בבה"ד 1 ושירת כמפקד קורס חובשים קרביים ובשירות קבע כממלא מקום מ"פ קורסי חובשים בבה"ד 10^[3].

לאחר שירותו הצבאי למד משפטים ומנהל עסקים עם התמחות במימון וניהול תיקי השקעות במרכז הבינתחומי הרצליה וסיים בהצטיינות. במהלך לימודיו שימש כעוזר מחקר והוראה לפרופ' אמנון רובינשטיין והתמחה במשפט חוקתי, זכויות האדם ומשפט בין-לאומי פומבי, והתנדב במערך המשפטי של האגודה למען הלהט"ב בישראל. לאחר סיום לימודיו התמחה ועבד כעורך דין במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' במשפט עסקי תוך ליווי חברות בהגבלים עסקיים.

בשנת 2013 הצטרף ללשכתה של השרה יעל גרמן, שימש כיועץ והוביל את הפעילות המקצועית והפרלמנטרית בעת כהונתה כשרת הבריאות. היה אחראי מטעם השרה על מספר רפורמות במשרד הבריאות וריכז עבור השרה את העבודה על ועדת גרמן^[4]. במסגרת תפקידו יזם יחד עם השרה את הצעת החוק הממשלתית הראשונה לתיקון "חוק הפונדקאות"^[5] שנועדה לאפשר לזוגות מאותו מין ולנשים יחידניות לבצע הליכי פונדקאות בישראל^[6]. בנוסף, קידם מטעם השרה הישגים רבים לקהילה הגאה בישראל^[7] כגון: מהפכה בניתוחים להתאמה מגדרית, אזהרת משרד הבריאות נגד טיפולי המרה, קידום פעולות למניעת הדבקה ב-HIV, תקצוב ארגוני קהילה והקמת הוועדה לבחינת האיסור על תרומת דם שלבסוף הובילה לסיום האפליה בתרומות דם^[8].

בשנת 2015 נכנס וייס כציר בקונגרס הציוני העולמי ה-37 וסייע בקידום איסור הפליה נגד להט"ב במוסדות הלאומיים. באותה שנה כיהן כחבר נשיאות בהסתדרות הציונית.

ב־2016 החל את לימודיו לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בזכות הישגיו הציבוריים והחברתיים, זכה במלגה מלאה למימון לימודיו מהאוניברסיטה ומהפדרציה היהודית של סנט פול (מלגת פישמן). במסגרת לימודיו התמחה באו"ם ולמד משפט חוקתי ודיני תאגידים אמריקאים, סיכון פוליטי בהשקעות בינלאומיות ודיני בחירות בארצות הברית. בזמן לימודיו, נחשף לפעילות תנועת החרם נגד ישראל BDS^[9] והצטרף כחבר ועד מנהל בקולומביה לארגון "סטודנטים תומכי ישראל". במסגרת זו, סייע להוביל את הפעילות למען ישראל ונגד אנטישמיות בקמפוס ובניו יורק^[10].

לאחר לימודיו, הצטרף לקונגרס היהודי העולמי ולאחר מכן כיהן כסמנכ"ל בקונגרס היהודי האמריקאי. במסגרת זו עבד עם גורמי ממשל אמריקאים בניו יורק ובקונגרס על נושאי מדיניות שקשורים ליחסי ישראל-ארצות הברית ויהדות ארצות הברית. יזם קמפיין ארצי בכל ארצות הברית בכדי להציג לציבור האמריקאי עדויות של סטודנטים יהודים על תקריות אנטישמיות שחוו בקמפוס על ידי פעילי תנועת החרם^[11]. ב־2018 נבחר כמזכיר הקונגרס היהודי-הגאה העולמי^[12], ארגון גג של כ-30 קהילות יהודיות להט"ביות בתפוצות^[13]. בנוסף לפעילויות אלה, וייס נאם בכנסים בינלאומיים, הרצה ברחבי ארצות הברית^[14] ובאוסטרליה על אנטישמיות וזכויות הקהילה הגאה בישראל^[15][16], ופרסם מאמרים בעיתונות בישראל ובארצות הברית^[17]. 2018 נבחר כאחד המשפטנים המובילים בקהילה הגאה בישראל על ידי האגודה למען הלהט"ב בישראל ותקדין^[18]

לאחר שובו לישראל בשנת 2019, ניהל וייס את עמותת יוניסטרים, שניהלה 21 מרכזי יזמות בישראל עבור בני נוער מהפריפריה החברתית והגאוגרפית^[19], וכללה 120 עובדים, לצד מתנדבים^[20]. הוא יזם תוכניות שחיברו בין אותם בני נוער לאנשי עסקים^[21]. בניהולו הוקמו מרכזים נוספים בקריית שמונה ובדרום תל אביב.

בשנת 2021 היה כראש הסגל בלשכתו של יושב ראש הכנסת ה-24 ח"כ מיקי לוי. בתפקידו ניהל את עבודת יושב הראש וייעץ ליו"ר הכנסת^[2]. היה אמון על ריכוז עבודת החקיקה והפעילות הפרלמנטרית בכנסת, ועל הפעילות המדינית של יושב ראש הכנסת.

בבחירות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024 עמד בראש סיעת יש עתיד ברמת גן^[3][22][23] ונבחר למועצה^[24].

בעיריית רמת גן מכהן וייס כיו"ר סיעת יש עתיד במועצה, מחזיק בתיק הקהילה הגאה^[25], גנים ונוף, ומנהל פרויקטים רוחביים כגון: תוכנית יזמות וחדשנות היי-טק בתיכונים, חיזוק החינוך הדמוקרטי בעיר, קידום הרחבת התחבורה הציבורית בשבת ופתיחת עסקים וקידום חיי הקהילה הגאה ומשפחות חדשות בעיר^[1].

וייס מתגורר ברמת גן ונשוי לעידן, אתו נישא בדנמרק. לזוג שתי בנות שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית^[26].

• אסף וייס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אסף וייס, ברשת החברתית פייסבוק

• אסף וייס, ברשת החברתית פייסבוק

ממאמריו:

• השואה, העלייה באנטישמיות והקשר הישראלי, באתר ynet, 27 בינואר 2019
• היה קשה, יהיה קשה עוד יותר, באתר ynet, 28 בדצמבר 2018
• "לממשלה ולמשרדיה אין השנה שום סיבה לגאווה", באתר WDG, ‏5 ביוני 2018
• ‏BDS: לא חרם אלא אנטישמיות, ישראל היום, 1 באפריל 2018
• גאווה ודעה קדומה, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2015
• הכנסת פוגעת בחוקי היסוד של המדינה, באתר TheMarker‏, 9 באוגוסט 2015
• מאבק ללא מנצחים, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2015
• ממשלה לא דמוקרטית, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2015
• הדרך עוד ארוכה: הציבור לא מכיר הומואים, לסביות, בי וטרנס, באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2015
• פונדקאות בבית, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
• הפקידים הבכירים מנהלים את המדינה | דעה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2014
• גאווה ותקווה לפיצוי נפגעי הברנוער, באתר ynet, 5 ביוני 2013